דמו (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גרסת דמו, המוכרת לעתים בעברית גם כסקיצה, היא גרסה מוקלטת ראשונית של שיר טרם עבר הפקה מוזיקלית נרחבת. מקור הביטוי הוא במילה האנגלית להדגמה (Demonstration). גרסת דמו יכולה לשמש לשתי מטרות עיקריות.
כלי עזר בהקלטות של שיר - במקרה זה, גרסת הדמו מהווה טיוטה מוקלטת אשר משמשת כנקודת התייחסות לשאר הנגנים כאשר אלו מקליטים את חלקם בשיר.
מוצר ראשוני להציג בפני אחרים - גרסת דמו של שיר, יכולה להדגים את רעיונות האומן בפני מפיקים, חברות תקליטים או אומנים אחרים, כדי לעניין את אחד מהנ"ל בהתחלה של עבודת הפקה נרחבת יותר על השיר.

כלי עזר בהקלטות של שיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקלטות של שיר באולפן, בדרך כלל מוקלט כל אלמנט בשיר אינדיבידואלית. כלומר, שירה, קולות רקע, גיטרה, תופים, בס וכן הלאה - בהתאם לכמות הכלים אשר משתתפים בשיר, מוקלטים בנפרד . בדרך הקלטה זו, איכותו של כל רכיב משתפרת, וניתן לשלוט באופן השתלבות הצלילים יחדיו בעריכה הסופית. למשל, במידה וווליום התופים הוא גבוה מדי בהקלטה, ניתן להוריד אותו באופן ישיר בזמן העריכה, מבלי להקליט מחדש את כל התפקידים. בשיטת הקלטה לייב, בה מנגנים כל הנגנים סימולטנית ביחד, אין אפשרות לשלוט בכלי בודד אשר לא משתלב היטב. במידה וכלי אחד לא פועל באופן שסוכם מראש, יש להקליט מחדש את כל השיר.

כדי לאפשר לנגנים להבין מתי עליהם לנגן את חלקם, מוקלטת גרסת דמו של שיר, אשר מושמעת לנגנים באוזניות (כדי שהקול של הקלטת הדמו לא יוקלט בטעות). בדרך פעולה זו, הנגן יודע באיזו נקודה עליו לנגן את החלק שלו בשיר. בסוף הקלטת כל חלקי השיר, טכנאי הסאונד משלב את הרצועות השונות יחדיו כדי ליצור את השיר בגרסתו המלאה.

על פי רוב, כדי לא לבלבל את הנגנים, תוקלט גרסת הדמו עם מינימום של כלים. מקובלים שני סוגים של הקלטות. 1. הקלטה אינסטרומנטלית - ללא שירה. כלי נגינה אחד (דוגמת גיטרה) מנגן את השיר במלואו כולל קטעי מעבר בם אמור להתנגן סולו של אחד מהכלים. 2. גרסה מינימליסטית - שירה וכלי נוסף אחד (לרוב גיטרה). הקלטת השירה עוזרת לנגנים לא להתבלבל כלפי המיקום שלהם בשיר (למשל, האם הם מקשיבים לפזמון השני או השלישי).

מוצר ראשוני להציג בפני אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקות צעירות/לא מוכרות - מקליטות גרסאות דמו לשירים מקוריים כדי להשתמש בהן להציג את עבודתן בפני אחרים. אולם, בעוד גרסת הדמו שמשמשת להקלטות באולפן לרוב יכללו שני תפקידים בלבד - שירה וגיטרה, גרסאות דמו שאמורות להיות מוצגות בפני מפיקים או חברות תקליטים יכללו אלמנטים נוספים כגון תופים, גיטרה חשמלית, גיטרת בס, קלידים וכיוצא בזה. הסיבה שגרסה זו תקרא דמו היא איכות ההקלטה, ובדרך כלל הפקה נמוכה. אמנים מוכרים - לעתים יקליטו גרסאות דמו כטיוטה ראשונית, כדי להציגן בפני עמיתיהם (חברי להקה, נגנים, מפיקים ועוד) ולהחליט כיצד יש לפתח את השיר, או כדי להוות בסיס לאלבום מתוכנן. דוגמת המקרה בו רוג'ר ווטרס הציג בפני שאר חברי להקת פינק פלויד שתי גרסאות דמו לאלבומים The Wall ו-The Pros and cons of hitchhiking, אשר עליהם הוא עבד בביתו, כדי להחליט במשותף על איזה פרויקט הלהקה רוצה לעבוד.‏[1]

הקלטות נדירות למעריצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים של אמנים מוצלחים, ישנו ביקוש גבוה של מעריצים לחומרים נדירים נוספים שהאומן או להקה הקליטו ולא שיחררו. קלטות דמו הן מקור משמעותי לחומרים נדירים שמשוחררים לציבור הרחב. כך בגרסאות המחודשות של אלבומי דייוויד בואי אשר כוללות את גרסאות הדמו לפיהן הקליטו חברי להקתו את השירים של אלבומים כגון זיגי סטארדסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]