לב האדם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הדף "לב" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לב (פירושונים).
לב האדם הוא איבר חלול ושרירי שמטרתו היא להזרים את הדם דרך כלי הדם וזאת תוך התכווצויות חוזרות ונשנות. ללב חשיבות גדולה ביותר בשמירה על חיי הגוף, והפסקת פעולתו למספר דקות ומעלה תגרום בדרך כלל למוות, מכאן חשיבותו הרבה בפיזיולוגיה, ברפואה, במחקר ובתרבות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיקום ותפקוד
| זרימת הדם בעת התכווצות הלב (מימין), ממעבר הדם דרך השסתומים הירחיים (בין החדרים לעורקים) עד יציאתו מתוך הלב, ובעת הרפיית הלב (משמאל), מכניסת הדם לתוך הלב עד מעברו דרך שסתומים הצניפיים (בין הפרוזדורים לחדרים). |
|
הלב הוא איבר שרירי חלול, חרוטי מעט בצורתו וממוקם בצורה אלכסונית במרכז בית החזה. בסיס החרוט פונה לכיוון העליון של בית החזה ומעט אחורה, קודקוד החרוט (Apex) נמצא בגובה המרווח הבין-צלעי החמישי ופונה קדימה, למטה ושמאלה. לב ממוצע של מבוגר קטן מעט משני אגרופים של אותו אדם. משקלו 300-350 גרם. גבולו העליון עובר בקו אופקי מאחורי עצם החזה (הסטרנום) ברמת צלע מספר 2 וגבולו התחתון - בין צלעות 5 ל-6.
הלב מתכווץ ומזרים את הדם שבתוכו, הוא מתרפה לאחר שרוב הדם יצא ממנו ובזמן שהלב רפוי הדם נכנס לתוכו. התכווצות הלב מכונה סיסטולה (systole) והרפיית הלב מכונה דיאסטולה (diastole). פעולות התכווצות הלב והרפייתו נקראות יחד פעימה. בכל פעימה מזרים הלב 60 - 100 סמ"ק דם, או 7000 - 9000 ליטר דם ביממה בזמן מנוחה. הלב מצוי בחלל בית החזה הקרוי גם מדיאסטינום (mediastinum) ומאחורי עצם החזה.
הלב מתפקד כמשאבה שלתוכה נאסף דם והיא דוחפת אותו הלאה לתוך העורקים. הלב אוסף דם עני בחמצן מכל הגוף לחלקו הימני ומזרים אותו לריאות ששם הדם פולט פחמן דו-חמצני וקולט חמצן, לאחר מכן נאסף הדם המועשר בחמצן מהריאות לתוך חלקו השמאלי של הלב וזה מזרים אותו לכל רקמות הגוף.
[עריכה] מבנה הלב
הלב מחולק לצד ימין וצד שמאל. כל צד מורכב מחדר (ventricle) ומעליה (או פרוזדור; atrium); בסך-הכל, שני חדרים ושתי עליות. דופן הלב בנוי משריר ייחודי לו הקרוי שריר הלב (myocardium). ראו גם: רקמות הלב.
חוד הלב (apex) מצוי בצד שמאל ובו סיבים עיצביים החשובים לפעילות החשמלית של הלב. חדר שמאל הוא הגדול ביותר והעבה ביותר משום שהוא מזרים דם לכל חלקי הגוף, דבר המצריך התכווצות מכנית חזקה מאוד התלויה בדחף חשמלי.
בין צד שמאל לצד ימין של הלב מפרידה מחיצה (septum), שתפקידה למנוע התערבבות של דם עשיר בחמצן בצד שמאל עם דם עשיר בפחמן דו-חמצני בצד ימין.
בין הפרוזדורים לחדרים ובין החדרים לעורקים היוצאים מהלב (עורק הריאה ואב העורקים) מצויים שסתומי הלב. השסתומים שבין הפרוזדורים לחדרים קרוים שסתומים צניפיים מכיוון שהם בנויים מצניפים אשר עשויים מרקמה סיבית ונראים כמו עלים של מצנח. הצניפים מחוברים בעזרת רשת סיבית לשרירים הפפילרים (פטמתיים). השסתום שנמצא בין הפרוזדור הימני לחדר הימני נקרא השסתום התלת-צניפי (tricuspid valve) כיוון שהוא בנוי משלושה צניפים. השסתום שנמצא בין הפרוזדור השמאלי לחדר השמאלי נקרא השסתום הדו-צניפי כיוון שהוא בנוי משני צניפים; שסתום זה נקרא גם השסתום המיטרלי (mitral valve), המזכיר בצורתו את המגבעת הרשמית של האפיפיור (miter). שסתומי הלב שנמצאים בין החדרים לעורקים נקראים שסתומים ירחיים (semilunar valves) מכיוון שלשלושת הצניפים המרכיבים אותם יש צורה של ירח. הם מצויים בבסיס העורקים היוצאים מהלב ויוצרים שם שקע שנקרא סינוס. השסתום שנמצא בין חדר ימין לעורק הריאה נקרא שסתום עורק הריאה (pulmonary valve). השסתום שנמצא בין חדר שמאל לאבי העורקים נקרא שסתום אב העורקים (aortic valve). שסתומים אלו נמצאים רק בחלק העליון של החדרים. שרירים הנקראים השרירים הפפילריים (papillary muscles) מונעים מהצניפים להישאב לתוך חלל הפרוזדור בזמן כיווץ הלב ובכך מונעים פתיחה של שסתומי הלב וחזרה של דם. אין שסתומים בין הורידים לפרוזדורים מכיוון שלאורך כל וריד קיימים שסתומים שמונעים חזרה של דם אחורה וכך גם מונעים חזרה של דם מהפרוזדורים לוורידים. אוושה היא בעיה בסגירת שסתומי הלב שניתנת לאבחנה על ידי האזנה ללב בעזרת סטטוסקופ.
במקרים מאוד נדירים הלב נמצא בצד ימין של הגוף. התופעה נקראת dextrocardia בשפה הרפואית.
[עריכה] אספקת הדם אל הלב
דופן הלב עבה מכדי לספוג את חומרי המזון והחמצן המועברים דרך חללי הלב ולכן הוא זקוק לעורקים ולוורידים שיספקו לו הזנה. העורקים הכליליים (קורונריים; coronary arteries) מספקים דם ללב. מקור העורקים הכליליים הוא בסינוסים של הצניפים הירחיים (לונריים) שבבסיס אב העורקים ובשסתום אב העורקים. מקור השם "coronary" הוא מהמילה corona שמשמעותה כתר, ובעברית, כליליים מהמילה כליל או כתר. העורקים הכליליים קרוים כך מכיוון שהם מקיפים את הלב. קיימים שני עורקים כליליים:
- העורק הכלילי הימני מתחיל בסינוס שנמצא מאחורי הצניף הירחי הימני של שסתום אב העורקים, העורק הכלילי השולי הימני (right marginal artery - RMA) מתפצל מהמשכו.
- העורק הכלילי השמאלי מתחיל בסינוס שנמצא מאחורי הצניף הירחי השמאלי של שסתום אב העורקים ומתפצל לעורק הכותר (circumflex) ולעורק השמאלי הקדמי היורד (left anterior decending- LAD).
הוורידים המנקזים את הלב נקראים ורידי הלב. קיימים שלושה ורידי לב המתנקזים לווריד אחד גדול יותר, שנקרא הסינוס הקורונרי ונמצא בחלק האחורי של דופן הפרוזדור הימני של הלב. וריד זה מזרים את הדם הוורידי ישר לתוך חלל הפרוזדור וכך הדם הוורידי שמגיע משריר הלב מתערבב עם הדם הוורידי שמגיע מכל הגוף אל חלל פרוזדור ימין. שלושת ורידי הלב הקיימים: קטן, בינוני וגדול.
[עריכה] עורקי הלב
עורקי הלב הם העורקים המספקים דם לשריר הלב עצמו והם קרויים עורקים כליליים. הם יוצאים מאבי העורקים, המספק דם מחומצן לכל הגוף, בסמוך למוצא שלו מהלב, ומתחלקים למערכת השמאלית והמערכת הימנית.
המערכת השמאלית מתחילה בעורק הכלילי השמאלי, שמתפצל לעורק השמאלי הקדמי היורד ולעורק הכותר. העורק השמאלי הקדמי היורד מתפצל לעורקיקים יותר קטנים - אלכסוניים (דיאגונאלים) ומחיצתיים (ספטאלים). העורק השמאלי הקדמי היורד בעיקר מזין את החלק הקדמי והצדי של חדר שמאל ואת המחיצה הבין-חדרית. עורק הכותר מתפצל לעורקיקים מארגינאלים, באמצעותם הוא מזין את החלק הצדי והאחורי, ואם הוא עורק דומיננטי, הוא גם מזין חלק מהדופן התחתונה של חדר שמאל.
המערכת הימנית מורכבת מעורק אחד, העורק הכלילי (קורונארי) הימני, שמתפצל גם הוא לעורקיקים מרגינאלים, דרכם הוא מזין את חדר ימין ומערכת ההולכה החשמלית של הלב (SA node + AV node) ואת הדופן התחתונה של חדר שמאל וכן את העלייה הימנית. העלייה השמאלית מוזנת על ידי ענפים של המערכת השמאלית.
[עריכה] מחלת לב איסכמית
הלב כאמור ניזון מכלי דם קטנים שנקראים העורקים הכליליים. מחלת טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס) פוגעת עם הגיל בעורקים אלו ובעקר כאשר קיימים "גורמי סיכון" (גורמים תורשתיים, עישון, לחץ דם, יתר כולסטרול וסכרת). מחלת לב כלילית שנובעת מפגיעה כזו יכולה להתבטא במספר צורות:
- ללא תסמינים בו העורקים מוצרים או פגועים אך האדם חש ומתפקד כרגיל.
- מצב של חסימה חלקית באחד או יותר מהעורקים הכליליים, כך שבעת מאמץ יש אי ספיקה של אותו עורק וחלק מהלב אינו מקבל אספקת דם מתאימה- מצב זה נקרא אנגינה פקטוריס על שם התסמין אותו חש בדרך כלל האדם- כאב במרכז החזה בעת מאמץ.
לא תמיד התסמין הוא כאב, לעתים קוצר נשימה או חולשה במאמץ הם התסמינים של חסימה חלקית באחד העורקים הכליליים.
- התקפי לב (אוטם בשריר הלב, אינפרקט, שבץ לבבי) הם תוצאה של חסימה מלאה פתאומית של אחד מהעורקים הכליליים. מיקום או גודל ההתקף מושפע ממקום החסימה של העורק.
- אי ספיקת לב- לאחר התקפי לב או בנוכחות הצרות המשפיעה על תפקוד הלב, בו נצברים בגוף נוזלים ומופיעות בצקות, קוצר נשימה בשל נוכחות נושלים בריאות, ועוד.
הטיפולים המקובלים היום להצרויות חלקיות (אנגינה פקטוריס) לב הם טיפול תרופתי להשפעה על גורמי הסיכון, טיפול תרופתי להקלת העומד על שריר הלב ולהרחבת כלי הדם הכליליים, וצנתור עורקי לב ופתיחה על ידי בלון והנחת סטנט "קפיץ". אם צנתור אבחנתי מדגים חסימה שלא ניתנת לפתרון באמצעות טיפול צנתורי (PTCA - percutaneous transluminal coronary angioplasty), או-אז הטיפול המקובל הוא ניתוח מעקפים (CABG - coronary artery bypass grafting). במקרה של התקף לב, הטיפול כולל נסיון פתיחה של העורק הכלילי החסום על ידי תרופה ממסת קריש או על ידי צנטור דחוף, ותוך כדי ובהמשך טיפול במספר תרופות המעודדות המסת הקריש, הגנה על הלב, וטיפול בגורמי הסיכון לטרשת העורקים.
גורמי סיכון אשר מזרזים התקדמותה של מחלת לב כלילית הם עישון; גיל; העדר פעילות גופנית; מין (גברים בסיכון גבוה יותר מנשים); תורשה; משקל עודף; תזונה ורמות שומנים גבוהות בדם (רמות גבוהות של כולסטרול ו-LDL ורמה נמוכה של HDL); סוכרת; יתר לחץ דם (יל"ד); טיפולים כימותרפיים והקרנות באזור החזה ועוד.
[עריכה] העיצבוב של הלב
בלב מתבצעות שתי פעילויות שונות:
- פעילות מכנית שכוללת את התכווצות והרפיית הלב.
- פעילות חשמלית שכוללת את הפיקוח על כיווץ מכני מסודר ומסונכרן של שריר הלב על ידי אותות חשמליים.
שתי הפעילויות תלויות אחת בשנייה ולכן אם הלב לא יקבל אנרגיה ומזון, הפעילות המכנית תיחלש או תיפסק ובעקבותיה הפעילות החשמלית תהיה לא תקינה. כמו כן, אם יש הפרעה בפעילות החשמלית, תהיה הפרעה בפעילות המכנית.
שריר הלב, כמו כל שריר בגוף האדם, מתכווץ ברגע שמגיע אליו אות חשמלי ונרפה ברגע שאות זה נפסק. שריר הלב בדומה לתאי שריר אחרים בגוף מסוגל להוליך חשמל לתאים שכנים ולעורר גם בהם התכווצות. בניגוד לשאר תאי השריר בגוף, שריר הלב מסוגל ליצור אות חשמלי ללא גירוי מבחוץ, יכולת זו נקראת פוטנציאל פעולה. בשל היכולת החשמלית של תאי שריר הלב, כל תא כזה מסוגל ליצור אות חשמלי הנע בין כל שאר התאים, תוך כדי העברת הזרם החשמלי תאי הלב מתכווצים.
בלב קיים קוצב ראשי הקרוי Sinus Atrial Node. קוצב זה ממוקם בחלק העליון של פרוזדור ימין והוא זה שנותן את קצב הלב התקין, כ 60-100 פעימות בדקה, והוא למעשה מתחיל את שרשרת ההולכה החשמלית בפקודה להתכווצות הפרוזדורים.
האות החשמלי שניתן מהסינוס עוטף את כל הפרוזדורים אך אינו מגיע לחדרים. הוא נעצר עקב הצורך להמתין בין כיווץ הפרוזדורים לכיווץ חדרים ולשם כך ישנו קוצב נוסף הקרוי Atrio Ventricular Node אשר ממוקם בין הפרוזדורים לחדרים ומכאן גם שמו. קוצב זה מחזיק את הדחף החשמלי 0.2-0.12 שניות בטרם הוא משגר דחף חשמלי נוסף להתכווצות החדרים. במידה והקוצב הראשי אינו מתפקד קוצב זה יכול להפיק קצב של כ40-60 בדקה כפעולת גיבוי.
מכיוון שהשסתומים המובילים דם מהלב אל הגוף נמצאים בחלק העליון של כל חדר, קיימים סיבים הקרוים סיבי היס (Bundle of His) שתפקידם הוא לכווץ את החדרים מלמטה למעלה ומעבירים את הזרם החשמלי ללא כיווץ החדרים.
קיימים סיבים הקרוים סיבי פורקיניה (Purkinje Fibers) שתפקידם הוא להעביר את הזרם החשמלי לאורך שריר הלב על מנת שהזרם יגיע בצורה מסודרת לכל דפנות הלב כאשר האות החשמלי שמגיע מהם מתפזר לתוך עובי שריר הלב.
אם יש כשל לבבי, גם סיבי פורקיניה מסוגלים לייצר קצב משלהם שהוא בין 20 - 40 בדקה - זאת רק כאשר הקוצבים אינם פועלים.
[עריכה] ויסות פעימות הלב
במהלך פעילותו מתכווץ הלב אין ספור פעמים, קצב פעימות הלב נקבע על ידי רקמה הנמצאת במעטפת הלב המשחררת זרמים חשמליים הגורמים לו להתכווץ. למעשה מדובר בשני מוקדים המשחררים זרמי חשמל: אחד חלש יותר בסמוך לפרוזדורי הלב ואחד חזק יותר בחדרים התחתונים. הסיבה לכך היא שבמהלך התכווצות הלב מתכווצים קודם הפרוזדורים הדוחפים את הדם לחדרים ומספר אלפיות שנייה מאוחר יותר מתכווצים החדרים ומזרימים את הדם לגוף כולו. לכן כאשר אדם עוסק בפעילות גופנית ניתן להרגיש את הלב פועם בחוזקה ובמהירות. על ידי אימון גופני ניתן להגדיל את תפוקת הלב (כלומר את כמות הדם שהוא מזרים בפעימה) וכך עם הזמן מאמץ הלב יופחת. ככל שתפוקת הלב גדולה יותר כך מתאפשרת ללב מנוחה רבה יותר ומכאן ניתן ללמוד על חשיבות האימון הגופני לבריאות הלב.
קצב האותות החשמליים נקבע על ידי הורמונים שאותם משחרר הגוף אל זרם הדם. בזמן פעילות גופנית למשל משחרר הלב הורמונים הגורמים לו להתכווץ מספר פעמים רב יותר, כדי לספק לשרירים את החמצן לו הם זקוקים בזמן מאמץ. לעתים פועם הלב בעוצמה גם כאשר מתרגשים או פוחדים, תופעה שנגרמת בשל שחרור של הורמון בשם אדרנלין שחלק מהשפעותיו הן הגברת קצב פעימות הלב. ישנם אנשים שהקוצב הטבעי בגופם אינו מתפקד כראוי והם נדרשים להשתיל קוצב לב מלאכותי שמתזמן את התכווצויות לבם.
[עריכה] מחזור הדם
|
|
ערך מורחב – מחזור הדם |
מחזור הדם מחולק לשניים:
מחזור הדם הקטן
- מסלול זרימת הדם: הדם נכנס מהווריד החלול (vena cava) לפרוזדור ימין וממשיך אל חדר ימין, משם הוא זורם לריאות דרך עורק הריאה, המתפצל ל-2 (עורק אחד לכל ריאה), ומובל לנאדיות הריאה, מהן הוא עובר לווריד הריאה, דרכו הוא זורם אל פרוזדור שמאל.
- הרכב הדם: דם עני בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני זורם בריאות על מנת להעשיר את הדם בחמצן.
מחזור הדם הגדול
- מסלול זרימת הדם: הדם נכנס לפרוזדור שמאל וממשיך אל חדר שמאל, משם הוא זורם אל אב העורקים שממנו הוא מתפצל אל עורקים, עורקיקים, נימים, ורידונים, ורידים, ולבסוף הוא זורם דרך וריד נבוב עליון ותחתון אל פרוזדור ימין.
- הרכב הדם: דם עשיר בחמצן זורם בכל חלקי הגוף, מעביר להם את החמצן שהוא מכיל ומתרוקן.
[עריכה] הלב אצל בעלי חיים אחרים
|
|
ערך מורחב – לב (כללי) |
לבם של רוב היונקים דומה מאוד במבנהו ותפקודו ללב האנושי. גם לבם של העופות מורכב מארבעה מדורים, לדגים, לעומת זאת, יש לב בעל שני מדורים. בחינת לבם של בעלי חיים שונים מציג את השלבים השונים בהתפתחות האבולוציה של הלב: ממערכות פרימיטיביות של הנעת נוזלים דרך מבנה צינורי בעזרת שערות נעות, דרך כלי דם עשויים רקמת שריר, לבבות בעלי שני מדורים ושלושה מדורים ועד ללבבות בעלי ארבעה מדורים.
באופן כללי, ככל שבעל החיים קטן יותר כך ליבו פועם בתדירות רבה יותר (גם בין צאצא ובוגר מאותו המין). ליבו של לווייתן (היונק הגדול ביותר) פועם 9 פעמים בדקה, של פיל 25 פעמים בדקה, של אדם כ-70 פעמים בדקה, אצל עכבר כ-500 פעמים בדקה וכדומה. קיים יחס הפוך בין קצב פעימות הלב לבין תוחלת החיים הכללית של בעל החיים. ככל שמספר הפעימות גדול יותר, כך תוחלת החיים קצרה יותר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- "לב" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
- צמ"ד אונליין - מאגר מדע: הלב סרטון עם הסברים.

