מדבר לוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוף מדברי בדרום לוב

מדבר לובערבית: الصحراء الليبية) הוא מדבר באפריקה, בחלקו הצפוני והמזרחי של מדבר סהרה. מדבר לוב משתרע על פני דרום-מערב מצרים (ומהווה כשני שלישים משטחה), מזרח לוב וצפון מערב סודאן. שטח המדבר הוא כ-1,100,000 קמ"ר, והוא מתפרש על פני כ-1,100 ק"מ ממזרח למערב ועל כ-1,000 ק"מ מצפון לדרום, כך שצורתו מזכירה ריבוע.

המדבר, ברובו, נמצא בגובה של 300-400 מטר, ובו אגמי מלח, החרבים ברובם, נאות מדבר, חמדות (אזורי סלעים חשופי חול) רבות וגושי הרים.

במדבר שוכנים הסנוסים וחיי הבר העיקריים בו הם עכנים ועקרבים.

חלקו המערבי של מדבר לוב חולי ביותר, ולכן, מכונה "ים החול". חלקו הצפוני-מערבי של מדבר לוב מלא ביצות מלח חרבות. שם נמצא שקע קטארה שעומקו כ-133 מטר מתחת לפני הים. הרי מדבר לוב עוברים בדרום מערב הארץ: רמת ג'ילף אל קביר מתרוממת לגובה של כ-2,000 מטר, ודרומית מערבית לה מתנשאים הרי ג'בל אבנט (1,940 מטר).

במדבר לוב שמונה מאגרי מים חשובים, שבעה מהם מוגדרים נאות מדבר ואילו השמיני, קטארה (Qattara), אינו נחשב ככזה בשל מליחות מימיו. נאות המדבר מאפשרים ייצור חקלאי מוגבל ועל כן ניתן לקיים יישובי קבע בקרבת שבעת נאות המדבר. מקור מימיהם הזכים של נאות המדבר הללו הם נהר הנילוס או מי תהום. כך, למשל, בנווה המדבר סיווה שבמצרים, הקרוב לגבול עם סודאן, התקיימו יישובים מאות ואף אלפי שנים, על אף בידודו משאר מצרים. בארות ארטזיות של מים מתוקים בקרבת נווה המדבר פיום (Fayyum) איפשרו חקלאות נרחבת משך מאות בשנים ושימשו להשקייתם של למעלה מ- 2,100 קמ"ר.

נאות המדבר האחרים הם אד-דאח'לה (Dakhla), אל-ח'ארגה (Kharga), ג'ע'בוב (Jaghbub), בחריה (Bahriyah), פרפירה (Farafirah).

אגם מלוח בשם בירכת קרון (Birkat Qarun) מצפון לנווה המדבר פיום, התנקז למימי הנילוס כבר בעת העתיקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]