ויליאם טרנר (צייר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויליאם טרנר
שרפת בתי הפרלמנט (1834)

ג'וזף ויליאם טרנראנגלית: Joseph Mallord William Turner;‏ 23 באפריל 1775 - 19 בדצמבר 1851) היה צייר אנגלי, שנודע בעיקר בזכות ציורי הנוף שלו, שפיתח בהשראת ציירי הנוף ההולנדים לפניו. טרנר התעמק בעיקר בציורי נוף והתמקד בעיקר במשחק האפקטים השונים של האור. טרנר השפיע על האימפרסיוניסטים הצרפתים ונחשב למייצג הזרם הרומנטי באנגליה.

טרנר נולד בלונדון לאב שהיה יצרן פאות נוכריות ושהפך לספר. אמו סבלה ממחלת נפש אחרי מותה של אחותו הצעירה. בהיותו בן עשר שנים שלח אותו אביו להתגורר אצל דודו בעיירה ברנטפורד שממערב ללונדון, שם גילה את הציור. בגיל אחת עשרה כבר הספיק לצייר ציורים רבים, שאביו הציג בחלון הראווה של המספרה שלו. ב-1790 התקבל ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנויות, ובקיץ של אותה שנה הציג ציור בצבעי מים בתערוכת האקדמיה. ב-1796 הציג את ציורו הראשון בצבעי שמן, ומאז הוצגו ציוריו בתערוכות האקדמיה במשך כל ימי חייו.

ב-1798 התקבל טרנר כחבר האקדמיה המלכותית לאמנות. ב-1802 יצא למסע בשווייץ ובצרפת, ולמד במוזיאון הלובר בפריז. הוא הרבה לנסוע באירופה וביקר פעמים רבות באיטליה. טרנר לא נישא מעולם, אך הייתה לו פילגש, שרה דאנבי, שילדה לו שתי בנות. ב-1804 נפטרה אמו, אחרי שהתגוררה בבית מחסה לחולי נפש. אביו, שהתגורר אצלו במשך כשלושים שנה ועזר לו בעבודה בסטודיו שלו, נפטר ב-1829, והוא נתפס להתקפות של דיכאון.

טרנר הוא דוגמה לציור הרומנטי באנגליה הן בנושאים והן בטכניקה המיוחדת לו. הוא צייר נוף אנגלי טיפוסי, ועסק ברישומים של צמחייה ונופי נהר. עם השנים עבר לציור באורח חופשי וכתמי יותר, שנבע מטיוליו בחיק הטבע ומהתרשמותו ממזג האוויר באנגליה (גשום וערפילי). טרנר הושפע גם מהטכנולוגיה המתקדמת. ציוריו הרומנטיים עוסקים במאבקים בין כוחות הטבע, במרחבים אינסופיים ובקדמה הטכנולוגית, ומספר רב מציוריו התמקד בספינות מפרש ויקטוריאניות. הצבעים מתמזגים, האווירה מטושטשת, סערות בטבע, שריפות כמטפורה למצוקתו הנפשית של טרנר. הטכניקה שלו היא להשתמש בצבעי שמן על בד כבצבעי מים. הוא הפיק שקיפויות, מעברי צבע רכים. בעקבות הטשטוש הורחק מהאקדמיה. מיצירותיו: "שריפת בתי הפרלמנט", "ספינת העבדים".

טרנר נפטר בביתו בלונדון ב-1851, ובהתאם לצוואתו נקבר בקתדרלת סנט פול. בצוואתו הועיד את כספו לעזרה לאמנים עניים, והוריש את כל ציוריו לאומה הבריטית. עשרים שנה אחרי מותו העביר הפרלמנט הבריטי חוק שאיפשר להשאיל את תמונותיו למוזיאונים שמחוץ ללונדון.

בימינו נמצאות רוב יצירותיו בגלריית קלור שבמוזיאון טייט בריטניה.

מציוריו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]