הז'נדרמיה האיראנית
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 איראן |
| סוג | ז'נדרמריה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1910–1991 (כ־81 שנים)  |
| התמזגה לתוך | כוח אכיפת החוק של איראן |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 70,000 (1979) |
הז'נדרמיה האיראנית (בפרסית: ژاندارمری دولتی) שנקרא גם הז'נדרמיה הממשלתית, היה כוח המשטרה הכפרי הראשון באיראן. הכוח החצי-צבאי גם מילא תפקיד משמעותי בפוליטיקה מאז הקמתו ב-1910 במהלך שושלת קג'אר ועד הופעתה של שושלת פהלווי ב-1921. הכוח המשיך לפעול עד סוף עידן פהלווי ועבר מודרניזציה לז'נדרמריה האימפריאלית האיראנית. הכוח הוקם במקור כצבא חוקתי, והעסיק קצינים שוודים בפיקוד על איראנים כדי לבצע הן את תפקידי המשטרה המסורתיים והן לנהל מבצעים צבאיים נגד כוחות שבטיים. בשנת 1991 אוחדה הז'נדרמריה האיראנית עם כוחות משטרה אחרים כדי ליצור את כוח אכיפת החוק של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך המאה ה-19 עסקו הרפורמים האיראנים במודרניזציה צבאית וההיסטוריה של תקופת הקג'אר מלאה בניסיונות ליצור צבא קבע על פי המודל האירופי. בניסיון לפתח כוח צבאי חזק מספיק כדי להגן על עצמו מפני אויביה החיצוניים, בחרו הפרסים בשוודיה לבצע את המשימה של אבטחת נתיבי הסחר שלהם. הפרסים בוחרים במשטרה השוודית כבחירה נייטרלית בין בריטניה לרוסיה.
ב-6 ביולי 1911 התקבלה באספת המחוקקים ההצעה על הקמת הז'נדרמריה הממשלתית. ב־15 באוגוסט 1911 קיבל המיג'ור השוודי הראלד הילמרסון דרגת גנרל והופקד על הז'נדרמריה הפרסית. קצינים רבים אחרים, שגויסו לעיתים קרובות מהאצולה השוודית, המשיכו את דרכו של הילמרסון.
במהלך המערכה הפרסית של מלחמת העולם הראשונה קציני הז'נדרמריה השוודית היו אוהדים כלפי גרמניה ועזרו למעצמות המרכז. בסתיו 1915 הם תפסו את השליטה בשיראז בשיתוף מושל המחוז שעבר הכשרה גרמנית. לאחר ההפיכה ב-1921 איחד שר המלחמה רזא שאה פהלווי, את שני הכוחות הצבאיים שהיו קיימים באיראן באותו זמן: הדיוויזיה הקוזקית והז'נדרמריה, כדי ליצור את הצבא הלאומי האיראני המודרני. נוצרה משטרה כפרית ופקודיה שירתו תחת קצינים איראנים.
פירוק הז'נדרמריה השוודית החליש מאוד את המלוכה הקאג'רית והדבר הקל מאוד על ההפיכה של רזא שאה ב-1921. הילמרסון חזר לשוודיה ולקח את הפיקוד על הבריגדה השוודית המתנדבת המשרתת בצד הלבן במלחמת האזרחים הפינית. קצין אחר, אריק קרלברג, הפך מאוחר יותר לשגריר שוודיה באיראן, ואיש סודו של מוחמד מוסאדק.
לאחר המהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הפלת השאה ב-1979 נותרה הז'נדרמריה האימפריאלית האיראנית. ב-1992 היא אוחדה לתוך כוח אכיפת החוק של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת הז'נדרמריה הייתה לשמור על הגבולות ועל ביטחון הפנים. היא הורכבה ממספר גדודים, כל אחד מ-4 עד 6 פלוגות. לצורכי משמעת היה החיל בפיקוחו של הקצין הכללי המפקד על האוגדה שבתחומה הוצב. בכל הנוגע לפעילות משטרתית, היא הייתה נתונה לרשויות האזרחיות המקומיות. הכוח היה חמוש ברובים ישנים מסוגים שונים בתוספת כמה קרבינים סובייטים, צרפתיים ובריטים. הכוח כלל בסך הכל 22 גדודים שיצרו חיל.
