דלקת שריר הלב

תמונה היסטופתולוגית של דלקת ויראלית בשריר הלב בניתוח שלאחר המוות בחולה.

דלקת שריר הלב (בלעז: מיוקרדיטיס, Myocarditis) היא מחלה קשה, אשר מהווה את אחת הסיבות למוות פתאומי. המחלה מאופיינת בכניסה של תאי דלקת לתוך תאי שריר הלב (המיוקרד) ותהליך של אכילת מיוציטים (תאי השריר) על ידי תאי הדלקת. לאחר מכן הופכים המיוציטים להיות נמקיים, ולא ניתן לזהות גרעיני תא. התא מתפרק ומשחרר את תכולתו לנוזל החוץ תאי.

הסיבות להיווצרות דלקת שריר הלב:

• זיהום: למשל, זיהום ויראלי, בקטריאלי או פטרייתי. זיהום נגיפי הוא השכיח מכולם, ועשוי להיגרם למשל על ידי נגיף הפוליו, נגיף שפעת, אבעבועות רוח ועוד. מיוקרדיטיס ממקור חיידקי היא נדירה יותר - למשל, על ידי חיידק הדיפתריה - שכיח לראות במקרים כאלו מורסות בשריר הלב. מחלת צ'אגאס הנגרמת על ידי הטפיל Trypanosoma cruzi היא סיבה שכיחה למיוקרדיטיס באפריקה ובדרום אמריקה^{[דרוש מקור]} – הטפיל מתרבה בתוך המיוציטים, וסביבם קיים תהליך דלקתי.
• מחלה אוטואימונית: לעתים תגובה חיסונית מאוחרת לזיהום מוקדם היא הגורם לדלקת שריר הלב – כך למשל, בקדחת השיגרון, לאחר זיהום של סטרפטוקוקוס מקבוצת A-Beta Hemoytic אשר פוגע במיוקרד – במקרה כזה ניתן לראות מבחינה היסטולוגית גרנולומות מסוג aschoff nodules ("גופיפי אשוף"), העשויות מהיסטיוציטים בשם anitchkow myocytes.
• סיבות לא ידועות (אידיופתיות): ישנם מקרים שבהם נוצרת הדלקת ללא סיבה ברורה – למשל, סרקואידוזיס , או idiopathic giant cell myocarditis (דלקת מפושטת של המיוקרד עם לימפוציטים, אאוזנופילים, מקרופאגים ונמק נרחב, שבשולי מוקדיה ניתן למצוא תאי ענק רב-גרעיניים).

מבחינה קלינית, מאופיינת דלקת שריר הלב בקוצר נשימה, בדפיקות לב, ובסימפטומים דמויי שפעת. קיימים סימנים לטכיקרדיה – עליית קצב הלב, שינויים באק"ג ועליה באנזימי הלב – אשר מצביעים על מוות של תאי שריר הלב.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.