המנהל האזורי למלחמה בפשע המאורגן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה  |
| תאריך הקמה | 15 בנובמבר 1988 |
| תאריך פירוק | 6 בספטמבר 2008 |
| סוכנות מחליפה | המינהל הראשי למלחמה בקיצוניות |
  | |
המנהל האזורי למלחמה בפעם המאורגן (ברוסית: Региональное управление по борьбе с организованной преступностью; בראשי תיבות РУБОП) היה גוף של משרד הפנים של רוסיה, שביצע מבצעי אכיפה ומודיעין במסגרת מאבק בפשע המאורגן ברוסיה, הסוכנות התקיימה בשנים 1993–2001 והיוותה חלק מהשירות למאבק בפשע מאורגן, בשנים 1988–2008.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות השמונים החל המצב הפלילי בברית המועצות להידרדר: הפשע זכה לאופי מאורגן בולט. ב-17 ביוני 1985 צו של משרד הפנים הסובייטי "אודות חיזוק המאבק בקבוצות מאורגנות" ו"אודות חיזוק המאבק בפעילותם של מנהיגי הסביבה הפלילית" הגדיר את דרכי הפעולה למאבק בתופעה. התגברות המאבק התבררה כחלשה עקב העובדה שלשוטרים לא היה ניסיון בפעילות שכזו. הנהגת משרד הפנים של ברית המועצות עצמה לא שאפה במיוחד ליישם את הצו והגוף לא התגבש לכדי משרד מאורגן.
המנהל האזורי התגבש בפועל באוקראינה הסובייטית במסגרת מחלקה 6 במשטרת דניפרופטרובסק - עוד בשנת 1986[1]. מאוחר יותר הוצא צו של משרד הפנים מספר 0014 מ-15 בנובמבר 1988 "אודות הקמת מחלקה למאבק בפשע מאורגן", שהסדירה על בסיס המנהלת השישית של משרד הפנים, יצירת יחידה למאבק בפשיעה בה היו רק 32 אנשים. בראש המחלקה עמד אלכסנדר גורוב, לויטננט גנרל בשירות המיליציה.
מסרים שהגיעו לשולחן הנהגת משרד הפנים והק.ג.ב, אשר בתוכן שמות קבוצות הפשע, סווגו כ"סודיים" ולא פורסמו ברבים. לאנשים במדינה נאמר כי פשע מאורגן קיים רק במדינות קפיטליסטיות. התפתחות התנועה השיתופית הפריכה טענה זו. המילה "סחיטה" נכנסה לשימוש נרחב והמילה "מאפיה" לא השתרשה בקרב אזרחי ברית המועצות: כולם חשבו שיש "מאפיה" רק באי סיציליה. גורוב עצמו בספרו "המאפיה האדומה" מתאר את המצב עם חוסר המעש של הנהגת המשטרה הסובייטית ורק לאחר פרסום כתבה עיתונאית בנושא זימן גורוב את שר הפנים של ברית המועצות ואדים בקטין לדיון והלה הסכים להגדיל את מספר אנשי המחלקה. הממשלה החלה לספק לשירות המיליציה את כל הדרוש ובהדרגה הקצינים עצמם החלו ללמוד כיצד לחשוף קבוצות פשע מאורגן. אבל אז שוב עמדו העובדים בפני אוזלת ידן של הרשויות. החוק הפלילי לא הכיל דרכי ענישה על פשעים כמו "סחיטה" ורבים מהפשעים הללו סווגו כ"שוד".
בסוף שנות השמונים המחלקה החזיקה במאגר כמעט מלא של כל "הגנבים בחוק" וראשי הפשע המאורגן במדינה, אך בשל אי התייחסות ההנהגה לנושא, חלק ממאגר הנתונים נגנב. תושבים רבים במוסקבה ידעו על קיומן של קבוצות פשע מאורגנות באזור "שוק ריגה", אחד המקומות הראשונים להתפתחות כלכלת השוק והפשע בברית המועצות. במשטרה המקומית החלו להתקבל מאזרחים תלונות והצהרות על ביצוע סחיטות, אך גם כאן ההנהגה לא מיהרה לנקוט בצעדים, תוך ציון היעדר היבטים משפטיים לטיפול בעניין.
בשנת 1986 נוצרה תת-מחלקה במחלק הפלילי המוסקבאי, שהפכה לאב-טיפוס של המנהל האזורי למאבק בפשע המאורגן במוסקבה. הבלשים, שלמדו לעבוד כחוקרים בתחום הפשיעה הכללית, החלו לחשוף את מנהיגי הפשע, אם כי רבים לא ראו פירות רבים מעבודתם. המנהלת השישית אורגנה בהדרגה. גורוב נשלח לעבוד בק.ג.ב, אך מאוחר יותר הועזב גם משם. לדבריו, איש לא היה זקוק למאבק בפשע המאורגן, מדובר בכסף רב ואף אחד לא רצה להיפרד ממנו והשחיתות הגיעה עד לדרגים הגבוהים במשטרה הסובייטית בשנותיה האחרונות.
הקמת המנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר קריסת ברית המועצות, המינהל הראשי השישי של משרד הפנים הפך למנהל הראשי לפשע מאורגן של משרד הפנים הרוסי (Главное Управление по организованной преступности МВД России, או Главное управление по борьбе с организованной преступностью ; בראשי תיבות: ГУБОП). הקמת השירות למאבק בפשע מאורגן התרחשה בשנת 1993, כאשר הוקמו 15 משרדים אזוריים לפשע מאורגן וכולן דיווחו למנהל הראשי.
|
כל גופי המינהל למאבק בפשע המאורגן (למעט מוסקבה, מחוז מוסקבה וסנקט פטרבורג, שהיו כפופים למשטרה המקומית) היו כפופים למנהל הראשי לפשע מאורגן של משרד הפנים הרוסי. הוקמו מחלקות לפשע מאורגן, שהיו כפופות למנהל הפנים במחוזות המינהליים והיה נדמה שהנהגה מבינה את הצורך בגיוס משאבים לטיפול בנושא.
כאשר אורגן מנהל אזורי למאבק בפשע המאורגן בסנקט פטרבורג, הוא לא היה כפוף למשטרת סנקט פטרבורג והוא מיד הפך לחלק מהמינהל הראשי והיה כפוף ישירות למשרד הפנים. מאוחר יותר הוא אורגן מחדש כחלק ממחוז המשטרה של צפון מערב רוסיה.
השירות המרכזי למאבק בפשע המאורגן הוקם בשנת 1996, כאשר כלל המנהלים האזוריים למאבק בפשע המאורגן שפעלו במוסקבה, מחוז מוסקבה, סנקט פטרבורג ומחוז לנינגרד הועברו מאחריות למשטרה המקומית והוכפפו ישירות למשרד הפנים של רוסיה, ללא תלות ברשויות המקומיות.
בשנת 1998 השירות נודע כמנהלת ראשית למאבק בפשע מאורגן (Главным Управлением по борьбе с организованной преступностью, בראשי תיבות ГУБОП). בצורה זו השירות התקיים עד שנת 2001.
פירוק המנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 שר הפנים של הפדרציה הרוסית, בוריס גריזלוב יזם רפורמה משטרתית במסגרתה שאף להקים משטרה פדרלית, הוא החליט על ארגון מחדש של השירות והמנהלים השונים חדלו מלהתקיים. על בסיס כמה מהמנהלים, הוקמו לשכות מבצעיות וחקירות בכפיפות למשטרות של המחוזות הפדרליים ומרבית המנהלים האזוריים הוחזרו לאחריותן הישירה של המשטרות האזוריות. בשנת 2008 קיבל נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב החלטה לחסל את השירות למאבק בפשע המאורגן וליצור על בסיסו יחידות למאבק בקיצוניות (המינהל הראשי למלחמה בקיצוניות). בשנת 2015 שר הפנים ולדימיר קולוקולצב הורה על חיסול המנהלות הראשיות של משרד הפנים במחוזות פדרליים (למעט צפון הקווקז) וארגונן מחדש כחלק מהמינהל לאיתור מבצעי של משטרת הפדרציה הרוסית.
תחומי הפעילות העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
כפי שהשם מרמז, משימת המנהל הייתה להילחם בפשע המאורגן. זו הייתה יחידה מבצעית שביצעה פעילויות איתור מבצעיות. לא היו לה שירותי חקירה ותשאול משלה ולכן אנשיה לא יכלו לפתוח בתיקים פליליים.
המנהל שילב את תפקידי המחלקה לחקירה פלילית ויחידות לפשעים כלכליים, ועד שנת 1996, עם הקמת שירות הביטחון של משרד הפנים, מילאה גם את תפקידיו ועסקה במאבק אחר שוטרים מושחתים. בשנות קיומה, יחידת SOBR פעלה ככפופה למנהל[2].
מאוחר יותר, לאחר פירוק המנהל למאבק בפשע המאורגן וחיסול היחידות המשטרתיות למאבק בסחר בסמים במשרד הפנים, אחד מכיווני השירות למאבק בפשע המאורגן היה המאבק בסחר בסמים. מאוחר יותר הועברה אליו גם משימת המאבק בטרור. טרם פירוקו שמו המלא של הגוף היה "המחלקה למאבק בפשע מאורגן וטרור" (Департамент по борьбе с организованной преступностью и терроризмом, בראשי תיבות ДБОПиТ)).
יחידות סמך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלקה 3 - שחרור בני ערובה ומאבק בחטיפות
- מחלקה 4 - מאבק בשוד
- מחלקה 5 - טיפול ב"גנבים בחוק" וראשי פשע מאורגן
- מחלקה 6 - מאבק בשחיתות
- מחלקה 7 - פשעים כלכליים
- מחלקה 8 - פשע אתני
- מחלקה 9 - פשע בינלאומי
- מחלקה 10 - מאבק בסחר בנשק בלתי חוקי
- מחלקה 11 - יחידת SOBR