The Wall

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Picto infobox music.png
The Wall
Pink Floyd The Wall.png
אלבום אולפן מאת פינק פלויד
יצא לאור 30 בנובמבר,1979
הוקלט אפריל - נובמבר, 1979
סוגה רוק מתקדם
אורך 39:19 (1)

42:01 (2)

חברת תקליטים EMI-Columbia Records
הפקה דיוויד גילמור, בוב אזרין, רוג'ר ווטרס
כרונולוגיית פינק פלויד
Animals
‏(1977‏)
The Wall
‏(1979‏)
A Collection of Great Dance Songs
‏(1981‏)
עטיפה אלטרנטיבית
TheWallImmersion.jpg

עטיפת המארז המיוחד של האלבום שיצא ב-2012

The Wall (החומה), הוא אלבום קונספט ואופרת רוק של להקת פינק פלויד. הוא נחשב אחד האלבומים הטובים ביותר של הלהקה על ידי מבקרים ומעריצים כאחד[דרוש מקור] (יחד עם האלבומים The Dark Side of the Moon ו-Wish You Were Here). האלבום נחשב לקלאסיקת רוק, ושיריו מפורסמים ביותר. חלקם היוו ומהווים השראה ליוצרים רבים בני זמננו.

רוג'ר ווטרס קיבל את ההשראה לאלבום במהלך הופעה בשנת 1977 במסגרת סיבוב ההופעות שקידם את האלבום Animals. בהופעה זו, שנערכה במונטריאול, קנדה, גרמה התנהגותו המפריעה של מעריץ אחד לווטרס לירוק בפניו. ווטרס נגעל מעצמו ועלה בו הרעיון לבנות חומה המפרידה בינו לבין הקהל, רעיון שאחר כך התפתח לאלבום, ואף יושם בהופעות.

האלבום הגיע 23 פעמים למעמד אלבום פלטינה, ונמצא במקום השלישי ברשימת האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים בארצות הברית ומקום ראשון בשנת 1980 בטבלת האלבומים הנמכרים ביותר. האלבום המקורי וגרסת הרימסטר האמריקאית (בשנת 1997) יצאו לאור על ידי Columbia Records, ואילו גרסת הרימסטר הבריטית יצאה לאור ב-1994 על ידי EMI.

רעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית שירי האלבום נכתבו על ידי ווטרס, שאחראי גם לרעיון שמאחוריו (למעשה ווטרס תיכנן לשחרר את האלבום כפרויקט סולו אך אילוצים כספיים הביאו לכך שהלהקה כולה עבדה על האלבום). למרות זאת, דווקא אחד השירים המפורסמים ביותר מהאלבום, Comfortably Numb, הולחן על ידי דייוויד גילמור. האלבום מתאר את חייו הבדויים של האנטי-גיבור "פינק" בבריטניה של אחרי מלחמת העולם השנייה. מאז ילדותו של פינק החברה פוגעת בו ומדכאת אותו. בין גורמי מצוקתו נמצאים: החיים ללא אב (שנהרג במלחמת העולם השנייה), אמא חונקת מרוב דאגה, המורה הרודה בו בבית ספר. פינק שוקע בעולם חלומות משל עצמו ומתרחק מאנשים (כולל אשתו). במהלך הזיית סמים הופך פינק לדיקטטור פשיסטי, כשרק מצפונו ושיפוטו העצמי מצליחים לעצור בעדו ומורים לו להרוס את החומה שבנה לעצמו ולפתוח עצמו לחברה.

ישנם המתארים את ה"חומה" גם כבמה לביקורת של ווטרס כלפי עצמו, כלפי בריטניה ואף כלפי העולם כולו. דבר זה בא לידי ביטוי בצורה חדה יותר בסרט המבוסס על האלבום, שווטרס היה פעיל מאוד בהפקתו.

האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום מורכב משני חלקים בשל אריכותו. למעשה, חישוב לפי מספר התקליטים שנמכרו (כלומר שניים לאלבום) מעלה שאלבום זה הוא הנמכר ביותר של הלהקה, ומכירותיו עולות על אלו של האלבום The Dark Side of the Moon, הנחשב למצליח ביותר של הלהקה ובין האלבומים הנמכרים ביותר בעולם. חרף הצלחתו של "The Wall", עמד אלבום זה בסימן רודנותו של ווטרס. ווטרס היה הרוח החיה מאחורי ההחלטות האומנותיות באלבום, בעוד תרומתם של יתר חברי הלהקה הייתה מזערית. במהלך ההקלטות אף החליט ווטרס לפטר את ריצ'רד רייט בטענה שאינו תורם מאומה ללהקה. רייט הוחזר ללהקה כמה שנים אחר-כך, לאחר עזיבתו של ווטרס.

האלבום סיפק מספר להיטים, אשר לראשונה מזה שנים הוצאו כסינגלים לשוק (הלהקה הנהיגה מדיניות נוקשה כנגד סינגלים עד אז), כגון "Another Brick in the Wall (Part 2)", "Mother", "Empty Spaces", "Young Lust" ו-"Comfortably Numb".

הופעות חיות של "החומה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום קודם במסע הופעות נרחב שבו נעשה שימוש בפירוטכניקה מורכבת ובאנשי במה רבים. על האלמנטים הייחודיים במופע נמנתה החומה המיוחדת שנבנתה במהלך ההופעה ובסופה הייתה מפורקת באלימות. כמו כן כללו ההופעות וידאו-קליפים של ג'רלד סקארף ובובות מתנפחות מעופפות (כמו החזיר המעופף המפורסם).

למרות ההצלחה האדירה של האלבום ושל המופעים הפסידה הלהקה כסף רב בגלל ההוצאות הגבוהות על מסע ההופעות. המרוויח היחיד היה דווקא רייט שהוצא מהלהקה. בהיותו מחוץ לה הוא היה זכאי למשכורת קבועה על ההופעות.

ההופעות תועדו באלבום Is There Anybody Out There? The Wall Live 1980-81 שיצא לאור בשנת 2000.

"החומה" - הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פינק פלויד - החומה
כרזת הסרט

גרסת הקולנוע של "החומה" הוסרטה ב-1982 על ידי MGM תחת הכותרת פינק פלויד: החומה. הסרט בוים על ידי אלן פארקר, בכיכובו של בוב גלדוף (אשר גילם את "פינק"), עם הופעה קצרה של בוב הוסקינס. הסרט הוסיף פרטים רבים לעלילה שאותה הגה ווטרס, והיה בנוי כוידאו-קליפ מוזיקלי אחד ארוך, עם אינספור סמלים ומוטיבים רב משמעיים. הסרט דיבר על ילד בשם פינק פלויד אשר איבד את אביו במלחמת העולם השנייה בגיל צעיר, ולאחר מכן פיתח יחסים מאוד קרובים עם אימו. מילד רגיש עם מעט חברים, שמורה רודן התעמר בו בבית הספר, הפך פינק לכוכב רוק מצליח, והוא מתחתן עם אישה יפה. למרות זאת חייו ריקניים, ולאחר שאשתו בוגדת בו ועוזבת אותו, הוא מנסה לשים קץ לחייו. המצב הנפשי הקשה בו הוא נתון והשימוש הכבד בסמים, גורמים לו להזות שהוא מנהיגה של כת (עם רמיזה לכזו הדוגלת באידיאולוגיה הנאו נאצית) ובסופו של דבר מובילים אותו אל התמוטטות עצבים מוחלטת. (כל זאת כמובן קורה בדמיונו, כל עוד יש השוואה די ברורה אל תקופת מלחמת העולם השנייה, וגם תקופת הנאציזם.)

הסרט הכיל מעט מאוד דיאלוגים, רובם חסרי חשיבות. מרבית עלילת האלבום מסופרת דרך הפסקול המוזיקלי של הסרט אשר משקף את מחשבותיו של פינק. קטעי אנימציה בידי האמן ג'רלד סקארף והשתלשלויות סוריאליסטיות אחרות משולבות בעלילה ומוסיפות לסרט ממד של שגעון והזיה.

הסרט קיבל השראה רבה מהביוגרפיה של חברי הלהקה, רוג'ר ווטרס וסיד בארט (אשר עזב את הלהקה שנים לפני כן). ילדותו של ווטרס שולבה עם בגרותו של בארט, שבה הייתה שפיותו מעורערת.

ה"חומה" על הבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 הוכרז שנחתמו חוזים להפיכת האלבום לאופרת רוק בברודוויי עם קטעי מוזיקה חדשים שייכתבו על ידי ווטרס. האופרה תכלול את כל מוזיקת האלבום שנכתבה על ידי ווטרס, אולם לא ידוע מה ייעשה עם החומר שנכתב בעזרתו של גילמור (Young Lust, Comfortably Numb, וRun Like Hell). המופע היה אמור להיות מוכן עד אמצע 2005.

ה"חומה" לאחר עזיבתו של ווטרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שווטרס עזב את הלהקה, התנהל מאבק משפטי בקשר לזכויות על השם "פינק פלויד" והחומר שלה. ווטרס שימר לעצמו את הזכות להשתמש ב"חומה", כיוון שהיה התורם העיקרי לאלבום. ב-21 ביולי 1990, ערך ווטרס מופע ענק של החומה בברלין בשיתוף אמנים אורחים רבים, כגון ואן מוריסון, שינייד אוקונור, סינדי לאופר, הסקורפיונס, ובריאן אדמס, כדי להנציח את נפילת חומת ברלין וכדי לגייס כספים לקרן מיוחדת שנותנת סעד לנפגעי אסונות. ההופעה שודרה ברחבי העולם, כולל בישראל, בשידור חי.

ביצועים של "החומה" בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 העלתה התזמורת הקאמרית הישראלית בשיתוף מקהלת בת-קול, להקת אובלינס והסולן אוליב (אופיר ליבנה) מופע בשם "קאמרית און דה וול" (Camerit on the Wall). ההפקה היא למעשה מופע רוק-קלאסי משולב, מחווה לאופרת הרוק של פינק פלויד, "החומה". המופע עבר שינויים במהלך ההופעות (את להקת בת קול החליפה תשיעיית Tzlil & Tonic, במקום התזמורת הקאמרית מופיעה התזמורת הסימפונית החדשה. את העיבודים המוזיקליים למופע עשה מנכ"ל התזמורת הקאמרית אריה בר-דרומא. המופע כולל מעל 70 רקדנים ואורך כ-90 דקות, במהלכו הוקרנו קטעי וידאו קליפ מהמופע המקורי, והיה שימוש רב בתאורה, תפאורה, פירוטכניקה, לשם בניה של החומה כולה. המופע מגיע לשיאו בהשלמת הבנייה ופיצוצה באפקט מתוזמן ומשולב, המרעיד את האולם, מתיז ומפזר קטעי לבנה נוזליים על הצופים.

רשימת רצועות (גרסת האלבום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "In the Flesh? (3:19)"
  2. "The Thin Ice (2.27)"
  3. "Another Brick in the Wall (Part I) (3:21)"
  4. "The Happiest Days of Our Lives (1:46)"
  5. "Another Brick in the Wall (Part II) (4:00)"
  6. "Mother (5:36)"
  7. "Goodbye Blue Sky (2:45)"
  8. "Empty Spaces (2:10)"
  9. "Young Lust (3:25)"
  10. "One of My Turns (3:35)"
  11. "Don't Leave Me Now (4:16)"
  12. "Another Brick in the Wall (Part III) (1:14)"
  13. "Goodbye Cruel World (1:13)"

חלק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "Hey You (4:40)"
  2. "Is There Anybody Out There? (2:44)"
  3. "Nobody Home (3:26)"
  4. "Vera (1:35)"
  5. "Bring the Boys Back Home (1:21)"
  6. "Comfortably Numb (6:24)"
  7. "The Show Must Go On (1:36)"
  8. "In the Flesh (4:13)"
  9. "Run Like Hell (4:19)"
  10. "Waiting for the Worms (4:04)"
  11. "Stop (0:30)"
  12. "The Trial (5:13)"
  13. "Outside the Wall (1:41)"

סיפור האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • In the Flesh? (בכבודו ובעצמו?) - השיר הפותח את האלבום. בשיר זה מתחיל הסיפור בו מתואר פינק כוכב רוק. בסוף השיר נשמעת פצצה והתרסקות מטוס מה שאומר שאביו של פינק נהרג במלחמת העולם השנייה (שיר זה מבוסס על הביוגרפיה של ווטרס). בסוף השיר, נשמע קול בכי של תינוק מה שמרמז שלפינק ולאמו אין בעל/אב ולכן יצטרכו לחיות כשניים.
  • The Thin Ice (הקרח הדק) - בשיר זה פינק מוצג כתינוק שלא יודע מה מצפה לחייו ובמילים "If you should go skating/On the thin ice of modern life...." מסופר כי לפינק מצפים דברים בחייו.
  • Another Brick in the Wall Part I (עוד לבנה בחומה חלק 1) - בחלק זה פינק מתחיל לגדול, ולומד על מות אביו. כשלומד על המציאות המזעזעת הוא מתחיל לבנות לעצמו את החומה.
  • The Happiest Days of Our Lives (הימים המאושרים ביותר בחיינו) - בשיר זה פינק מתחיל ללמוד בבית הספר ונחשף לחינוך הנוקשה והנוראי בו מתחנך (שיר זה גם מבוסס על הביוגרפיה של ווטרס).
  • Another Brick in the Wall Part II (עוד לבנה בחומה חלק 2) - בשיר זה לפינק נמאס מהחינוך הנוקשה והאכזרי ומחליט למחות נגד מוריו. השיר אומר שלפינק נבנתה חומה אישית מסביבו מהעולם, והמורים הם רק עוד לבנה בחומה.
  • Mother (אמא) - בשיר זה, אנו למדים כי חלק מתחושות הניכור של פינק באות מאמו החד הורית שאיבדה את בעלה במלחמת העולם השנייה. השיר מתאר שיחה בין פינק (מושר על ידי ווטרס) לאמו (מושר על ידי גילמור). המאזין למד על דאגת היתר של אמו של פינק המנסה להגן עליו מהעולם מה שמעיד על כך שאמו של פינק עוזרת לו לבנות את החומה. האם מתעקשת שפינק יישאר לצידה אך זה נמאס כבר לפינק כשהוא מתבגר ומתאהב.
  • Goodbye Blue Sky (להתראות שמיים כחולים) - השיר מתחיל עם צליל הגעתם של מטוסים המתכוננים להפציץ. המטוסים תופסים את תשומת לבו של הילד כפי שניתן לשמוע בתחילת השיר את קולו של הילד (הארי ווטרס בנו של רוג'ר): "Look mummy, there's an aeroplane up in the sky". המילים גם באות לתאר את הזיכרונות של הבליץ: Did you see the frightened ones? Did you hear the falling bombs? Did you ever wonder why we had to run for shelter when the promise of a brave new world unfurled beneath a clear blue sky?... The flames are all long gone but the pain lingers on. Goodbye, blue sky.
  • Empty Spaces (חללים ריקים) - בשלב זה, פינק כבר גדול ונשוי, אך יש בעיות במערכת היחסים כשהבניית החומה ממשיכה ומתעצמת. לאחר מכן, פינק שואל איך יוכל להשלים את החומה.
  • Young Lust (צעיר בעל תאווה) - בשיר זה, פינק הופך לכוכב רוק מפורסם, מתחיל להתעשר, ומתחיל לצאת לסיבובי הופעות. פינק גם מתחיל לשכב עם מעריצותיו והמרחק בינו לבין אשתו, הולך וגודל. בסוף השיר, נשמע טלפון בו נשמעת אשה ועונה לה איש זר. בשלב זה, אנו למדים שאשתו של פינק עזבה אותו והיא בוגדת בו.
  • One of My Turns (אחד מההיפוכים שלי) - בשיר זה פינק מזמין אחת ממעריצותיו לחדרו במלון. בזמן שהמעריצה מנסה להשיג את תשומת לבו, הוא מתעלם ממנה, ומהרהר על מערכת היחסים הכושלת עם אשתו. בזמן שהמעריצה עדיין מנסה להשיג את תשומת לבו, הוא מרגיש קר ומנוכר ומתחיל להתעצבן, והורס את חדרו במלון, מה שגורם למעריצה לברוח. לאחר שכל החדר נהרס, והמעריצה הלכה, פינק מתחיל להרגיש רחמים עצמיים כלפי עצמו וחוסר אמפתיה לאחרים.
  • Don't Leave Me Now (אל תעזבי אותי עכשיו) - בשיר זה פינק מגלה שאשתו בגדה בו. פינק מזמין אחת ממעריצותיו שוב לחדר במלון בו הוא שוכן במהלך סיבוב ההופעות שלו בארצות הברית. בשלב זה, פינק עוד פעם מתעצבן והורס את החדר במלון, ומבריח עוד אחת ממעריצותיו. לאחר מכן, פינק נופל לדיכאון, ולמרות הנישואים הכושלים, הוא רוצה שאשתו תחזור אליו.
  • Another Brick in the Wall Part III (עוד לבנה בחומה חלק 3) - בשלב זה, פינק זועם על בגידת אשתו, ומסיים את החומה. הוא טוען שהוא ראה את הכתיבה על החומה שהייתה במשתה בלשאצר. הוא אומר שהוא לא צריך שום דבר בחייו עוד ואומר שכל האנשים שהיו בחייו הם לבנים בחומה שלו.
  • Goodbye Cruel World (להתראות עולם אכזר) - בשלב זה, פינק סיים את חומתו בה מתבודד, וטוען שהחברה עשתה לו רק רע ובכך מחליט להתנתק ממנה.
  • Hey You (היי אתה) - בשיר זה, פינק מתחיל להבין את הטעות שעשה בכך שהתנתק מהחברה, ומנסה לצאת מהחומה שבנה. למרות ניסיונותיו, מבין שאין דרך החוצה והוא כלוא במה שהוא יצר.
  • Is There Anybody There? (יש כאן מישהו?) - בנקודה זו, פינק ממשיך בניסיונותיו לחזור לעולם וחוזר על השאלה "יש כאן מישהו?", אך שום תגובה לא נשמעת.
  • Nobody Home (אף אחד בבית) - בשיר זה, פינק מספר על הבדידות שלו מאחורי המלחמה המתחוללת בתוכו. אין לו אף אחד עם מי לדבר וכלוא בתוך עצמו. (שיר זה דווקא לקוח מהביוגרפיה של מנהיג הלהקה לשעבר, סיד בארט).
  • Bring the Boys Back Home (החזירו את הבנים הביתה) - זהו השיר המרכזי בחומה. השיר עוסק בחלקו בהתנגדות לשלוח חיילים למלחמה שבה בסוף ייהרגו. אך גם בחוקים השמרניים אשר לא מרשים לדברים. בסוף השיר נשמעות דפיקות של דלת וקולו של המנהל של פינק שאומר: "זמן לצאת".
  • Comfortably Numb (קהות נוחה) - בשלב זה, פינק מתמוטט בבית המלון לפני הופעה. הבתים בשיר הם דברי רופא המוזמן לטפל בו כדי שיופיע, והפזמון מתאר את מחשבות הגיבור עצמו על ילדותו ועוד. בסרט "החומה", לאחר שיר זה, פינק מאבד את שפיותו והופך לשליט רודן.

ההשראה למילות השיר הייתה אירוע שקרה בהופעה של הלהקה באולם ה"ספקטרום" בפילדלפיה ב-1977, הופעה בה הופיע ווטרס, שסבל מכאבים עזים בבטנו, תחת השפעת משככי כאבים שהוזרקו לו, עד שפונה לבית חולים כשהשפעת המשככים פגה‏[1].

  • The Show Must Go On (ההופעה חייבת להימשך) - בשיר זה, הקהל מתעצבן וקורא שפינק יעלה בכך שאומרים שהומפע חייב להימשך.
  • In the Flesh (בכבודו ובעצמו) - בשיר זה, ההופעה המדוברת התחילה, אך פינק בעקבות איבוד שפיותו ובכך שהוא מאמין שהפך לדיקטטור מסלק את כל מעריציו שלא נראים לא ראויים כמו הומוסקסואליים, יהודים ושחורים.
  • Run Like Hell (רץ כמו גיהנום) - בשלב זה, פינק הופך ללא שפוי בעקבות כך שהוא מאמין שהוא דיקטטור, ומסלק את כל המעריצים בהופעה, ומאיים עליהם לרוץ או שיפגע בהם.
  • Waiting for the Worms (מחכה לתולעים) - פינק מאבד את שפיותו ומאבד תקווה ומתחיל לאיים על העוברים בדרכו באמצעות פשיזם.
  • Stop (עצור) - בשיר זה, פינק חוזר לשפיותו ואומר שהוא עייף ורוצה לחזור הביתה.
  • The Trial (המשפט) - בשיר זה הדברים מתחילים להסתבך. בעקבות מעשיו, פינק נעצר ונשפט למשפט מגיעים התובע, המורה מבית ספרו של פינק, אשתו של פינק ואמו. אך לשיר מגיעה דמות חדשה השופט. השופט גוזר עליו גזר דין על מעשיו וקורא להפיל את החומה. בסוף השיר, החומה נופלת כפי שניתן לשמוע.
  • Outside the Wall (מחוץ לחומה) - בשיר זה החומה נפלה. ופינק חוזר אל החיים, אל החברה והופך לבן אדם טוב יותר. מנגינת השיר נמצאת גם בתחילת השיר הפותח In the Flesh? ונשמע המשפט "Isn't It Where We Came In?" (זה לא איפה שנכנסנו?) מה שמרמז שהאלבום הופך ליצירה אחת שלמה ומתנגנת ללא התחלה וללא סוף


רצועות בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועות מהאלבום שלא נכללו בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Empty Spaces" (גרסה מקוצרת של What Shall We Do Now עם קולות רקע)
  • "Hey You" (שוחרר כתוספת מיוחדת בגרסת ה-DVD)
  • "The Show Must Go On"
  • "Outside the Wall" (השיר האחרון באלבום. בסוף השיר נשמעות המילים: "Isn't this where... we came in?" הממשיכות אל תוך השיר הראשון, ומכניסות את האלבום אל תוך לופ).

רצועות מהופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החיה של האלבום, Is There Anybody Out There? The Wall Live 1980-81, כוללת שתי רצועות שלא מופיעות באלבום המקורי:

  • "What Shall We Do Now?" אחרי "Empty Spaces"
  • "The Last Few Bricks" אחרי "Another Brick In The Wall (Part III)"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]