וילהלם שולקמן
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 1867 ברלין  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 1944 (בגיל 76) Worpswede, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
  | |
וילהלם לודוויג אדולף שולקמן (בגרמנית: Wilhelm Ludwig Adolph Scholkmann; 25 בדצמבר 1867 – 1944) היה צייר גרמני.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"וילי" שולקמן היה בנם של הפרופסור לתאולוגיה אדולף שולקמן ואשתו מארי בוסמן.
אימו הייתה ילדה מחוץ לנישואין של הנסיך לבית הוהנצולרן. אף שלא היו לה שום בעיות עם זה, הוא התייסר מהמחשבה הזאת, ובסופו של דבר היא רדפה אותו כל חייו.
בפברואר 1888 הוא סיים את לימודיו בגימנסיה בברלין והחל את לימודיו בפריז ובמינכן. הוא היה משוכנע בכישרונו, אך עדיין לא ידע לאיזה כיוון אמנותי לפנות. עם זאת, הוריו רצו שתהיה לו עבודה כמורה לאמנות או כמאייר כדי להתפרנס.
לאחר מות אחיו ממחלת ריאות נפטרה גם אמו בת ה-50. בשנת 1907 נפטר גם האב. משנת 1908 חי וילהלם שולקמן בעוני מהריבית על הונו הקטן שקיבל בירושה. בנובמבר 1909 התקיימה באולדנבורג באוגוסטום תערוכה של האגודה לאמנות. כאן הוא הציג את הציור הגדול "לפני תחילת השירות" מכנסיית דטלינגן. הוא ציפה שהתמונה הזו תזכה לתשומת לב רבה בתערוכה. כשהאמן, שהיה תמיד אדם קודר ודוחה, הוא התעמת עם חבר הנהלה באיגוד האמנות והוציא את עבודותיו מהתערוכה.
בסתיו 1912 עבר לבית קטן באוסטרדורף. שם הוא חי כנזיר בצורה ספרטנית ואף ניסה לגדל דבורים. האינפלציה טרפה את שארית הונו. תמונותיו העגמומיות כמעט ולא מצאו קונים. עם זאת כמה מיצירותיו - ערפל סתיו, שבילי האברש, דוברות הכבול, כנרי הכפר, תיקון נעליים ואיכרות - מצאו את דרכן לחדרי המגורים של קרוביו ממעמד הביניים. הוא עצמו נשאר זר בקרבם. לעיתים קרובות הוא שתק כל היום.
הכשרה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1889 למד וילהלם שולקמן בבית הספר לציור מוכר שהוקם על ידי היינריך קניר בשנת 1888 במינכן, שתלמידיו החשובים ביותר היו ככל הנראה פאול קלה ואמיל אורליק. באקדמיה לאמנויות יפות במינכן למד וילהלם שולקמן אצל לודוויג פון הרריך ויוהאן לאונהרד ראב. משנת 1891 שהה להשתלמויות במושבת האמנים דכאו ואז נסע לאקדמיות לאמנות בפריז ובדיסלדורף.
בשנת 1910 עבר שולקמן למושבת האמנים דטלינגן. משם שלח עבודות לתערוכות שונות. הוא עבד על התמונה "לפני השירות" במשך שישה חודשים. ב-17 באוקטובר כתב ביומנו: "לא תמיד היה תענוג לעבד את פרטי פנים הכנסייה. תמונה זו אמורה להיות כעת הניסיון האחרון שלי להצליח כצייר דמות, לפחות כאן בצפון גרמניה. אני בטוח שהתמונה הזו תזכה לא מעט לתשומת לב".
הוא הופיע לראשונה בוורפסוודה בשנת 1900 ולבסוף התיישב שם בשנת 1910. הוא חש אכזבה עמוקה מהיינריך פוגלר, שעם אחותו הוא רצה להתחתן.
הוא נפטר בקיץ 1944 בבית בוורפסוודה.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1904 השתתף שולקמן בתערוכה הגדולה ה-34 של אמני ברמן. עבודתו, "דיוקן אבי", מצוינת בקטלוג התערוכה.[2] התחריטים הרבים שלו, המבוססים על הבשורה, המחזור "עידנים ועונות" לא שרדו. הם ידועים רק ממכתבים וביקורות.
וילהלם שולקמן צייר ככל הנראה עד סוף ימיו, אך עבודתו המאוחרת לא שרדה. ייתכן שהוא השמיד אותה בעצמו בשלב דיכאוני.
הוא מעולם לא הסתגל לטעם של זמנו, שהעדיף ציירי היסטוריה ותמונות ז'אנרי.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ilse-Marie Barton: Wilhelm Scholkmann (Leben und Werk), in the Siegener Zeitung, 14 March 1981
- ^ Kunsthalle Bremen - Ausstellungs- kataloge, web.archive.org, 2011-06-23