שושלת פהלווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שושלת פהלוויפרסית: دودمان پهلوی) היא שושלת המלוכה האחרונה באיראן.

רזא שאה פהלווי (1878 - 1944)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי היה רזא ח'אן והוא עלה לשלטון לאחר שביצע הפיכה צבאית מוצלחת באיראן ב־1921.

הוא כיהן כשר המלחמה והמפקד העליון של צבאו, ומ־1923 היה גם ראש הממשלה. ב־1925 הכריז עצמו כשאה (קיסר). ב־1935 שינה את שם ארצו מפרס לאיראן. ביצע רפורמות במדינתו והידק את הקשרים עם שכנותיה. ב־1941 היה פרו-גרמני, אולם אז אילצו אותו בעלות הברית לוותר על כיסאו לבנו מוחמד רזא שאה והוא הוגלה לדרום אפריקה, שם מת.

מוחמד רזא שאה פהלווי (1919 - 1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד רזא שאה פהלווי עלה לשלטון לאחר גלותו של אביו והנהיג רפורמות בארצו. מתנגדו העיקרי היה איש הדת האייתוללה רוחאללה ח'ומייני שגלה מארצו ב־1963 והגיע לצרפת. הודח במהפכה האיראנית ב־1979 על ידי ח'ומייני. לאחר שהודח ב־1979, גלה ברחבי העולם עד שנקבר במצרים ב־1980.

בינו לבין מדינת ישראל נרקמה ידידות מיוחדת. השאה מכר בין השאר לישראל כמויות גדולות של נפט לאחר מלחמת ששת הימים. גם חברות בנייה ישראליות פעלו באיראן.

רזא כורש עלי (1960)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלה לארצות הברית לאחר מהפכת ח'ומייני (1979) ומנסה כיום לשוב לשלטון באיראן בדרכים חוקיות ודמוקרטיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]