הנרי נינהאם
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1793 נוריץ', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1874 (בגיל 81) נוריץ', הממלכה המאוחדת |
| תחום יצירה |
ציור, הרלדיקה |
  | |
הנרי נינהאם (באנגלית: Henry Ninham; 15 באוקטובר 1796 – 23 באוקטובר 1874) היה אמן נוף אנגלי, חרט וצייר סמלים. הוא ואביו ג'ון נינהאם השתייכו לבית הספר לציירים בנוריץ', הוא היה המתעד העיקרי של המורשת האדריכלית של נוריץ' לפני המצאת הצילום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי רישומי הקהילה של כנסיית סנט סטפן, נוריץ', הנרי נינהאם נולד בנוריץ' ב-15 באוקטובר 1796 והוטבל ב -23 באוקטובר, בנם של ג'ון ואשתו אליזבת ויין, ואחד משמונה ילדים. שום דבר לא ידוע על ילדותו. הוא התגורר בצ'פלפילד ליין, שם ניהל אביו חברת דפוס קטנה. הוא התאמן אצל אביו כחניך וכצייר סמלי אצולה. הוא נכנס לתחום הציור על ידי ג'ון כרום, שהשפיע על השימוש בגווני אפור בפלטה שלו. כחרט מיומן היה נינהאם מסוגל, על פי הסופר ויליאם דיקס, לייצר תמונה מיניאטורית של טווס שהייתה כה מפורטת עד שניתן היה לראות נוצות בודדות בעזרת זכוכית מגדלת.
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי נינהאם נחשב על ידי הסופר הרולד דיי לאמן מינורי. הוא החל להציג לאחר 1815, כשהיה בתחילת שנות העשרים לחייו. במשך תקופה של חמש עשרה שנים, בכל שנה בין השנים 1816–1820 ואחר כך ב־1824, 1830 ו-1831, הציג רק שש עשרה ציורים בתערוכות השנתיות של אגודת האמנים נורוויץ', בעיקר של נושאים אדריכליים.[1]
הוא הפיק מעט צבעי מים, ואלה היו בעיקר רפרודוקציות של ציורי השמן שלו.[2] ההדפסים שהכין בולטים בטיבם בהיותם מסוג חדש, המתארים קוטג'ים צנועים ולא בניינים מפוארים וכנסיות. הם הציגו בדרך כלל את הבניינים של נוריץ' או הכפרים הסמוכים לה, שכן נינהאם צייר רק באזור הבית.[3] לציור אחד שהפיק, של חצר סר בנג'מין וורנץ' יש חשיבות בתיאור מיקומן של תערוכות אגודת האמנים נורויץ' בין השנים 1803–1825. איכות ההדפסים של נינהאם התחרה באלה של ג'ון סל קוטמן, ומראה ספונטניות ומקוריות הנובעות מכך שהייתה לו שליטה מלאה בתהליכי החריטה וההדפסה.[4] ייתכן שהוא עבד עם רוברט למן, כשהאמנים השתמשו בגב הפלטות של השני. הוא היה אחראי על הכנת הלוחות לתערוכת העבודות שלאחר מותו של ג'ון כרום בשנת 1834, שהתקלקלו מאוחר יותר לאחר שנעשו ניסיונות להחזיר את איכות הלוחות המקוריות.
נינהאם שיתף פעולה בהפקת מספר ספרים וכתבי עת אקדמיים. איוריו של השערים הקדומים של נוריץ', שתיאר את שערי העיר לפני הסרתם בין השנים 5–1792 ל־1807-8, תוארו על ידי הסופר ג'פרי סירל כדוגמאות ללוחותיו האופייניים ביותר.[5][6]
הוא היה חבר של הכומר אדוארד תומאס דניאל, צייר נוף ותחריט שגדל בנורפוק. נינהאם הוצג בפני ויליאם טרנר על ידי דניאל, שהתרשם מהתחריטים שלו. ועל פי מכתב שדניאל שלח לטרנר באפריל 1835, ייתכן שנינהאם הפיק את הפלטות שלו. דניאל ונינהאם ערכו תחריטים במתחם טירת נוריץ', ותיעדו את העיטור החיצוני לפני שיחזורו, כאשר נינהאם העביר לחברו ידיעות על השחזור בזמן שדניאל התגורר בלונדון. התכתובות שנותרו נשמרות כעת במוזיאון הבריטי.[7]
לנינהם היו תלמידים, כולל צייר הנוף אלפרד פריסט, שעבודותיו המוקדמות הושפעו מאוד ממורו. הוא לימד רישום פרספקטיבה וחריטת פלטות נחושת כדי להשלים את ההכנסה מעסקי הציור והחריטה שלו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי נינהאם תואר על ידי בני דורו כטוב לב, גובהו הממוצע, אך כבד וחזק. הוא ניהל חיים סדירים וחסרי אירועים, בתו פרנסס אליזבת נפטרה בגיל 24 בשנת 1855, אשתו פרנסס נפטרה בשנת 1845. הוא חי כל חייו באותו בית. המשפחה העסיקה משרתת, שהתגוררה עם המשפחה למעלה מעשרים שנה, ותמכה בהנרי בזקנתו.
הוא היה אלמן במשך שלושים שנה והמשיך לעבוד עד מותו ב-23 באוקטובר 1874. הוא היה בן 78. הספד שלו, שנכתב על ידי ג'יימס ריב, אוצר מוזיאון נוריץ', הופיע ב"כרוניקל נורפוק" ב-31 באוקטובר.
מוניטין ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי נינהאם לא פרסם את עצמו הרבה כאמן, והעדיף לפרסם עצמו כ"מורה לפרספקטיבה" בקטלוגים של תערוכות. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-19 הוא זכה למוניטין בשל איכות התחריטים שלו, והפך לדמות חשובה בתחום ההדפסה בנורויץ'.[8] עם הזמן טווח הנושאים המצומצם שלו והיעדר קשרים מחוץ לנוריץ' גרמו למוניטין שלו להיות מוגבל.
הוא נחשב מאוד על ידי האמן ג'ון סל קוטמן, שכינה אותו "צייר חכם". עבודותיו רק עוררו עניין מזדמן בעיתונות המקומית.
היסטוריון האמנות הרולד דיי, שכתב בשנות השישים של המאה ה-19, תיאר את נינהאם כ"צייר נעים עם חוש עדין של צבע ומגע מבוקר", והיסטוריונית האמנות ג'וזפין וולפול מתייחסת לנינהאם ככישרוני יותר מאביו.
כמה מציוריו של נינהאם נמכרו במכירה פומבית. "גשר הבישוף, נוריץ'" שנמכר בשנת 2018, השיג 440 ליש"ט במכירות פומביות באיילשאם, נורפוק, זוג ציורי צבעי מים "בית הדואר הישן, נוריץ' 1826" נמכר במכירה פומבית בשנת 2011 על ידי בונהמס תמורת 1.375 ליש"ט.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שער רחוב קינג -
מראה באסקס -
קוטג' ונחל -
בתוך כנסית סנט ג'יימס -
חצר בנג'מין ורנץ -
בית הדואר הישן -
יום כביסה -
מראה ממגדל הפרות -
שער סטפן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ C. Geoffrey (Charles Geoffrey) Holme, Herbert Minton Cundall, Studio international, The Norwich school; John ("Old") Crome, John Sell Cotman, George Vincent, James Stark, J. Berney Crome, John Thirtle, R. Ladbrooke, David Hodgson, M.E. & J.J. Cotman, etc., London, New York [etc.] "The Studio", 1920
- ^ Rajnai, Miklos; Stevens, Mary (1976). The Norwich Society of Artists, 1805-1833: a dictionary of contributors and their work. Norwich: Norfolk Museums Service for the Paul Mellon Centre for Studies in British Art
- ^ John Hague Bloom, Notices, historical and antiquarian, of the castle and priory at Castleacre, in the county of Norfolk, London : Pelham Richardson, 1843
- ^ Henry Ninham, Fifteen etchings, 1875. (באנגלית)
- ^ Views of the Ancient City Gates of Norwich, as they appeared in 1722. Drawn and etched by Henry Ninham, from original sketches by John Kirkpatrick. With historical notices by Samuel Richardson, The British Library
- ^ James Grigor, The Eastern Arboretum: Or, Register of Remarkable Trees, Seats, Gardens, &c. in the County of Norfolk : with Popular Delineations of the British Sylva, Longman, Brown, Green and Longmans, 1841. (באנגלית)
- ^ Moore, Andrew W. (1985). The Norwich School of Artists. HMSO/Norwich Museums Service
- ^ Norfolk Museums Collections, norfolkmuseumscollections.org