מוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מוסקבה (ברוסית: Москва, להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירת רוסיה, היא העיר הגדולה ביותר באירופה והרביעית בגודלה בעולם (אחרי מומבאי, סאו פאולו ושנגחאי). מתגוררים בה כ-10.5 מיליון תושבים ואוכלוסייתה גדלה במהירות. שטח העיר עומד על כ-1081 קמ"ר. מקום מושבו של הנשיא הרוסי הוא בקרמלין.

העיר שוכנת על נהר מוסקבה, במרכז החלק האירופי של רוסיה. היא הייתה בירתה של ברית המועצות ושל רוסיה המוסקובית לפני מעבר הבירה לסנקט פטרבורג.

במוסקבה נמצאים בנייני הקרמלין המפורסמים, וכן מבנים ידועים אחרים ככנסיית ואסילי הקדוש בעלת כיפות הבצל בכיכר האדומה, מנזר דנילוב - בו שוכן הפטריארך של מוסקבה, שהוא ראש הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, ומבנים רבים נוספים, עתיקים ומודרניים כאחד.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 כלכלה 3 תחבורה 4 דמוגרפיה 5 ארכיטקטורה 6 ערים תאומות 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ההיסטוריה של מוסקבה החלה כמצודה (קרמל - Kreml) שנבנתה ב-1156 על נהר מוסקבה - נתיב מסחר. העיר הלכה ונבנתה סביב המצודה (הקרמל, או הקרמלין), וגדלה עם השנים. לכן אין העיר מתוכננת, וקשה להתמצא בה. מוסקבה, שהייתה בנויה בתי עץ, נשרפה פעמים אחדות במהלך השנים. השריפה המפורסמת ביותר אירעה פלישת נפוליאון בונפרטה ב-1812. הצאר אלכסנדר הראשון ציווה לפנות את העיר ולשרוף אותה. בכך המיט אסון גדול על צבא נפוליאון, שנשאר בחורף הקשה ללא מחסה ואספקה, וחולשתו הביאה לתבוסת נפוליאון. במהלך מאות שנות השלטון של הצארים לבית רומנוב הייתה תחרות קשה על הבכורה בין מוסקבה לבין סנקט פטרבורג, שנבנתה על ידי פטר הגדול במטרה מוצהרת לשמש כעיר בירה.

[עריכה] כלכלה

[עריכה] תחבורה

למוסקבה יש ארבעה נמלי תעופה (ביקובו-Быково, ונוקובו-Внуково, דומודדובו-Домодедово ושרמטיבו-Шереметьево). רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בשרמטייבו.

במוסקבה פועלת רכבת תחתית החל מ-1935, יש בה 11 קווים ולמעלה מ-150 תחנות רכבת, חלקן מפוארות ומהודרות במיוחד, כתחנת פלושצ'אד רבולוציי (כיכר המהפכה) המרכזית, המעוטרת בקשתות ופסלי שחם ותחנת קומסומולסקאייה הבארוקית.

כשנבנו חלק התחנות, בתקופת המלחמה הקרה, הן נבנו גם לשימוש כמקלט אטומי אל מול פצצות האטום של ארצות הברית ולכן הן ידועות גם בעומקן הגדול.

מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה מסיעה כ-9 מיליון איש מדי יום ונחשבת לאחת ממערכות הרכבת התחתית העמוסות ביותר בעולם. כמות הנוסעים בה מדי שנה גדולה מזו של לונדון וניו יורק גם יחד.

בעיר פועלת רשת של אוטובוסים רכבות חשמליות ואוטובוסים חשמליים. ישנם מוניות שירות, הפועלות לפי קווי נסיעה של האוטובוסים וכן מוניות ספיישל, אך רבים מהנהגים מסיעים בתשלום כל המבקש. טרמפים בחינם אינם נהוגים במוסקבה.

את העיר עוטפת רשת של כבישים טבעתיים מהירים, ביניהם טבעת סאדובייה.

[עריכה] דמוגרפיה

אף על פי שמספר התושבים ברוסיה יורד בכ-700,000 תושבים בשנה בשל ילודה נמוכה, מוסקבה חסינה מפני בעיות אלו בשנים האחרונות. במוסקבה ישנו גידול אוכלוסין חד, בעיקר הודות להגירה. תושבי מוסקבה החדשים נמשכים לצמיחה הכלכלית של עד 20% בעיר, לעומת צמיחה יותר מתונה בשאר חלקי המדינה. בעיר ישנו מספר מועט של אנשים מכל התרבויות, מסטודנטים אפריקנים עד אנשי עסקים אירים.

חלוקה אתנית בשנת 1994 - 90.5% רוסים, 2.4% אוקראינים, 1.9% טטרים, 1.5% יהודים, 0.7% בלארוסים, 0.1% פולנים ו-2.2% אחרים.

ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1400 ו-1856
1400	1638	1710	1725	1738	1775	1785	1811	1813	1825	1840	1856
40,000	200,000	160,000	145,000	138,400	161,000	188,700	270,200	215,000	241,500	349,100	368,800

ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1868 ו-2002
1868	1871	1888	1897	1912	1920	1926	1939	1959	1979	1989	2002
416,400	601,969	753,459	1,038,600	1,617,157	1,027,300	2,101,200	4,609,200	6,133,100	8,142,200	8,972,300	10,383,000

[עריכה] ארכיטקטורה

העיר נודעה בעבר בכינוי "סורוק סורוקוב" (ארבעים פעם ארבעים), על שום כיפות הבצל הרבות של כנסיות שעיטרו את קו השמים שלה. בעת הסובייטית השתנה מראה העיר משמעותית, בעיקר בשל פועלו של סטלין אשר שאף למודרניזציה של העיר באמצעות כבישים ושדרות רחבות, מהם בני עשרה נתיבים. הפיתוח המהיר בעידן סטלין הרס בניינים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית כמגדל סוחארב, חנויות ובתי אחוזה עתיקים וכן מבני דת שונים, כקתדרלת ישו המושיע, שנהרסה כדי לבנות גורד שחקים ענק, אשר לבסוף לא נבנה כלל. הכנסייה נבנתה מחדש בסוף שנות ה-90.

סטלין בנה שבעה גורדי שחקים בסגנון מעוטר המכונים "שבע האחיות" או "עוגות החתונה". ניתן לראותם כמעט מכל נקודה גבוהה במקצת בעיר. גורדי שחקים אלו הם מהמבנים הגבוהים ביותר במרכז מוסקבה פרט למגדל אוסטנקינו, אשר בשנת 1967, שבה נבנה, היה המבנה הבלתי נתמך הגבוה בעולם (עד אשר נבנה מגדל CN).

המדיניות הסובייטית של הבטחת שיכון לכל עובד, והגידול המשמעותי באוכלוסין של מוסקבה הביאו לפיתוח אזורי פרברים של בלוקים גדולים ומונוטוניים בשם חרושצ'ובקה, על שמו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב.

אזורים כרחוב ארבט, אזור תיירותי שהיה בעבר מרכז הבוהמה, נשארו ברובם כפי שהיו במאה ה-19. בניינים רבים אחרים ברחובות פנימיים מהווים גם הם שרידים לזמני העושר הבורגני של תקופת הצאר.

[עריכה] ערים תאומות

• בואנוס איירס, ארגנטינה.
• ברלין, גרמניה.
• סיאול, דרום קוריאה.
• טוקיו, יפן.
• וינה, אוסטריה.

• פריז, צרפת.
• דיסלדורף, גרמניה.
• בייג'ין, סין.
• ורשה, פולין.
• הלסינקי, פינלנד.
• פראג, צ'כיה.
• בריסל, בלגיה.
• רומא, איטליה.
• מדריד, ספרד.
• תל אביב, ישראל.

[עריכה] ראו גם

• הכיכר האדומה
• הקרמלין
• MIFF הפסטיבל הבינלאומי לסרטים של מוסקבה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוסקבה

• מפת העיר המאפשרת צפייה בתחנות התחתית השונות (הקישו על סמלי ה "M")

חלוקה אדמיניסטרטיבית של הפדרציה הרוסית
סובייקטים פדרליים
רפובליקות	אדיגיה • אלטאי • בשקיריה • בוריאטיה • צ'צ'ניה • צ'ובשיה • דאגסטן • אינגושטיה • קברדינו-בלקריה • קרליה • חקסיה • קומי • קלמיקיה • קאראצ'אי-צ'רקסיה • מארי אל • מורדוביה • צפון אוסטיה - אלניה • סאחה-יקוטיה • טטרסטן • טובה • אודמורטיה
מחוזות (קראיה)	אלטאי • קמצ'טקה • חברובסק • קרסנודר • קרסנוירסק • פרם • פרימוריה • סטברופול• זבאייקליה
מחוזות (אובלסטי)	אמור • ארכנגלסק • אסטרחן • בלגורוד • בריאנסק • צ'ליאבינסק • אירקוטסק • איבנובו • קלינינגרד • קלוגה • קמרובו • קירוב • קוסטרומה • קורגן • קורסק • לנינגרד • ליפטסק • מגדן • מוסקבה • מורמנסק • ניז'ני נובגורוד • נובגורוד • נובוסיבירסק • אומסק • אורנבורג • אוריול • פנזה • פסקוב • רוסטוב • ריאזאן • סחלין • סמרה • סרטוב • סמולנסק • סברדלובסק • טמבוב • טומסק • טולה • טבר • טיומן • אולייאנובסק • ולדימיר • וולגוגרד • וולוגדה • וורונז' • ירוסלבל
ערים פדרליות	מוסקבה • סנקט פטרבורג
מחוזות אוטונומיים (אובלסטי)	המחוז היהודי האוטונומי
מחוזות אוטונומיים (אוקרוגה)	צ'וקוטקה • חנטי ומנסי • ניינץ • ימליה
מחוזות פדרליים מרכזי • המזרח הרחוק • סיביר • הצפון-מערבי • דרומי • אורל • וולגה