ואדי הוואר
ואדי הוואר (בערבית: وادي هور), המכונה גם "הנילוס הצהוב" על שם הנהר הקדום שזרם בו בעבר, הוא ואדי יבש בסודאן ובצ'אד.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור ההוואר באזור האנדי בצ'אד, הוא עובר במדינת צפון דארפור שבסודאן ומצטרף לנילוס מצפון לאזור "העיקול הגדול", מדרום לדונגולה העתיקה (אנ'). אורכו מעל 1,100 ק"מ[1] כיוונו הכללי הוא מזרח-מערב, ובדרכו בשוליים הדרומיים של מדבר לוב הוא מקבל בדרך כלל 25 מ"מ גשמים שנתי בממוצע בלבד.[2]
תקופות קדומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואדי הוואר הוא אפיק של נהר קדום המכונה בשם "הנילוס הצהוב", יובל של הנילוס בתקופה הנאוליתית. באותה תקופה שרר באזור משטר אקלימי שונה ובסביבות הנהר השתרעה סוואנה.[2] זרימת הוואדי פחתה בהדרגה בתהליך המדבור שעברה הסהרה לפני כ-4,000–6,000 שנה. הוא הפך בתחילה לשרשרת אגמים וביצות מים מתוקים, כפי שמראה מפת העולם של תלמי, אך אט אט במשך כ-2,000 שנה נוספות הלך והידלדל עד שלפני כ-2,000 שנה יבש כליל.[1]
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפע אתרים פרהיסטוריים מעיד על ואדי הוואר כאזור שוקק חיים, שנתמך במערכת אקולוגית פורה, ונתיב שיירות סחר ותקשורת בין מרכז אפריקה ועמק הנילוס.[1] האתר הארכאולוגי הנחקר ביותר עד כה בוואדי הוא "גאלה אבו אחמד" (אנ')
