סוואנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה וסגנון, דגש על אפריקה שיש לאזן, או לפצל לערך מורחב על סוואנה באפריקה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svgהמונח "סוואנה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סוואנה (פירושונים).
סוואנה בבורקינה פאסו. הצמחייה בסוואנה היא לרוב עשב גבוה המנוקד בעצים.

סוואנה (Savannah) היא מערכת אקולוגית של ערבה מנוקדת בעצים ושיחים. כעשרים אחוזים משטח היבשה על פני כדור הארץ, משני צידי קו המשווה, מסווגים כאזורי סוואנה, רובם באפריקה, אך ישנם גם אזורי סוואנה בדרום אמריקה, בהודו, באוסטרליה ובמקומות נוספים.

הצמחים העיקריים בשטחי הסוואנה הם עשבים, אשר לעתים מתערבבים בהם מספר שיחים. ברחבי הסוואנה מפוזרים עצים בודדים או קבוצות עצים קטנות. פעמים רבות משמשת הסוואנה כאזור מעבר בין אזורי יער וחורש לבין אזורי עשב.

העצים בסוואנות של דרום אמריקה ואוסטרליה הם ירוקי-עד, בעוד שבאפריקה העצים בסוואנה הם נשירים. אזורי הסוואנה באפריקה עשירים בעצי שיטה וחיים בהם יונקים גדולים, באוסטרליה נפוצים באזורי הסוואנה עצי אקליפטוס ומתגוררות בהן חיות כיס, ואילו הסוואנה בדרום אמריקה מאופיינת ביערות גשם וחיים בה מכרסמים רבים.

אזורי הסוואנה נמצאים משני עברי קו המשווה, במרחבים הצחיחים-למחצה שבין המדבריות ליערות הגשם, מיקום הגורם לתקופות בצורת לעתים קרובות. הצמחייה בסוואנה מושפעת מאוד מכמות הגשמים שיורדת, מסוג האדמה, שימושה למרעה וסכנות אש המאיימות עליה. הטמפרטורות בסוואנה גבוהות יחסית לאורך כל השנה, אך קיימת אבחנה בין שתי עונות עיקריות: עונת הגשמים, שבה הטמפרטורות גבוהות ואחוזי הלחות גבוהים ולפיכך כמות המשקעים רבה, ועונת היובש, שנמשכת רוב השנה ובה הטמפרטורות נמוכות יותר וכמות המשקעים יורדת בצורה ניכרת.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחה הנפוצה היא שהמילה סוואנה (Savannah) נגזרה מהמילה הספרדית מהמאה ה-16 (Zavanna) ופירושה "קרקע נטולת עצים אך בעלת עשב רב, גבוה או נמוך."

השימוש בשם זה נעשה לראשונה בשנת 1535 על ידי ההיסטוריון הספרדי גונסלו פרננדס דה אוביידו (Gonzalo Fernández de Oviedo), ששאל את המילה סוואנה מהשפה טאינו שהייתה מדוברת באזור האיים הקריביים. לקראת סוף המאה ה-17 פירוש המילה סוואנה היה "אדמה בעלת עצים ועשב". הפירוש המודרני למילה הוא אדמה עם עשב ועצים פזורים או חופת עצים פתוחה.

היווצרות הסוואנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוואנות הופיעו לראשונה לאחר שחלה ירידה עקבית בכמות המשקעים שירדה באזורים המקיפים את קו המשווה במהלך העידן הקנוזואי (Cenozoic Era, "עידן היונקים"- החל מלפני 65 מיליון שנה ועד ימינו). הירידה הפכה למשמעותית ביותר בעיקר ב-25 מיליון השנים האחרונות. צמחיית העשבים, הדומיננטית באזורי הסוואנה כיום, הופיעה רק לפני כ-50 מיליון שנה, אך קיימת אפשרות שצמחייה ללא עשבים שדומה באופייה לצמחיית הסוואנה הופיעה כבר קודם לכן. מאובנים שנמצאו בדרום-אמריקה מעידים על כך שצמחיית עשבים, הדומה מאוד לזו של הסוואנה של ימינו, הייתה קיימת בערך לפני 20 מיליון שנה.

בתקופה זו האקלים בעולם החל להפוך לקריר יותר בהדרגה ונוצר מצב בו טמפרטורות פני הים ירדו בצורה קבועה. הירידה בטמפרטורות הביאה גם לירידה משמעותית בהתאדות של מים וכך נפגע מעגל היווצרותם של עננים שמהם ירדו המשקעים חזרה אל פני כדור הארץ. כתוצאה מכך, חלה פגיעה ניכרת בצמחייה באזור קו המשווה שאופיין עד אז באקלים גשום, לח וקריר.

בתגובה לשינויים האקלימיים ארוכי הטווח, החלו להופיע הסוואנות באמריקה, אפריקה, דרום אסיה ואוסטרליה באזורים שמשני צידי קו המשווה, לאחר שכבר נוצרה הפרדה של אוקיינוסים בין היבשות. נדידה של מיני צמחים בין האזורים השונים נבלמה כתוצאה מההפרדה ומכאן החלו הסוואנות ביבשות השונות לקבל מאפיינים המבדילים ביניהן. בכל יבשת התפתחו מינים שונים של צמחים ובעלי חיים שנאלצו לראשונה להסתגל לסביבת מגורים יבשה. הסוואנות הלכו והתפרשו על שטחים נרחבים יותר וזאת על חשבון שטחים מיוערים.

כשלראשונה הופיעו בני האדם באפריקה הם התיישבו בסוואנה. מאוחר יותר, לאחר שהסתגלו והתאימו עצמם לסביבה ולמדו כיצד הסביבה יכולה לספק את צרכיהם, הם החלו לנדוד גם לכיוון אסיה, אוסטרליה ואמריקה. באזורים אלה כבר חלו שינויים אקולוגיים שהשפיעו על הצמחייה ובעלי החיים וכשנוספה להם גם השפעת האדם שהגיע לראשונה לאזור, ההבדלים שהחלו להיווצר בין הסוואנות ביבשות השונות הלכו וגדלו.

הסוואנות בעולם עוברות שינויים גם בימינו כתוצאה מהריבוי באוכלוסיית בני האדם והשתלטותו על שטחים נרחבים על חשבון בעלי החיים והצמחייה באזורים הללו.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה הדומיננטית ביותר באזורי הסוואנה היא צמחיית עשבי C4 המאופיינת בפליטה של פחמן דו-חמצני (CO2) בריכוז גבוה. צמחייה זו מצליחה להפיק תועלת רבה מהאור אליה היא נחשפת וכמו כן אינה זקוקה לכמות גדולה של מים. בזכות צמחייה זו תהליכי הפוטוסינתזה באזורי הסוואנה נחשבים ליעילים מאוד. למרות זאת, סוג עשבים זה נחשב לדל ואינו מסוגל לשמש כמקור מזון איכותי ובריא לבעלי חיים מסוג "אוכלי עשב", מלבד אלה אשר כחלק מתהליך העיכול שלהם מסוגלים לפרק תאית. קיימות רק שתי קבוצות של חיות המסוגלות לעכל עשב בצורה הזאת והן הטרמיטים והפרסתנים אשר נפוצות מאוד באזורי הסוואנה.

הסוואנה באפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי הסוואנה נפוצים מאוד ביבשת אפריקה. הסוואנות פרושות במין מעגל קטן הלכוד בין יערות גשם והמדבריות שמגיעות מהחוף המערבי אל מזרח אפריקה ומסביב לאנגולה (Angola) ונמיביה(Namibia). ברצועת הסוואנה באפריקה הצמחייה משתנה בין האזורים השונים: בצפון, אזורי הסוואנה משתנים כאשר נעים מאזור אגן קונגו (Congo Basin) למדבר סהרה (Sahara Desert) והופכים מאזורים מרובי עצים לשטחים פתוחים מרובי עשבים. מדרום לקונגו עד לאנגולה, נמיביה ודרום אפריקה (South Africa), ניתן לראות כיצד הקרקע מתמלאת בעצים. אזורי הסוואנה הקלאסיים נמצאים בקניה (Kenya) וטנזניה (Tanzania).

האקלים בסוואנות של אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטמפרטורה והמשקעים הינם גורמים בולטים באזורי הסוואנה ברחבי העולם. עם זאת, באפריקה לטמפרטורות אין את אותה מידת השפעה על גידול הצמחייה כפי שמתרחש באזורים אחרים. כמות הגשמים היורדת באפריקה אינה אחידה ומשתנה ברחבי היבשת וכך היא יוצרת אבחנה בין שלוש מערכות אקולוגיות שונות הקיימות בה: היערות הטרופיים, הסוואנה והמדבר. כמות הגשמים אף מבדילה בין סוגים שונים של סוואנות הנמצאות באפריקה.

מספר העונות הגשומות בשנה (אחת או שתיים) ואורכן וחומרתן של העונות היבשות משפיעות על התפתחות הצמחייה באזור ובעיקר על התפתחות והתבססות העצים.


הצמחייה בסוואנות של אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערכו מספר ניסיונות שנועדו לסווג את הצמחייה באפריקה ורבות הן התאוריות המנסות להבין את ייחוד האקלים המצוי באפריקה. אחת מהן שייכת לפרנק וויאט (Frank White) משנת 1983, שהמתמקד בסוואנות האפריקאיות. וויאט טען כי 50 אחוזים משטחה של אפריקה מאופיינים בסוואנות על צורותיהן השונות. ניתן לומר כי קיימים ארבעה סוגים של סוואנות באפריקה: סוואנה של דשא ושיחים, סוואנה של עצים ושיחים, סוואנה רווית עצים ויער הסוואנה.

סוואנה של דשא ושיחים (Grass and shrub savannah)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבול הצפוני של סוואנה מסוג זה נקרא הסאהל (Sahel). העצים השולטים באזור זה הם עצי השיטה. סוואנה זו ממוקמת לרוחבה של אפריקה, מצפון (Senegal) וחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לסודן (Sudan) והים האדום (The Red Sea).

המילה סאהל פירושה "חוף" בשפה הערבית. כאשר כאן הכוונה היא שאזור זה מהווה הפרדה בין הסוואנות רוויות העצים של הדרום ומדבר סהרה, לבין הצפון. סוואנה זו מצויה גם בצפון מזרח אפריקה באזור הנקרא "הקרן של אפריקה" (The horn of Africa).

באזור הסאהל, "הקרן של אפריקה" וצפון קניה הטמפרטורה המקסימלית נעה בין 30-36 מעלות צלזיוס ואילו הטמפרטורה המינימאלית נעה בין 15-21 מעלות צלזיוס. מדרום לשם, על גבול קניה וטנזניה, הטמפרטורות מתונות יותר כאשר הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת היא 30 מעלות צלזיוס במישור ו-24 מעלות צלזיוס בהרים ואילו הטמפרטורה המינימאלית הממוצעת נעה בין 9-18 מעלות צלזיוס.

כמות הגשמים השנתית באזור הסאהל נעה בין 100-600 מ"מ בשנה. כאשר מרבית הגשמים יורדים בחודשים מאי ועד ספטמבר. אחריהם יש 6-8 חודשים של יובש.

באזור הסאהל לא ניתן למצוא יונקים רבים אך ניתן לראות לפחות ארבעה סוגים של גרבילים.

לפני שנים רבות ניתן היה גם לראות כלבי פרא, צ'יטות ואריות אך הם נכחדו כמעט לגמרי. לעומת זאת באזור "הקרן של אפריקה" האריות והצ'יטות הינם מראה מוכר. בנוסף, ניתן למצוא שם חמישה סוגים של אנטילופות. אחת מהן הינה הקוּדוּ, אנטילופה אפריקאית מפוספסת ובעלת קרניים מסולסלות. כמו כן מספר מועט של זברות, פילים, ראמים,צבאים ובאפלו.

סוואנה של עצים ושיחים (Tree and shrub savannah)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוואנה זו כוללת שני סוגי צמחייה: צמחיית עצים וצמחיית שיחים. ניתן למצוא אותה מצפון ומדרום ליערות הגשם ולסוואנות המיוערות במרכז אפריקה. בצפון, האקלים הוא טרופי ולכן שם הצמחייה מבוססת בעיקר על עצים, שיחים ודשא. סוואנה זו נמצאת מדרום לסאהל וממוקמת מהחוף המערבי של אפריקה ועד סודן וכן מגיעה גם דרומה לאזור הצפון-מערבי של אוגנדה. הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת נעה בין 30-36 מעלות צלזיוס ואילו הטמפרטורה המינימאלית הממוצעת נעה בין 18-21 מעלות צלזיוס. כמות הגשמים השנתית הינה גבוהה ועומדת על 1000 מ"מ בדרום ואילו בצפון היא עומדת רק על 600 מ"מ בשנה וזאת עקב קרבתה לאזורי הסוואנה של "דשא ושיחים".

היונקים החיים באזור הם: פילים, באופלו, כלבי פרא, צ'יטות, אריות, נמרים ואנטילופות מסוגים שונים.

סוואנה רווית עצים (Woodland savannah)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני אזורים של סוואנה רווית עצים: אזור עצום בגודלו שנקרא "מיומבו" (Miombo) במרכז/דרום יבשת אפריקה ואזור מצומצם יותר שנקרא "דוקה" (Doka) ונמצא בצפון היבשת.

מיומבו מכסה אזור מוערך של כשלושה מיליון ק"מ משטח זימבווה (Zimbabwe), זמביה (Zambia), מוזמביק (Mozambique), אנגולה, מלאווי (Malawi), מחוז קטנגה (Katanga) בקונגו ודרום טנזניה. מקור השם הוא בעץ המיומבו (שם סוואהילי) שנחשב לסוג העץ הנפוץ ביותר באזור זה. מרכז אזור המיומבו חווה אקלים טרופי עונתי. מרבית המשקעים יורדים בחודשי הקיץ, שבין נובמבר למרץ/אפריל ואחריהם מגיעות תקופות של בצורת בעונת החורף שיכולה להימשך עד כשבעה חודשים באזורים מסוימים.

באופן כללי, ממוצע המעלות באזור נע בין 27-30 מעלות צלזיוס, על אף שבאזורים גבוהים יותר, כמו מרכז זמביה, הטמפרטורות יכולות להגיע גם ל-24 מעלות צלזיוס בקירוב. הטמפרטורות הגבוהות ביותר קיימות באזורים הנמוכים. בדרום, המיומבו חווה אקלים של שלוש עונות שונות: חם מאוד ויבש מאמצע אוגוסט ועד אוקטובר, חם ולח בין נובמבר למרץ וחמים ויבש בין אפריל לתחילת אוגוסט. הטמפרטורה הממוצעת המקסימלית באזור זה נעה בין 18-27 מעלות צלזיוס והטמפרטורה הממוצעת המינימלית נעה בין 9-21 מעלות צלזיוס.

לכל אורכו ורוחבו של מרכז המימבו כמות המשקעים משתנה בין 800 ל-1200 מ"מ בשנה, אך באזורים הגבוהים יותר הכמות יכולה להגיע ל-1400 מ"מ בשנה. למרות זאת, בחלקים מסוימים של זימבבווה, הנמצאת בדרום האזור, כמות המשקעים יכלה לרדת גם ל-600-800 מ"מ בשנה.

עצי מיומבו בוגרים מגיעים לגובה של 15-20 מטר ומתחתם נפרשים עשב ושיחים. באנגולה, גובה העצים נמוך יותר-בין 5-10 מטרים עם מעט, או אף ללא שכבת העשב והשיחים התחתונה. לעצי ושיחי המיומבו זנים רבים שברובם קיימת תקופת שלכת שחלה בסוף העונה היבשה והעצים ביערות נשארים קירחים לתקופה של חודשיים עד שלושה חודשים. כמה שבועות לפני שמתחילה עונת הגשמים, העצים מתחילים להצמיח עלים חדשים בצבע אדום בהיר.

החלוקה החדה בין העונות השונות באזורים אלו גורמת לכך שלאחר תקופה גשומה מאוד ישנה תקופה ארוכה של יובש קיצוני המביאה לעתים קרובות לשריפות חוזרות ונשנות. חלק מהשריפות נגרמות באופן טבעי וחלקן מעשה ידי אדם אך כולן מהוות גורם אקולוגי משמעותי.

במיומבו קיים קושי לקיום עדרים גדולים של יונקים גדולים. מספרם של יונקים גדולים נמוך מכיוון שהקרקע באזור ענייה ומאפשרת רק את קיומה של צמחייה בעלת ערך תזונתי נמוך. התנאים אף מחמירים כתוצאה מעונות היובש ותקופות הבצורת הארוכות. עם זאת, מרבית היונקים הגדולים של המיומבו, כגון פילים, קרנפים שחורים ובאופלו אפריקאי יכולים להימצא גם באזורי סוואנה אחרים. כמו כן, קבוצות יונקים אלה שורדות גם באזורים בהם איכות המזון נמוכה מכיוון שהן מסוגלות לצרוך אותו בכמויות גדולות.

פסיפס יערות הסוואנה (Forest-savannah mosaic)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס "יערות הסוואנה" הינו סביבה האקולוגית משולבת של סוואנה, יערות וערבה ונחשבת דינאמית מאוד ובעלת מאפיינים שעברו שינויים רבים במהלך השנים. האזור הינו טבעת המקיפה את יערות הגשם הטרופיים של אגן קונגו ונחשבת לקצה של הסוואנה "האמיתית". טבעת זו מחולקת לשלושה אזורים: הראשון, בצפון וממערב לגבעות קמרון (Cameroon) נקרא "פסיפס יערות הסוואנה הגינאי" שעובר דרך גינאה (Guinea), חוף השנהב (Ivory Coast), גאנה (Ghana), טוגה (Toga), בנין (Benin) וניגריה (Nigeria). השני, שנמצא מצפון וממזרח לגבעות קמרון נקרא "יערות הסוואנה של קונגו" כאשר זהו אזור צר שקוטע את הרצף של יערות הגשם מדרום והסוואנות היבשות מצפון וממזרח. הוא מתפשט מזרחה דרך הרפובליקה של מרכז-אפריקה (Central African Republic), צפון-מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואל תוך דרום-מערב סודן ופון-מערב אוגנדה (Uganda). האזור השלישי נמצא מדרום וממערב לאגן קונגו והוא נקרא "יערות הסוואנה של זמביה". מכיוון שכל האזורים הללו הינם אזורי "קצה" הם נחשבים לעשירים בזנים שונים של צמחיה ובעלי חיים.

"פסיפס יערות הסוואנה" מאופיינים בעונה גשומה אחת ועונה יבשה אחת, אך עם זאת גם העונה היבשה מאופיינת בלחות גבוהה יחסית. כמות המשקעים היורדת באזור נעה בין 1200-1600 מ"מ בשנה. השינויים בטמפרטורות במהלך כל עונה הם מינוריים, כשבעונה הגשומה הטמפרטורה הממוצעת המקסימלית היא בין 31-34 מעלות צלזיוס והטמפרטורה הממוצעת המינימאלית נעה בין 13-18 מעלות צלזיוס.

הצמחייה באזורים האלה היא שילוב של יערות גשם, דשא ועשבים ובין בעלי החיים באזור ניתן למצוא פילים, אנטילופות, אריות, נמרים וקרוקודילים.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(accessed: 11.01.2011)

(מן הערך הקודם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחה הנפוצה היא שהמונח סוואנה נגזר מהמילה האינדיאנית המתארת "אדמה ללא עצים אך עם עשב רב, גבוה או נמוך". לקראת סוף המאה ה-17 פירושה היה "אדמה עם עצים ועשב". הפירוש המודרני למילה הוא אדמה עם עשב ועצים פזורים או חופת עצים פתוחה.

האינדיאנים באזור החוף הדרום-מזרחי בארצות הברית נהגו ליצור סוואנות סובטרופיות על ידי בירוא יערות, באופן מבוקר ומתוזמן. באזורים אלו התקיים זן מסוים של אורן, ששרד ולא התכלה בקלות בשריפות, בעוד ששאר העצים היו נשרפים ונכחדים. כך נוצרו אזורים פתוחים ורחבים עם עצי אורן פזורים וביניהם כרי עשב רבים. למעשה, בירוא יערות זה גרם לפעמים להפיכת אזורים נרחבים לערבות, לאחר שכל העצים כלו בשריפות.

חלוקה לקטגוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצלום אריה בסוואנה אפריקאנית

ניתן לחלק את הסוואנות לפי אזורים:

  • סוואנות טרופיות וסובטרופיות - לדוגמה, אזור הסרנגטי וסוואנות אחרות באפריקה.
  • סוואנות ממוזגות - בעלות קיצים לחים יותר וחורפים יבשים יותר מאלה הסובטורפיות והטרופיות.
  • סוואנות ים-תיכוניות - בעלות קיצים חמים ויבשים. החורפים מרובי גשמים וקלים. על אף השם, גם הסוואנות במדינת קליפורניה בארצות הברית נופלות תחת קטגוריה זו.
  • סוואנות מוצפות - נמצאות בעיקר בסביבות אקלים טרופי וסובטרופי. סוואנות אלה מוצפות לפי עונות ומדי פעם אף כל השנה.
  • סוואנות הרריות - נמצאות בגובה רב. הסוואנות הגבוהות באנגולה הן דוגמה לקטגוריה זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]