בית הוהנצולרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הוהנצולרן
גרמניה, פרוסיה ורומניה
Wappen Deutsches Reich - Reichswappen (Grosses).png
מדינה גרמניה, רומניה
בית האב בית בורטשרדינגר
תארים רוזן זולרן
נסיך ברנדנבורג
דוכס פרוסיה
דוכס נירנברג
ביירוית
דוכס ברנדנבורג-אנסבץ
מלך פרוסיה
קיסר גרמניה
מייסד פרידריך פון הוהנצולרן
השליט האחרון וילהלם השני בגרמניה ובפרוסיה
מיכאי הראשון ברומניה
ראש הבית הנוכחי גאורג פרידריך בגרמניה ובפרוסיה
פרדריך ויליאם
בהוהנצולרן-זיגמרינגן
מיכאי הראשון ברומניה
שנת ייסוד המאה ה-12
הדחה גרמניה: 1918 - המהפכה הגרמנית
רומניה: 1947 - רומניה הקומוניסטית
אתניות גרמנית
ענפים הוהנצולרן-הצ'ינגן
הוהנצולרן-זיגמרינגן
הוהנצולרן-היינגרלוץ'
טירת הוהנצולרן, הכינגן, שוואביה

בית הוהנצולרןגרמנית: Hohenzollern) הוא משפחת אצולה גרמנית שהתקיימה שמונה מאות וחמשים שנה, החל מהמאה ה-11 ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהעמידה נסיכים לברנדנבורג, מלכים לפרוסיה ולגרמניה כולה. ענף נוסף של המשפחה, הוהנצולרן-זיגמרינגן, העמיד מלכים ברומניה.


מוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט אצולה

בית הוהנצולרן הוקם על ידי הרוזן בירקהרד, בשנת 1060 לערך, בטירה בשם זה בשוואביה (דרום מערב גרמניה). במשך כארבע מאות שנה היו בני המשפחה רוזנים ודוכסים של ערים קטנות ושל אחוזות באזור זה. לקראת סוף המאה ה-13, התפצלה המשפחה לשתי שושלות - השוואבית, ששמרה על הדת הקתולית, ולשושלת הפרנקונית, שבהמשך הפכה לפרוטסטנטית, ושגשגה יותר.

נסיכות ברנדנבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1415 קיבלה השושלת הפרנקונית את תואר הנסיך הבוחר של ברנדנבורג מידי הקיסר זיגמונד, פרידריך השישי לבית הוהנצולרן, היה לפרידריך הראשון מברנדנבורג, ובכך סלל את הדרך לעליית המשפחה לגדולה. ב-1440 מת פרידריך הראשון, ותחתיו התמנה פרידריך השני המכונה "שן הברזל". בני המשפחה החלו להפוך את נסיכות ברנדנבורג למעצמה כלכלית וצבאית, תוך שמירה על מדיניות זהירה. כך למשל, יואכים השני, על אף שהפך לפרוטסטנטי, לא השתתף במלחמה השמלקלדית (1546). בתקופה זו זכה דודו של יואכים, אלברכט, בנסיכות מיינץ, והוא נשאר קתולי. אט אט התחזקה ברנדנבורג, והגיעה למצב שלקראת סוף המאה ה-17 כבר הייתה חזקה דייה לנהל מדיניות חוץ לבדה, ולהפוך למדינה. בשנת 1486 קבעו נסיכי ברנדנבורג באופן רשמי את ברלין למעונם הרשמי, והדבר נשמר במאות השנים הבאות עד לעשור השני של המאה ה-20.

מלכות פרוסיה וגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלכי פרוסיה

בשנת 1618 ירש יוהאן זיגיסמונד מי שהיה באותה עת הנסיך הבוחר מברנדנבורג את נחלת חותנו אלברכט פרידריך הדוכס מפרוסיה, שהוריש את שליטתו בנסיכות לבנו גאורג וילהלם, פרידריך וילהלם. בשנת 1701 הכריזה הנסיכות על הפיכתה למדינה עצמאית - מלכות פרוסיה, בראשות בנו של פרידריך וילהלם, הוא פרידריך הראשון. מהלך זה סימן את עצמאותה המלאה של פרוסיה, אך צמצם את שטחה לטריטוריה הישנה של דוכסות פרוסיה. המלכים שבאו אחריו, כפרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה ובנו המכונה"פרידריך הגדול" חיזקו עוד יותר את פרוסיה, והשתתפו במלחמות כלל אירופיות, כמלחמת שבע השנים, מלחמת הירושה האוסטרית ועוד. צבאה של פרוסיה היה חזק ומפורסם במשמעת החזקה והקפדנית ששררה בו. לאחר מלחמת צרפת פרוסיה, ב-1871, הפכה פרוסיה למנהיגת גרמניה, ומלכה הפך לקיסר גרמניה, כאשר חוזה ורסאי, לאחר מלחמת העולם הראשונה, סימן את סוף הרייך השני, ואת סוף תקופת הזוהר של משפחת הוהנצולרן.

מלכות רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבית הוהנצולרן הגרמני יש ענף במשפחה הנקרא הוהנצולרן זיגמרינגן. ענף זה הוא זוטר בשושלת, יחסית לשושלת הראשית אשר משלה בגרמניה. בעקבות מלחמת קרים, הוקמו המדינות רומניה, בולגריה וסרביה מתוך השטחים אשר היו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית. לאחר עצמאותן החליטו מעצמות אירופה (בריטניה, רוסיה, צרפת וגרמניה), על המלכת מלכים באותן מדינות מתוך שושלות המלוכה האירופאיות הקיימות. ברומניה הוחלט בשיתוף פעולה בין המעצמות על המלכת מלך מתוך השושלת הגרמנית, ולשם כך נבחר הענף הצעיר בשושלת, הוהנצולרן זיגמרינגן.

המונרכיה ברומניה, שהתחילה בתור נסיכות, השתדרגה לדרגת מלוכה לאחר קונגרס ברלין, ונשארה כך גם בזמן מלחמת העולם הראשונה (בה רומניה הייתה בצד מדינות ההסכמה), בשנים שבין המלחמות, ולכל אורך שנות מלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה, בלחץ הכיבוש הסובייטי, הוגלה המלך מרומניה, ורומניה הפכה להיות רפובליקה סוציאליסטית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הוהנצולרן בוויקישיתוף