מיליציה (ברית המועצות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיליציה
Милиция
מידע כללי
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
משרד אחראי משרד הפנים
תאריך הקמה 8 בנובמבר 1917
סוכנות קודמת מחלקת המשטרה
תאריך פירוק 1 במרץ 2011
סוכנות מחליפה משטרת הפדרציה הרוסית[1]
מטה מרכזי מוסקבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיליציהרוסית: милиция) היה שמה הרשמי של משטרת ברית המועצות וכן שמה של המשטרה הרוסית עד שנת 2011. "מיליציה" היה שמן של רוב המשטרות במדינות הסוציאליסטיות לשעבר: בולגריה, פולין, רומניה ויוגוסלביה.

כיום נותר מושג זה שמן של המשטרות בבלארוס, אוזבקיסטן, קירגיזסטן, וטג'יקיסטן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוערים שוטרים סובייטים ("מיליציונרים"), 1917

מיליציה הוא שמה של המשטרה הסובייטית אשר נוסדה בנובמבר 1917. במונח "מיליציה" הייתה כוונה לבדל את המשטרה החדשה מזו הצארית, שנקראה בפשטות "משטרה". השם נבע מרצונה של הממשלה הסובייטית לקרב את המשטרה אל העם, אף שהמונח "מיליציה" בכללותו מדבר על כוחות גרילה המתנגדים לשלטון ומקושרים לגורמים מהפכניים.

לאחר מהפכת פברואר, הז'נדרמריה הרוסית, מחלקת המשטרה והאוכרנה פורקו (על פי הנחיות מה-6 במרץ וה-10 במרץ 1917, בהתאמה) ובמקומן הוקמה "מיליציית הפועלים העממית" על פי הנחיות הממשלה הסובייטית מה-17 באפריל 1917. היה זה הצעד הראשון לפירוקה של המשטרה המקצועית וחוסר רצון באחזקת צבא והעברת תפקידי הצבא אל הפלוגות החמושות העממיות (אנרכיה). אולם המונח "מיליציה" היה לשם נרדף ברוסיה ושכנותיה כארגון לביטחון הציבור עד היום.

מהפכת אוקטובר שבאה אחר כך, שינתה גם את מערך "המיליציה העממית" ויצרה את "המיליציה של הפועלים והאיכרים" - שמה הרשמי של משטרת ברית המועצות, וכך נכתב למשל בהנחיה מן הנקוו"ד, ב-28 באוקטובר (10 בנובמבר על פי לוח השנה הגריגוריאני) 1917. לפיכך ה-10 בנובמבר נחשב מאז ליום המיליציה - חגה הרשמי של המשטרה הסובייטית והרוסית כיום. כך המשיכה המיליציה להתקיים ולשרוד את התפרקות ברית המועצות. בעגה הרוסית, שוטר נקרא "מיליציונר". ב-5 באוקטובר 1918 הוקמו יחידות פליליות לצורך חקירות פשעים. ב-13 באפריל 1922 יצאה צו המסדיר עבודה במיליצה של עובדי המשטרה וז'נדרמים מתקופת האימפריה הרוסית. בעקבות הצו פוטרו רבים מהמומחים שנקלטו מאז שנת 1918. בדצמבר 1932 במסגרת המיליציה הוקמו מחלקות להסדרת התנועה בערים הגדולות. בשנת 1935 הוקם מינהל פיקוח על הרכב המטפל בהסדרת התנועה, בדיקות רכב שנתיות והנפקת רישיונות נהיגה. במשך עשרות שנים מיליציה סובייטית הייתה שייכת לאותו משרד עם ארגוני הביטחון (צ'קה, ג.פ.ו, ק.ג.ב) כתוצאה מכך היה לה חשיבות משנית וחלוקת תקציבים הייתה בהתאם. בשנת 1959 הוחלט על הקמת המשמר העממי המתנדב שפעל בכפיפות למיליציה.

בשנת 1966 לשר הפנים מונה ניקולאי שצ'ולוקוב. הוא היה בתפקיד במשך 16 שנים ופעל רבות לשיפור תנאים מיליציונרים ושיפור האמצעים הטכניים העומדים ברשותם. במשך כל תקפות כהונתו הוא ניהל מאבקים קשים נגד יורי אנדרופוב. בסופו של דבר, כאשר אנדרופוב הגיע לשלטון, שצ'ולוקוב הואשם בשחיתות.

לאחר פיטורי שצ'ולוקב בראש הארגון הועמד וילאטי פדורצ'וק שבא משורות הק.ג.ב. תוך שנתיים (1982-1984) הוא פיטר מעל 90 אלף מיליציונרים.

בשנת 1988 הוקמו יחידות אומו"ן - יחידות הניידת למטרות מיוחדות. היחידות היו מיועדות להתמודדות עם פושעים מזוינים, אבטחת סדר במהלך הפגנות המוניות ודיכוי הפגנות לא מאושרות. תחילה הם הוקמו ב-12 ערים הגדולות.

הכשרת המיליציונרים הרוסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר למיליציונרים הוקמו כבר בתחילת דרכה של המיליציה הסובייטית. בשנת 1922 כבר פעלו 48 בתי ספר בערים שונות. ב-7 בפברואר 1931 במוסקבה הוקם בית הספר הגבוה של מיליציה. הוא פועל עד היום תחת השם "אקדמיה של משרד הפנים". בהמשך הוקמו מכוני הכשרת קצונה בסנקט פטרבורג, מינסק (פועלת היום כאקדמיה של משרד הפנים הבלארוסי), קאזאן, אומסק, קייב (פועלת היום כאקדמיה של משרד הפנים האוקראיני), וולגוגרד, ניז'ני נובגורוד וקרגנדה (היום בקזחסטן). בנוסף לכך פעלו בית ספר לשוטים ומפקדים זוטרים.

ציוד ומכשור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70, המיליציה הסובייטית הייתה מצוידת בניידות לאדה מתוצרת אווטוואז וניידות גא"ז (מפעל כלי הרכב של גורקי). בשנות ה-80 נכנסו לשירות גם ניידות מוסקביץ'. במהלך שנות ה-90 נכנסו לשירות ניידות וכלי רכב מתוצרת חוץ כמו טויוטה, אאודי, פורד, BMW ומספר רכבי לאדה.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-20 הנשק האישי היה אקדח TT ושימוש בו נמשך עד לשנות ה-70. החל משנת 1952 החל שימוש האקדח חדש מדגם מאקארוב PM. בנוסף לכך המיליציה הסובייטית נהגה להתחמש ברובי AK-47 (קלשניקוב).

דרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרגות טרום קצונה
    • מיליציונר - מקבילה לחייל בצבא
    • יפרייטור
    • סרג'נט זוטר
    • סרג'נט
    • סרג'נט בכיר
    • סטרשינה
  • קצינים
    • לוטננט זוטר (בישראל דרגה המקבילה סגן-מפקח)
    • לוטננט (בישראל דרגה המקבילה מפקח משנה)
    • לוטננט בכיר (בישראל דרגה המקבילה מפקח)
    • קפיטן (בישראל דרגה המקבילה פקד)
    • מייג'ור (בישראל דרגה המקבילה רב-פקד)
    • לוטננט-קולונל (בישראל דרגה המקבילה סגן-ניצב)
    • קולונל (בישראל דרגה המקבילה ניצב משנה)
    • קומיסר מדרגה השלישית - הוחלפה לגנרל-מייג'ור בשנת 1973 (בישראל דרגה המקבילה תת-ניצב)
    • קומיסר מדרגה השנייה - הוחלפה לגנרל-לוטננט בשנת 1973 (בישראל דרגה המקבילה ניצב)
    • קומיסר מדרגה הראשונה -הוחלפה לגנרל-קולונל בשנת 1973 (בישראל דרגה המקבילה רב-ניצב)

מיליציה בתרבות הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך התקופה הסובייטית נכתבו מספר ספרים וצולמו סרטים על המיליציה שהפכו להיות ליסודות של התרבות הסובייטית. ביניהם ניתן לציין:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיליציה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המיליציה פורקה ברוסיה ובמדינות נוספות, אך ממשיכה להתקיים כגוף שיטור במדינות כבלארוס, אוזבקיסטן, קירגיזסטן, וטג'יקיסטן