מוסקבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בבירת רוסיה. אם התכוונתם לנהר בשם זה, ראו מוסקבה (נהר).
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוסקבה (ברוסית: Москва, להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירת רוסיה והעיר הגדולה בה, והתשיעית בגודלה בעולם.
מוסקבה היא המרכז הפוליטי, הכלכלי, הדתי, החינוכי והתעבורתי ברוסיה. העיר שוכנת על נהר מוסקבה, במרכז החלק האירופי של רוסיה. היא הייתה בירתה של ברית המועצות ושל נסיכות מוסקבה לפני מעבר הבירה לסנקט פטרבורג. במוסקבה מתגוררים כ-10.5 מיליון תושבים ואוכלוסייתה גדלה במהירות. שטח העיר עומד על כ-1081 קמ"ר.
מקום מושבו של הנשיא הרוסי הוא בבנייני הקרמלין המפורסמים השוכנים בעיר. במוסקבה ממוקמים מבנים ידועים ככנסיית ואסילי הקדוש בעלת כיפות הבצל בכיכר האדומה, מנזר דנילוב - בו שוכן הפטריארך של מוסקבה, שהוא ראש הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, ומבנים רבים נוספים, עתיקים ומודרניים כאחד.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
העיר מוסקבה נקראת על שם נהר מוסקבה (רוסית עתיקה: гра́д Моско́в; מילולית: "העיר שעל נהר מוסקבה"). מקור השם לא ידוע, על אף שקיימות מספר תאוריות. תאוריה אחת גורסת כי מקור השם הוא במילה הפינית העתיקה, שפירושה "חשכה" ו"עכירות". ההתייחסות הרוסית למוסקבה מתוארכת ל-1147 כשיורי דולגורוקי קרא לנסיך הרפובליקה הפאודלית של נובגורוד "בוא אלי, אחי, למוסקבה".
תשע שנים מאוחר יותר, ב-1156, הנסיך יורי דולגורוקי מרוסטוב קרא לבניית חומת עץ, שנבנתה מספר פעמים מחדש, מסביב לעיר. לאחר הביזה של 1237–1238, כשהמונגולים שרפו את העיר עד לעפר ורצחו את תושביה, העיר התאוששה והפכה לבירת נסיכות עצמאית ב-1327. מיקומה המבטיח על מקורו של נהר הוולגה תרמו לפיתוחה הקבוע. מוסקבה צמחה לנסיכות יציבה ומשגשגת למשך שנים רבות ומשכה מספר גדול של פליטים מכל רחבי רוסיה.
תחת שלטונו של איוואן הראשון, העיר החליפה את מקומה של טבר כמרכז הפוליטי של נסיכות ולדימיר-סוזדל והפכה לאספן המיסים היחיד של השליטים המונגולים-טטרים. בכך ששילם מנחה גבוה, זכה איוואן לזכיון חשוב מהחאן. שלא כמו נסיכויות אחרות, מוסקבה לא חולקה בין בניו לאחר מותו, אלא עברה בשלמותה לבנו הבכור. אך התנגדותם של כוחות אחרים באזור גדלה. ב-1380, הנסיך דמיטרי דונסקוי ממוסקבה הוביל צבא רוסי מאוחד לניצחון חשוב על הטטרים בקרב קוליקובו. שנתיים בלבד לאחר מכן מוסקבה נבזזה על ידי החאן טוקתמיש. ב-1480, איוואן השלישי השיג עצמאות שלמה מהשליטים הטטרים, ואפשר למוסקבה להפוך לכוח המרכזי ברוסיה. בזמנו של איוואן הפכה העיר לבירתה של אימפריה שעתידה לכלול את כל שטחה של רוסיה המודרנית ושטחים נוספים.
ב-1571, הטטרים מקרים תקפו ובזזו את מוסקבה, ושרפו את כולה פרט לקרמלין.
ב-1609, הצבא השבדי בפיקודם של הרוזן ג'אקוב דה לה גרדיה ואוורט הורן החל את מסעו מנובגורוד אל מוסקבה כדי לעזור לצאר ואסילי שויסקי, להיכנס לעיר ב-1610 ולדכא את המרד שפרץ נגדו. הצבא עזב את העיר בשנה שלאחר מכן, לאחר פלישתו של האיחוד הפולני-ליטאי. במהלך מלחמת פולין-מוסקבה, ההטמן סטאניסלב ז'ולקיווסקי נכנס למוסקבה לאחר שהביס את הרוסים בקרב קלושינו.
המאה ה-16 הייתה עשירה בהתקוממויות מפורסמות, כמו שחרורה של מוסקבה מפולין ב-1612, מהומת המלח של 1648, מהומת הנחושת של 1662 ומרד מוסקבה של 1682.
מגפת המוות השחור כילתה כחצי מאוכלוסיית העיר, והיא חדלה מלהיות בירת רוסיה ב-1712 לאחר הקמתה של סנקט פטרבורג על ידי פיוטר הגדול על חוף הים הבלטי ב-1703. כשנפולאון פלש לרוסיה ב-1812, תושבי העיר שרפוה והתפנו ממנה בפקודת הצאר אלכסנדר הראשון, לאחר שכוחותיו של נפולאון הגיעו לעיר ב-14 בספטמבר. צבאו של נפולאון, שנפגע מהרעב, הקור והאספקה הדלה, אולץ לסגת מן העיר וכמעט הושמד בשל החורף הרוסי האכזרי, ובשל ההתקפות של הרוסים.
בינואר 1905, מושבו של מושל, או ראש העיר הוקם רשמית במוסקבה, ואלכסנדר אדריאנוב הפך לראש העיר הראשון של מוסקבה. בעקבות מהפכת 1917, מוסקבה הפכה לבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה וחמש שנים מאוחר יותר לבירת ברית המועצות. בעקבות מלחמת המולדת הגדולה, מועצת ההגנה הלאומית הסובייטית והמטה הכללי של הצבא האדום התמקם במוסקבה.
ב-1941, כ-16 אוגדות של מתנדבים לאומיים (כ-160,000 איש), כ-25 גדודים (כ-18,500 איש) וארבע חטיבות הנדסה הוקמו מבין תושבי העיר. בנובמבר אותה השנה, קבוצת ארמיות מרכז גרמנית נעצרה בפאתי העיר, והחלה בקרב מוסקבה. בתי חרושת רבים פונו, יחד עם רוב הממשל בעיר, ומה-20 באוקטובר, הוכרזה העיר כתחת מצור. התושבים שנותרו בעיר בנו ואיישו הגנות נ"ט, בזמן שהעיר הופצצה מן האוויר. במהלך ההתקפה, סירב סטלין לעזוב את העיר, פירוש הדבר שהמטה הכללי והמועצה נותרו בעיר גם כן. על אף המצור וההפצצות, מבני הרכבת התחתית של מוסקבה המשיכו לפעול, וקרוב לסוף הלחימה, אף נפתחו קווים חדשים.
ב-1 במאי 1944, מדליה על הגנת מוסקבה הוענקה, ומדליה ליום השנה ה-800 של העיר הוענקה ב-1947.
ב-8 במאי 1965, מוסקבה הייתה אחת משתים עשרה הערים הסובייטיות להן הוענקו התואר עיר גבורה, להנצחת יום השנה ה-20 לניצחון בעלות הברית. ב-1980, העיר אירחה את משחקי הקיץ האולימפיים, שהוחרמו על ידי ארצות הברית ועל ידי מספר מדינות מערביות נוספות, בעקבות פלישת ברית המועצות לאפגניסטן ב-1979.
ב-1991, במוסקבה אירע ניסיון ההפיכה של חברי הממשלה שהתנגדו לרפורמות בשלטונו של מיכאיל גורבצ'וב. כשברית המועצות התפרקה באותה השנה, מוסקבה המשיכה לשמש כבירת רוסיה.
מאז 1991, כניסתה של כלכלת השוק למוסקבה הביאה לעיר קמעונאות, שירותים, ארכיטקטורה ואורח חיים מערביים.
[עריכה] ממשל
מוסקבה היא מושב הכוח בפדרציה הרוסית. במרכז העיר, באוקרוג המרכזי, שוכן הקרמלין, משכנו הרשמי של נשיא הפדרציה הרוסית, ושל שירותים ממשלתיים אחרים, כולל מטות צבא רבים ומטה צבא מחוז מוסקבה. מוסקבה, ככל עיר בירה אחרת, משכנת שגרירויות חוץ ודיפלומטים המייצגים מדינות רבות ברוסיה. מוסקבה היא אחת משתי הערים הפדרליות ברוסיה (השנייה היא סנקט פטרבורג). מבין כל 83 הסובייקטים הפדרליים של רוסיה, מוסקבה היא המאוכלסת והקטנה ביותר. העיר ממוקמת במחוז הכלכלי המרכזי, שהוא אחד מבין 12 אזורים דומים ברוסיה.
בראש העיר מוסקבה עומד יורי לוזקוב. העיר מחולקת ל-10 אוקרוגים מנהליים ולכ-123 מחוזות. כל עשרת האוקרוגים נמצאים בשטח המנהלי של מוסקבה, מלבד העיר זלנוגרד (מספר 1 על המפה).
לכל האוקרוגים והמחוזות המנהליים שלט אצולה, דגל וראש מחוז משלהם. בנוסף, לכל מחוז כבלי טלוויזיה, רשת מחשוב ועיתון רשמי משלו.
בנוסף למחוזות, ישנן יחידות טריטוריאליות בעלות סטטוס מיוחד. טריטוריות אלו בדרך כלל דלות או חסרות אוכלוסייה, כמו מרכז התערוכה של רוסיה, הגן הבוטני של מוסקבה, פארקים גדולים ואזורים תעשייתיים. בשנים האחרונות טריטוריות שונות סופחו למחוזות אחרים. אין במוסקבה אזורים מוגדרי גזע, כמו הצ'יינטאון הקיים בערים מסוימות בצפון אמריקה ומזרח אסיה. על אף שהמחוזות לא מחולקים בשל יוקרתם, כמו ברוב הערים, האזורים במוסקבה הקרובים למרכז העיר, תחנות הרכבת התחתית או האזורים הירוקים נחשבים ליותר יוקרתיים.
בנוסף להיותה בירת רוסיה, מוסקבה היא המרכז המנהלי של מחוז מוסקבה. אך מאחר שלמוסקבה ניתן הסטטוס עיר פדרלית, היא מופרדת, מנהלית, מהמחוז.
[עריכה] כלכלה
[עריכה] רקע
מוסקבה היא אחת הערים המרכזיות באירופה מבחינה כלכלית. העיר עצמה מיצרת 20% מהתוצר הלאומי הגולמי של רוסיה. בשנת 2007 היקף כלכלת העיר הגיע ל- 6.73 טריליון רובל (כ-263 מיליארד דולרים).
נכון לשנת 2008 היו במוסקבה כ-75 מיליארדרים עם הון עצמי ממוצע של כ-5.9 מיליארד דולרים (יותר מאשר בעיר ניו יורק בה התגוררו בשנת זו 71 המיליארדרים). בשנת 2009 חלה ירידה, ובעיר התגוררו 27 מיליארדרים בלבד (לעומת 55 מיליארדרים בעיור ניו יורק).
שוק צ'רקיזובסקי אשר חדל לפעול ביולי 2009 היה השוק הגדול באירופה. המחזור היומי של שוק זה הגיע לכ-30 מיליון דולרים (מידי יום פועלו בו כ-10,000 מוכרים).
[עריכה] תעשייה
תחומי התעשייה העיקריים במוסקבה הם תחומי הכימיקלים, המטלורגיה, תעשיית המזון, הטקסטיל, ייצור הרהיטים והפקת האנרגיה, פיתוח תוכנה וייצור מכונות. מפעל מיל מוסקבה היא אחת החברות המובילות בעולם ליצור הליקופטרים צבאיים ואזרחיים. מרכז היצור והמחקר הממלכתי קרוניצ'ב הוא מרכש לייצור ציוד עבור תחנות חלל וטילים. מפעלי ZiL וAZLK הם מפעלים מובילים בייצור רכבות. בעיר ממוקמת הנהלת חברת גזפרום - החברה המובילה בעולם בהפקת גז טבעי והחברה הגדולה ביותר ברוסיה.
מבשלת קריסטל היא אחת המבשלות הוותיקות ברוסיה. המבשלה מפיקה מספר רב של סוגי וודקה ובהם המותג "סטולינצ'ניה".
[עריכה] עלויות מחיה
בתקופת השלטון הסובייטי השכירה המדינה דירות לאנשים, כאשר גודל הדירה נקבע בהתאם למקצוע של השוכר (אמנים, גיבורי ברית המועצות, מדענים מובילים ואישי שלטון קיבלו דירות גדולות יותר). הבעלות הפרטית בדירות הוגבלה על ידי השלטון. רק לאחר הפרסטרויקה הותרה בעלות אישית בדירות המגורים, ונקבע שכירות בדירות בבעלות המדינה בהתאם למספר השוכרים.
בשנות ה-90 ובראשית המאה ה-21 עלה שווי הנכסים במוסקבה. נכון לשנת 2008, שווי מ"ר בפרוורי מוסקבה יכול להגיע ל-4,000 דולר אמריקאי למטר, ובמרכז העיר ל-8,000 דולר אמריקאי למטר. בדירות יוקרה יכול להגיע שווי הנכס ל-40,000 דולר אמריקאי למטר.
נכון לשנת 2006 דמי שכירות לדירת חדר אחד במרכז מוסקבה נעו בין 1,500 דולרים ל-3,000 דולרים, כאשר גודלה של דירת חדר הוא כ-30 מ"ר, ודירת שני חדרים היא 45 מ"ר.
בשל העלויות הגבוהות ויוקר המחיה העולה נוהגים בעלי דירות במוסקבה להשכיר דירותיהם במרכז העיר, ולהתגורר בעצמם בפרוור בדירה שכורה כאשר ההפרש בדמי השכירות משמש למחייתם.
[עריכה] תעסוקה
נכון לשנת 2006 כוח העבודה בעיר כלל 8.47 מיליון עובדים מהם 1.73 מיליון המועסקים על ידי המדינה, 4.42 מיליון מועסקים על ידי חברות פרטיות ו-1.99 מיליון מועסקים על ידי עסקים קטנים. באופן רשמי בעיר מתגוררים 74,400 מובטלים, מהם 34,400 זכאים לדמי אבטלה.
[עריכה] תחבורה
למוסקבה יש ארבעה נמלי תעופה (ביקובו-Быково, ונוקובו-Внуково, דומודדובו-Домодедово ושרמטיבו-Шереметьево). רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות בשרמטייבו.
במוסקבה פועלת רכבת תחתית החל מ-1935, יש בה 11 קווים ולמעלה מ-170 תחנות רכבת, חלקן מפוארות ומהודרות במיוחד, כתחנת פלושצ'אד רבולוציי (כיכר המהפכה) המרכזית, המעוטרת בקשתות ופסלי שחם ותחנת קומסומולסקאייה הבארוקית.
כשנבנו חלק התחנות, בתקופת המלחמה הקרה, הן נבנו גם לשימוש כמקלט אטומי אל מול פצצות האטום של ארצות הברית ולכן הן ידועות גם בעומקן הגדול.
מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה מסיעה כ-9 מיליון איש מדי יום ונחשבת לאחת ממערכות הרכבת התחתית העמוסות ביותר בעולם. כמות הנוסעים בה מדי שנה גדולה מזו של לונדון וניו יורק גם יחד.
בעיר פועלת רשת של אוטובוסים רכבות חשמליות ואוטובוסים חשמליים. ישנם מוניות שירות, הפועלות לפי קווי נסיעה של האוטובוסים וכן מוניות ספיישל, אך רבים מהנהגים מסיעים בתשלום כל המבקש. טרמפים בחינם אינם נהוגים במוסקבה.
את העיר עוטפת רשת של כבישים טבעתיים מהירים, ביניהם טבעת סאדובייה.
[עריכה] דמוגרפיה
אף על פי שמספר התושבים ברוסיה יורד בכ-700,000 תושבים בשנה בשל ילודה נמוכה, מוסקבה חסינה מפני בעיות אלו בשנים האחרונות. במוסקבה ישנו גידול אוכלוסין חד, בעיקר הודות להגירה. תושבי מוסקבה החדשים נמשכים לצמיחה הכלכלית של עד 20% בעיר, לעומת צמיחה יותר מתונה בשאר חלקי המדינה. בעיר ישנו מספר מועט של אנשים מכל התרבויות, מסטודנטים אפריקנים עד אנשי עסקים אירים.
חלוקה אתנית בשנת 1994 - 90.5% רוסים, 2.4% אוקראינים, 1.9% טטרים, 1.5% יהודים, 0.7% בלארוסים, 0.1% פולנים ו-2.2% אחרים.
| ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1400 ו-1856 | |||||||||||
| 1400 | 1638 | 1710 | 1725 | 1738 | 1775 | 1785 | 1811 | 1813 | 1825 | 1840 | 1856 |
| 40,000 | 200,000 | 160,000 | 145,000 | 138,400 | 161,000 | 188,700 | 270,200 | 215,000 | 241,500 | 349,100 | 368,800 |
| ההתפתחות הדמוגרפית של מוסקבה בין השנים 1868 ו-2002 | |||||||||||
| 1868 | 1871 | 1888 | 1897 | 1912 | 1920 | 1926 | 1939 | 1959 | 1979 | 1989 | 2002 |
| 416,400 | 601,969 | 753,459 | 1,038,600 | 1,617,157 | 1,027,300 | 2,101,200 | 4,609,200 | 6,133,100 | 8,142,200 | 8,972,300 | 10,383,000 |
[עריכה] אדריכלות
העיר נודעה בעבר בכינוי "סורוק סורוקוב" (ארבעים פעם ארבעים), על שום כיפות הבצל הרבות של כנסיות שעיטרו את קו השמים שלה. בעת הסובייטית השתנה מראה העיר משמעותית, בעיקר בשל פועלו של סטלין אשר שאף למודרניזציה של העיר באמצעות כבישים ושדרות רחבות, מהם בני עשרה נתיבים. הפיתוח המהיר בעידן סטלין הרס בניינים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית כמגדל סוחארב, חנויות ובתי אחוזה עתיקים וכן מבני דת שונים, כקתדרלת ישו המושיע, שנהרסה כדי לבנות גורד שחקים ענק, אשר לבסוף לא נבנה כלל. הכנסייה נבנתה מחדש בסוף שנות ה-90.
סטלין בנה שבעה גורדי שחקים בסגנון מעוטר המכונים "שבע האחיות" או "עוגות החתונה". ניתן לראותם כמעט מכל נקודה גבוהה במקצת בעיר. גורדי שחקים אלו הם מהמבנים הגבוהים ביותר במרכז מוסקבה פרט למגדל אוסטנקינו, אשר בשנת 1967, שבה נבנה, היה המבנה הבלתי נתמך הגבוה בעולם (עד אשר נבנה מגדל CN).
המדיניות הסובייטית של הבטחת שיכון לכל עובד, והגידול המשמעותי באוכלוסין של מוסקבה הביאו לפיתוח אזורי פרברים של בלוקים גדולים ומונוטוניים בשם חרושצ'ובקה, על שמו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב.
אזורים כרחוב ארבט, אזור תיירותי שהיה בעבר מרכז הבוהמה, נשארו ברובם כפי שהיו במאה ה-19. בניינים רבים אחרים ברחובות פנימיים מהווים גם הם שרידים לזמני העושר הבורגני של תקופת הצאר.
[עריכה] תרבות
[עריכה] מוזיאונים
הידועים והגדולים שבמוזיאוני במוסקווה הם מוזיאון פושקין וגלריית טרטיאקוב. הגלרייה נוסדה על ידי פאבל טרטיאקוב, סוחר עשיר אשר טרם את אוספיו לעיר. בשל גודל האוספים חולקו האוספים בין שתי גלריות - גלריית טרטיאקוב הישנה, הממוקמת דרומית לנהר מוסקבה, ומציגה אמנות של אמנים רוסיים מהמאות ה-18 וה-19, וגלריית טרטיאקוב החדשה, הממוקמת בסמוך לפארק גורקי ומציגה את אמנות המאה ה-20. מוזיאון פושקין, בסמוך לקתדרלה של מוסקבה, מערבית לנהר מוסקבה, מציג אוספים מכל רחבי העולם, ובין היתר כולל העתקים של פסלים יווניים ורומים וכן אוסף נרחב של אמנות אימפרסיוניסטית הכולל יצירות רבות של קלוד מונה, פול סזאן, פול גוגן, וכן יצירות של פאבלו פיקאסו.
המוזיאון ההיסטורי הממשלתי הממוקם מערבית לכיכר האדומה מציג את ההיסטוריה של רוסיה מהתקופה הפרה היסטורית ועד ימינו.
המוזיאון הפוליטכני של מוסקבה נוסד בשנת 1872 ומציג את ההיסטוריה של ההתפתחות הטכנולוגית מאז המאה ה-18 ועד ימינו. המוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת מוסקבה הוא המוזיאון הזואולוגי השני בגודלו ברוסיה.
המוזיאון להיסטוריה של מוסקבה מציג את ההיסטוריה של העיר.
[עריכה] תיאטרון
העיר מוסקבה מהווה מרכז אמנותי ברוסיה ופועלים בה 29 תיאטראות, 132 בתי קולנוע ו-24 אולמות קונצטרים. הידוע בתיאטראות הוא תיאטרון בולשוי. כמו כן ידועים תיאטרון ואכטאנגוב והתיאטרון לאמנויות של מוסקבה.
מרכז אמנויות הבמה הבינלאומי של מוסקבה, שנפתח בשנת 2003, והידוע בכינויו בית המוזיקה הבינלאומי של מוסקבה משמש לקונצרטים של מוסיקה קלאסית. במבנה מותקן העוגב הגדול ביותר ברוסיה.
[עריכה] קרקסים
בעיר פועלים שני קרקסים: הקרקס הממלכתי של מוסקבה וקרקס מוסקבה הממוקם בשדרת צווטנוי.
[עריכה] פארקים
בעיר מוסקבה 96 פארקים ו-18 גנים ציבוריים (בהם שני גנים בוטניים). נוסף על הפארקים והגנים המוסדרים, בעיר 450 קמ"ר של שטחים ירוקים ו-100 קמ"ר שטחי יער. בעיר 27 מ"ר של שטחים ירוקים לכל תושב[1] (כמות נכבדת של שטחים ירוקים בהשוואה ל- 6 מ"ר לתושב בפריז, 7.5 מ"ר לתושב בלונדון, 8.6 מ"ר לתושב בניו יורק ו-7 מ"ר לתושב בתל אביב[2]).
פארק גורקי, או, בשמו הרשמי "הפארק המרכזי לתרבות ומנוחה" נוסד בשנת 1928. הפארק, ששטחו 689,000 מ"ר, ממוקם על הגדה המזרחית של נהר מוסקבה, ומצויים בו גן שעשועים, אגמים המשמשלם לשיט בסירות, מגרשי טניס, רחבות ריקודים ומתקני ספורט רבים.
בסמוך לפארק מצויים גני נסקוצ'ני ששטחים 408,000 מ"ר. הגנים הם הפארק הותיק ביותר במוסקבה, והיוו חלק משטחי אחוזה צארית.
פארקים נוספים בעיר הם פארק איזמיילובסקי שהוקם בשנת 1931 הוא אחד הפארקים העירוניים הגדול בעולם - שטחו של הפארק 15.34 קמ"ר (גודלו שש פעמים מסנטרל פארק); ופארק סוקולניקי ששטחו 6 קמ"ר הוא אחד הפארקים הויתיקים במוסקבה.
מחוץ לעיר, ובסמוך לה, ממוקם הפארק הלאומי לוסיני אוסטרוב ששטחו 116 קמ"ר. פארק זה כולל שיטחי טאיגה ומצויים בו איילי הצפון.
[עריכה] גנים בוטניים וגני חיות
הגן הבוטני של האקדמיה למדע של מוסקבה נוסד בשנת 1945 והוא הגן הבוטני הגדול ביותר באירופה. שטחו של הגן 3.61 קמ"ר ומוצגים בו 20,000 זנים שונים של צמחים מכל רחבי העולם. בפארק ממוקם גן ורדים (רוזאריום) ובו 20,000 צמחי ורדים, וכן יער עצי אלון ובו עצים בני למעלה מ-100 שנים. גודלה של חממת הגן הבוטני עולה על 5,000 מ"ר.
גן החיות של מוסקבה מציג כ-1,000 זנים שונים של בעלי חיים וכ-6,500 בעלי חיים. בגן מבקרים כ-1.2 מיליון מבקרים מידי שנה.
[עריכה] אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו
במוסקווה ממוקמים מספר אתרי מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו ובהם: הקרמלין והכיכר האדומה (המהווים יחד אתר מורשת עולמית).
כנסיית העלייה לשמיים בקולומנסקוייה נבנתה בשנת 1532 וממוקמת בסמוך לעיר.
[עריכה] השכלה
בעיר מוסקבה פועלים 1696 בתי ספר תיכונים, 91 מכללות ו-222 מוסדות השכלה גבוהה בהם 60 אוניברסיטאות. בין האוניבסיטאות הפועלות בעיר ידועה אוניברסיטת מוסקבה אשר נוסדה בשנת 1755. האוניבסטיה ממוקמת בוורוביווי גורי. מבנה האוניבסיטה המרכזי הוא גורד שחקים המתנשא לגובה של 240 מטרים. בעת השלמותו היה הבניין הבניין הגבוה בעולם - למעט מבנים בעיר ניו יורק). באוניברסיטה לומדים כ-30,000 תלמידים לתואר ראשון, וכ-7,000 תלמידי תארים מתקדמים ב-29 פקולטאות וב-450 מחלקות. בנוסף לסטודנטים, כ-10,000 תלמידי בתי ספר תיכוניים לומדים בקורסים באוניבסיטה, וכ-2,000 חוקרים מבצעים בה מחקרים. ספריית האוניבסיטה מחזיקה למעלה מ-9 מיליון ספרים (והיא אחת הספריות הגדולות ברוסיה).
מוסקבה מהווה מרכז פיננסי של רוסיה ומזרח אירופה והיא ידועה בבתי הספר לעסקים שבה ובהם האקדמיה הרוסית פלקנוב לעסקים, בית הספר החדש לעסקים, האוניברסיטה הממלכתית לניהול והאוניבסיטה המדינתית - בית הספר הגובה לכלכלה.
האוניבסיטה הממלכתית הטכנית של מוסקבה שנוסדה בשנת 1830 ממוקמת במרכז העיר. באוניברסיטה לומדים כ-18,000 תלמידי תואר ראשון וכ-1,000 תלמידי תארים מתקדמים.
הקונסרבטריון של מוסקבה נוסד בשנת 1866 ונחשב למוביל בבתי הספר למוסיקה ברוסיה. בקונסרבטריון למדו סרגיי רחמנינוב, אלכסנדר סקריאבין, אראם חצ'טוריאן, מסטיסלב רוסטרופוביץ' ואלפרד שניטקה.
המכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה שנוסד בשנת 1944 נחשב לבית הספר המוביל ברוסיה בתחום היחסים הבינלאומיים. באוניבסיטה זו 4,500 תלמידים, ובספרייתה 700,000 ספרים.
המכון לפיסיקה וטכנולוגיה של מוסקבה וכן המכון האווירי של מוסקבה והמכון להנדסה פיזיקלית של מוסקבה הם בתי ספר מתקדמים מובילים נוספים. במכון לפיסיקה וטכנולוגיה של מוסקבה פעלו זוכי פרס נובל רבים ובהם פיוטר קפיטסה, ניקולי סמיונוב, לב לאנדאו ואלכסנדר פרוקורוב.
במוסקבה פועלת האקדמיה למדעים של רוסיה וכן מוסדות מחקר רבים כגון מכון קוצ'טוב המוביל בתחום האנרגיה הגרעינית, ובו נבנה הכור האטומי הראשון באירופה. כמו כן ממוקמים בעיר מכון לאנדו לפיזיקה תיאורטית, המכון לפיזיקה תיאורטית וניסויית, מכון קפיצה לבעיות פיזיקליות ומכון סטקלוב למתמטיקה.
בעיר מוסקבה 452 ספריות ציבוריות בהם 168 ספריות לילדים. כמו כן ממוקמת בעיר הספרייה הממלכתית של רוסיה שנוסדה בשנת 1862 והמשמשת כספריה הלאומית של רוסיה. בספריה 275 ק"מ של מדפי ספרים עליהם כ-42 מיליון כתבים ב-247 שפות (מהם 17 מיליון ספרים, 13 מיליון כתבי עת, 350,000 דפי תווים ו-15,000 מפות). ספרייה זו היא הספריה הגדולה ברוסיה ואחת הספריות הגדולות בעולם.
הספריה הממלכתית הציבורית להיסטוריה נוסדה בשנת 1863. ספריה זו היא הספריה הגדולה ביותר המתמחה בהיסטוריה של רוסיה. בספריה 4 מיליון ספרים ב-112 שפות שונות.
[עריכה] ספורט
בעיר מוסקבה מתקני ספורט רבים - בעיר 63 איצטדיוני ספורט נוסף על 8 מגרשי כדורגל ו-8 אולמות אתלטיקה. בנוסף ממוקמים בעיר 40 מתחמי ספורט ובהם 24 מגרשי החלקה על הקרח ו-7 מסלולי מרוצי סוסים (הגדול שבהם הההיפדרום המרכזי של מוסקבה אשר נוסד בשנת 1834).
הגדול שבאצטדיונים הוא אצטדיון לוז'ניקי.
בשנת 1980 אירחה העיר מוסקבה את המשחקים האולימפיים. העיר הגישה מועמדות לארח בשנית את האולימפיאדה בשנת 2012 אולם הצעתה נדחתה.
בעיר פועלות קבוצות הוקי קרח רבות ובהם צסק"א מוסקבה הנחשבת לטובה בעולם וכן HC דינמו מוסקבה, קריליה סובטוב מוסקבה וHC ספרטק מוסקבה.
בעיר פועל מועדון הכדורסל צסק"א מוסקבה - אחת הקבוצות המוילות באירופה בכל הזמנים, וכן מועדון דינמו מוסקבה.
בתחום הכדוריד פועלת בעיר הקבוצה צסק"א מוסקבה.
קבוצת הכדורגל ספרטק מוסקבה זכתה 12 פעמים באליפות ברית המועצות, ומובילה באליפוריות רוסיה. כמו כן פועלת בעיר צסק"א מוסקבה אשר זכתה באליפות ברית המועצות 7 פעמים ובגביע ברית המועצות 5 פעמים.
העיר מארחת מידי שנה את גביע הקרמלין בטניס.
[עריכה] ערים תאומות
בואנוס איירס, ארגנטינה.
ברלין, גרמניה.
סיאול, דרום קוריאה.
טוקיו, יפן.
וינה, אוסטריה.
פריז, צרפת.- דיסלדורף, גרמניה.
בייג'ינג, סין.
ורשה, פולין.
הלסינקי, פינלנד.
פראג, צ'כיה.
בריסל, בלגיה.
רומא, איטליה.
מדריד, ספרד.
תל אביב, ישראל.
וושינגטון, ארצות הברית
קהיר, מצרים- פריז, צרפת
[עריכה] ראו גם
- הכיכר האדומה
- הקרמלין
- MIFF הפסטיבל הבינלאומי לסרטים של מוסקבה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מפת העיר המאפשרת צפייה בתחנות התחתית השונות (הקישו על סמלי ה "M")
[עריכה] הערות שוליים
| ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים | ||
|---|---|---|
|
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | |||
|---|---|---|---|
|
