The Wall

ערך זה עוסק באלבום של להקת פינק פלויד. אם התכוונתם לסרט המבוסס על האלבום, ראו פינק פלויד - החומה (סרט).

The Wall
אלבום אולפן מאת פינק פלויד
יצא לאור	30 בנובמבר,1979
הוקלט	אפריל - נובמבר, 1979
סוגה	רוק מתקדם
אורך	39:19 (1) 42:01 (2)
חברת תקליטים	EMI-Columbia Records
הפקה	דיוויד גילמור, בוב אזרין, רוג'ר ווטרס
כרונולוגיית פינק פלויד
Animals ‏(1977‏) The Wall ‏(1979‏) A Collection of Great Dance Songs ‏(1981‏)
עטיפה אלטרנטיבית
עטיפת המארז המיוחד של האלבום שיצא ב-2012

The Wall (החומה), הוא אלבום קונספט ואופרת רוק של להקת פינק פלויד. הוא נחשב אחד האלבומים הטובים ביותר של הלהקה על ידי מבקרים ומעריצים כאחד (יחד עם האלבומים The Dark Side of the Moon ו-Wish You Were Here). האלבום נחשב לקלאסיקת רוק, ושיריו מפורסמים ביותר. חלקם היוו ומהווים השראה ליוצרים רבים בני זמננו.

רוג'ר ווטרס קיבל את ההשראה לאלבום במהלך הופעה בשנת 1977 במסגרת סיבוב ההופעות שקידם את האלבום Animals. בהופעה זו, שנערכה במונטריאול, קנדה, גרמה התנהגותו המפריעה של מעריץ אחד לווטרס לירוק בפניו. ווטרס נגעל מעצמו ועלה בו הרעיון לבנות חומה המפרידה בינו לבין הקהל, רעיון שאחר כך התפתח לאלבום, ואף יושם בהופעות.

האלבום הגיע 23 פעמים למעמד אלבום פלטינה, ונמצא במקום השלישי ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים בארצות הברית ומקום ראשון בשנת 1980 בטבלת האלבומים הנמכרים ביותר. האלבום המקורי וגרסת הרימסטר האמריקאית (בשנת 1997) יצאו לאור על ידי Columbia Records, ואילו גרסת הרימסטר הבריטית יצאה לאור ב-1994 על ידי EMI.

רעיון

מרבית שירי האלבום נכתבו על ידי ווטרס, שאחראי גם לרעיון שמאחוריו (למעשה ווטרס תיכנן לשחרר את האלבום כפרויקט סולו אך אילוצים כספיים הביאו לכך שהלהקה כולה עבדה על האלבום). למרות זאת, דווקא אחד השירים המפורסמים ביותר מהאלבום, Comfortably Numb, הולחן על ידי דייוויד גילמור. האלבום מתאר את חייו הבדויים של האנטי-גיבור "פינק" בבריטניה של אחרי מלחמת העולם השנייה. מאז ילדותו של פינק החברה פוגעת בו ומדכאת אותו. בין גורמי מצוקתו נמצאים: החיים ללא אב (שנהרג במלחמת העולם השנייה), אמא חונקת מרוב דאגה, המורה הרודה בו בבית ספר. פינק שוקע בעולם חלומות משל עצמו ומתרחק מאנשים (כולל אשתו). במהלך הזיית סמים הופך פינק לדיקטטור פשיסטי, כשרק מצפונו ושיפוטו העצמי מצליחים לעצור בעדו ומורים לו להרוס את החומה שבנה לעצמו ולפתוח עצמו לחברה.

ישנם המתארים את ה"חומה" גם כבמה לביקורת של ווטרס כלפי עצמו, כלפי בריטניה ואף כלפי העולם כולו. דבר זה בא לידי ביטוי בצורה חדה יותר בסרט המבוסס על האלבום, שווטרס היה פעיל מאוד בהפקתו.

האלבום

האלבום מורכב משני חלקים בשל אריכותו. למעשה, חישוב לפי מספר התקליטים שנמכרו (כלומר שניים לאלבום) מעלה שאלבום זה הוא הנמכר ביותר של הלהקה, ומכירותיו עולות על אלו של האלבום The Dark Side of the Moon, הנחשב למצליח ביותר של הלהקה ובין האלבומים הנמכרים ביותר בעולם. חרף הצלחתו של "The Wall", עמד אלבום זה בסימן רודנותו של ווטרס. ווטרס היה הרוח החיה מאחורי ההחלטות האומנותיות באלבום, בעוד תרומתם של יתר חברי הלהקה הייתה מזערית. במהלך ההקלטות אף החליט ווטרס לפטר את ריצ'רד רייט בטענה שאינו תורם מאומה ללהקה. רייט הוחזר ללהקה כמה שנים אחר-כך, לאחר עזיבתו של ווטרס.

האלבום סיפק מספר להיטים, אשר לראשונה מזה שנים הוצאו כסינגלים לשוק (הלהקה הנהיגה מדיניות נוקשה כנגד סינגלים עד אז), כגון "Another Brick in the Wall (Part 2)", "Mother", "Empty Spaces", "Young Lust" ו-"Comfortably Numb".

הופעות חיות של "החומה"

האלבום קודם במסע הופעות נרחב שבו נעשה שימוש בפירוטכניקה מורכבת ובאנשי במה רבים. על האלמנטים הייחודיים במופע נמנתה החומה המיוחדת שנבנתה במהלך ההופעה ובסופה הייתה מפורקת באלימות. כמו כן כללו ההופעות וידאו-קליפים של ג'רלד סקארף ובובות מתנפחות מעופפות (כמו החזיר המעופף המפורסם).

למרות ההצלחה האדירה של האלבום ושל המופעים הפסידה הלהקה כסף רב בגלל ההוצאות הגבוהות על מסע ההופעות. המרוויח היחיד היה דווקא רייט שהוצא מהלהקה. בהיותו מחוץ לה הוא היה זכאי למשכורת קבועה על ההופעות.

ההופעות תועדו באלבום Is There Anybody Out There? The Wall Live 1980-81 שיצא לאור בשנת 2000.

"החומה" - הסרט

ערך מורחב – פינק פלויד - החומה

כרזת הסרט

גרסת הקולנוע של "החומה" הוסרטה ב-1982 על ידי MGM תחת הכותרת פינק פלויד: החומה. הסרט בוים על ידי אלן פארקר, בכיכובו של בוב גלדוף (אשר גילם את "פינק"), עם הופעה קצרה של בוב הוסקינס. הסרט הוסיף פרטים רבים לעלילה שאותה הגה ווטרס, והיה בנוי כוידאו-קליפ מוזיקלי אחד ארוך, עם אינספור סמלים ומוטיבים רב משמעיים. הסרט דיבר על ילד בשם פינק פלויד אשר איבד את אביו במלחמת העולם השנייה בגיל צעיר, ולאחר מכן פיתח יחסים מאוד קרובים עם אימו. מילד רגיש עם מעט חברים, שמורה רודן התעמר בו בבית הספר, הפך פינק לכוכב רוק מצליח, והוא מתחתן עם אישה יפה. למרות זאת חייו ריקניים, ולאחר שאשתו בוגדת בו ועוזבת אותו, הוא מנסה לשים קץ לחייו. המצב הנפשי הקשה בו הוא נתון והשימוש בסמים, גורמים לו להפוך למנהיגה של קבוצה נאו נאצית, ובסופו של דבר מובילים אותו אל התמוטטות עצבים מוחלטת. (כל זאת כמובן קורה בדמיונו, כל עוד יש השוואה די ברורה אל תקופת מלחמת העולם השנייה, וגם תקופת הנאציזם.)

הסרט הכיל מעט מאוד דיאלוגים, רובם חסרי חשיבות. מרבית עלילת האלבום מסופרת דרך הפסקול המוזיקלי של הסרט אשר משקף את מחשבותיו של פינק. קטעי אנימציה בידי האמן ג'רלד סקארף והשתלשלויות סוריאליסטיות אחרות משולבות בעלילה ומוסיפות לסרט ממד של שגעון והזיה.

הסרט קיבל השראה רבה מהביוגרפיה של חברי הלהקה, רוג'ר ווטרס וסיד בארט (אשר עזב את הלהקה שנים לפני כן). ילדותו של ווטרס שולבה עם בגרותו של בארט, שבה הייתה שפיותו מעורערת.

ה"חומה" על הבמה

ב-2004 הוכרז שנחתמו חוזים להפיכת האלבום לאופרת רוק בברודוויי עם קטעי מוזיקה חדשים שייכתבו על ידי ווטרס. האופרה תכלול את כל מוזיקת האלבום שנכתבה על ידי ווטרס, אולם לא ידוע מה ייעשה עם החומר שנכתב בעזרתו של גילמור (Young Lust, Comfortably Numb, וRun Like Hell). המופע היה אמור להיות מוכן עד אמצע 2005.

ה"חומה" לאחר עזיבתו של ווטרס

לאחר שווטרס עזב את הלהקה, התנהל מאבק משפטי בקשר לזכויות על השם "פינק פלויד" והחומר שלה. ווטרס שימר לעצמו את הזכות להשתמש ב"חומה", כיוון שהיה התורם העיקרי לאלבום. ב-21 ביולי 1990, ערך ווטרס מופע ענק של החומה בברלין בשיתוף אמנים אורחים רבים, כגון ואן מוריסון, שינייד אוקונור, סינדי לאופר, הסקורפיונס, ובריאן אדמס, כדי להנציח את נפילת חומת ברלין וכדי לגייס כספים לקרן מיוחדת שנותנת סעד לנפגעי אסונות. ההופעה שודרה ברחבי העולם, כולל בישראל, בשידור חי.

ביצועים של "החומה" בישראל

בשנת 2007 העלתה התזמורת הקאמרית הישראלית בשיתוף מקהלת בת-קול, להקת אובלינס והסולן אוליב (אופיר ליבנה) מופע בשם "קאמרית און דה וול" (Camerit on the Wall). ההפקה היא למעשה מופע רוק-קלאסי משולב, מחווה לאופרת הרוק של פינק פלויד, "החומה". המופע עבר שינויים במהלך ההופעות (את להקת בת קול החליפה תשיעיית Tzlil & Tonic, במקום התזמורת הקאמרית מופיעה התזמורת הסימפונית החדשה. את העיבודים המוזיקליים למופע עשה מנכ"ל התזמורת הקאמרית אריה בר-דרומא. המופע כולל מעל 70 רקדנים ואורך כ-90 דקות, במהלכו הוקרנו קטעי וידאו קליפ מהמופע המקורי, והיה שימוש רב בתאורה, תפאורה, פירוטכניקה, לשם בניה של החומה כולה. המופע מגיע לשיאו בהשלמת הבנייה ופיצוצה באפקט מתוזמן ומשולב, המרעיד את האולם, מתיז ומפזר קטעי לבנה נוזליים על הצופים.

רשימת רצועות (גרסת האלבום)

חלק ראשון

1. "In the Flesh? (3:19)"
2. "The Thin Ice (2.27)"
3. "Another Brick in the Wall (Part I) (3:21)"
4. "The Happiest Days of Our Lives (1:46)"
5. "Another Brick in the Wall (Part II) (4:00)"
6. "Mother (5:36)"
7. "Goodbye Blue Sky (2:45)"
8. "Empty Spaces (2:10)"
9. "Young Lust (3:25)"
10. "One of My Turns (3:35)"
11. "Don't Leave Me Now (4:16)"
12. "Another Brick in the Wall (Part III) (1:14)"
13. "Goodbye Cruel World (1:13)"

חלק שני

1. "Hey You (4:40)"
2. "Is There Anybody Out There? (2:44)"
3. "Nobody Home (3:26)"
4. "Vera (1:35)"
5. "Bring the Boys Back Home (1:21)"
6. "Comfortably Numb (6:24)"
7. "The Show Must Go On (1:36)"
8. "In the Flesh (4:13)"
9. "Run Like Hell (4:19)"
10. "Waiting for the Worms (4:04)"
11. "Stop (0:30)"
12. "The Trial (5:13)"
13. "Outside the Wall (1:41)"

Another Brick in the wall pt.2

השיר בעל המילים המוכרות "We don't need no education" הוא השיר המצליח ביותר באלבום. פעמים רבות נהוג לחבר אותו עם הרצועה הקודמת, The happiest days of our lives. על אף שהאלבום יצא ב-1979, הוא זכה בישראל לשיר העשור של שנות השמונים. השיר נכנס למקום ה342 ברשימת 500 השירים הגדולים ביותר בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון.

Hey You

השיר נכתב על ידי רוג'ר ווטרס (מילים ולחן) ובאמצעו יש סולו גיטרה של הגיטריסט דייוויד גילמור (שדומה מאוד ללחן השיר Another Brick in the Wall Pt. II, וכן ללחן שמופיע בסוף השיר The Trial). רוג'ר ווטרס ועמיתו ללהקה דייוויד גילמור שרים את השיר יחד. השיר לא מופיע בסרט בעל השם הזהה לאלבום הכפול, מפני שיוצרי הסרט הוציאו אותו משם מטעמי קיצור הסרט. אורך השיר הוא כ-4:41 דקות.

Vera

מילות השיר, אותן כתב רוג'ר ווטרס, מתייחסות לשיר "אנו נפגש שוב" (We'll Meet Again) הידוע במיוחד בביצועה של הזמרת ורה לין. השיר נכתב זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והיה בעיני חיילים רבים סמל לתקווה לשרוד את המלחמה ולשוב ולהפגש אחריה "ביום שמשי אחד". השיר זכה לגרסאות רבות, והתפרסם כששימש שיר הסיום לסרט "ד"ר סטריינג'לאב: או איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את הפצצה" של סטנלי קובריק בשנת 1964. בשיר שואל ווטרס האם מישהו זוכר את ורה לין, ותוהה מה אירע לה ולהבטחה להפגש שוב.

רצועות נוספות בסרט

• "When the Tigers Broke Free" (שוחרר בדיסק השני של Echoes: The Best of Pink Floyd ובשחרור המחודש של האלבום The Final Cut בשנת 2004)
• "What Shall We Do Now?" (גרסה מורחבת ל"Empty Spaces" במהלך סצנת בניית החומה)

רצועות מהאלבום שלא נכללו בסרט

• "Empty Spaces" (גרסה מקוצרת של What Shall We Do Now עם קולות רקע)
• "Hey You" (שוחרר כתוספת מיוחדת בגרסת ה-DVD)
• "The Show Must Go On"
• "Outside the Wall" (השיר האחרון באלבום. בסוף השיר נשמעות המילים: "Isn't this where... we came in?" הממשיכות אל תוך השיר הראשון, ומכניסות את האלבום אל תוך לופ).

רצועות מהופעות חיות

הגרסה החיה של האלבום, Is There Anybody Out There? The Wall Live 1980-81, כוללת שתי רצועות שלא מופיעות באלבום המקורי:

• "What Shall We Do Now?" אחרי "Empty Spaces"
• "The Last Few Bricks" אחרי "Another Brick In The Wall (Part III)"

ראו גם

• The Wall (סרט)

קישורים חיצוניים

• "The Wall", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מילות השירים של האלבום
• טריוויה
• ניתוח מלא של מילות השירים
• אתר מיצג פינק פלויד - החומה
• בועז כהן, ובלבם חומה: 30 שנה ל"החומה" של פינק פלויד, nrg מעריב, 12/11/2009
• גיא בניוביץ', "החומה" ששברה אותם, ynet ‏, 27.11.09