הרכס העצבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התפתחות הרכס העצבי

הרֶכס העצבי (Neural crest), הוא שם שניתן לקבוצת תאים עובריים שמקורה מהאקטודרם. לאחר סגירת צינור העצבים בתהליך הניורולציה (יצירת צינור העצבים), תאי הרכס העצבי האפיתליאלים ממוקמים זמנית בקצה העליון (הגבי) של צינור העצבים, אך לאחר מכן הופכים למזנמכימלים על ידי תהליך של EMT - Epithelial to mesenchimal transition ומתחילים לנדוד למקומות שונים בעובר, ולתת מוצא למגוון סוגי תאים ממוינים.

עקב חשיבותו הרבה, לעתים מתייחסים לרכס העצבי כאל שכבת נבט רביעית. תאי הרכס העצבי נותנים מוצא לא רק לתאי עצב אלא למגוון תאים, ביניהם:

תאי עצב ותאי גליה של מערכת העצבים האוטונומית, חלקי השלד הקדמיים של הפנים, גידים ושרירים חלקים, כונדרוציטיםסחוס), אוסתיאוציטיםעצמות), מלנוציטיםעור[1]), תאי כרופאמין‏‏‏[2] ועוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏אך לא ברשתית העין‏
  2. ^ ‏תאים נוירו-אנדוקרינים בבלוטת יותרת הכליה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.