ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/כלכלה פוליטית בינלאומית

תכליתו של מיזם כלכלה פוליטית בינלאומית היא להעשיר את הידע הזמין לציבור הרחב בתחום הכלכלה הפוליטית הבינלאומית, תוך הטמעתו בהוראה ובלמידה אקדמית. המיזם הוא פרי יוזמתו של ליאור הרמן ונערך בקורסים שונים העוסקים בכלכלה פוליטית אשר הוא מלמד, תוך שיתוף פעולה עם עמותת ויקימדיה ישראל.

שמו האנגלי של המיזם הוא שילוב של המילה Wikipedia עם ראשי התיבות באנגלית של "כלכלה פוליטית בינלאומית" (Wik – International Political Economy – dia).

על המיזם

מיזם כלכלה פוליטית החל בשנת הלימודים תש"ע (2009-10) בקורס "הפוליטיקה של המערכת הכלכלית הבינלאומית" במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בשנת הלימודים 2010-11 הורחב המיזם גם לקורס "סוגיות נבחרות בכלכלה הפוליטית של האיחוד האירופי" בפורום אירופה של האוניברסיטה העברית.

במסגרת המיזם נדרשים הסטודנטים לכתוב מטלת אמצע קורס על ערכים שחסרים או שדורשים עדכון בנושא הכלכלה הפוליטית הבינלאומית. הנחת המוצא של המיזם היא כי כל קורס אקדמי עוסק בעשרות מושגים, רעיונות, אישים או אירועים הראויים לסקירה ברמה גבוהה במסגרת האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה.

הערכים נכתבים על ידי הסטודנטים ומוגשים לבדיקה ולהערכה כעבודה אקדמית לכל דבר. לאחר מכן, מועלים ערכים ברמה גבוהה לוויקיפדיה. יש לציין כי הערכים שנבחרו להוספה לוויקיפדיה אינם בבחינת "ערכים מושלמים" ובחלקם יש מקום להרחבה ולשיפורים.

המיזם מתקיים בקורסים ברמת מוסמך ומעלה.

מטרות המיזם

למיזם שתי מטרות מרכזיות. הראשונה הינה להביא את הסטודנטים להיכרות מעמיקה עם מושגים מרכזיים בכלכלה הפוליטית הבינלאומית, תוך פיתוח יכולות ניתוח, ביקורת וכתיבה אקדמית ברמה גבוהה. מטרתו השניה של המיזם הינה חינוכית ותכליתה העשרת הידע המקוון הזמין ונגיש לציבור בעברית, תוך תרומה של האקדמיה לקהילה. מרבית הערכים במיזם נכתבו בעברית ומיעוטם בשפה האנגלית.

רשימת הערכים

רשימת הערכים שנכתבו במחזור 2010–2009

מס'	שם הערך בעברית	שם הנושא באנגלית	מחבר
1	איחוד מוניטרי	Monetary union	נעמה נחמני
2	בנקים אזוריים לפיתוח	Regional Development Banks	ילנה סמרסקי
3	הסטת סחר	Trade diversion	חלי מאיר
4	השילוש הבלתי אפשרי	Impossible trinity	אוחיון מיכל
5	התניה של קרן המטבע הבינלאומית	IMF conditionality	יניב שטיימץ
6	התפיסה הליברלית בכלכלה פוליטית בינלאומית	Liberal Approach to International Political Economy	אורנה שמריהו
7	חסמים שאינם מכסיים (הערך נכתב באנגלית)	Non-tariff barriers to trade	ז'נה ורבץ
8	כללי הגישה הדומסטית בכלכלה הפוליטית הבינלאומית	Domestic Approach to International Political Economy	טל רותם
9	מדיניות סחר אסטרטגית (הערך נכתב באנגלית)	Strategic trade theory	מריה גינזבורג
10	מודל רוגובסקי	Rogowski model	גבריאל קלברזה
11	מלווה של המוצא האחרון	Lender of last resort	יובל בוגייסקי
12	עקרון המדינה המועדפת ביותר	Most favoured nation	אנדרס פרחי
13	רגיונליזם כלכלי	Regionalism	יועד מקוב
14	שיטת ההעדפות הכללית	Generalized System of Preferences	בן בקר

רשימת הערכים שנכתבו במחזור 2011–2010

מס'	שם הערך בעברית	שם הנושא באנגלית	מחבר
1	הסכם קובדן-שבלייה	Cobden–Chevalier Treaty	שיר כהנוב
2	יציבות הגמונית	Hegemonic Stability Theory	אריה טוביאס
3	תהליך קימברלי	Kimberley Process Certification Scheme	דניאל לנזה
4	סיבוב קנדי	Kennedy Round	דוד בנימין גרינברג
5	סיבוב אורוגוואי	Uruguay Round	אסתר ראפ
6	קשרי הון-שלטון	Crony Capitalism	ג'ניה חולקובסקי
7	בעיית המנהל-סוכן	Principal–Agent Problem	עומר גנדלר
8	תקציב האיחוד האירופי	Budget of the European Union	אלישע יעקבסן
9	רפורמת מקשרי	MacSharry CAP Reform	איתמר כהן
10	הקרנות המבניות של האיחוד האירופי	Structural Funds and Cohesion Fund	מרינה מיכאלי
11	דו"ח שפאק	Spaak Report	מאיה אדמון
12	פסק דין קסיס דה דיז'ון	Rewe-Zentral AG v Bundesmonopolverwaltung für Branntwein	נטע משה
13	אקופין	Economic and Financial Affairs Council	עופר וולדמן
14	מנגנון שער החליפין האירופי	European Exchange Rate Mechanism	רועי אריאב
15	עקרון ההכרה ההדדית	The Principal of Mutual Recognition, EU	שרה לושר
16	איחוד התשלומים האירופי	European Payments Union	סיוון סנדורי
17	תוכנית דקר	Dekker Plan	ויקטור גורביץ'

רשימת הערכים שנכתבו במחזור 2012–2011

מס'	שם הערך בעברית	שם הנושא באנגלית	מחבר
1	הבוחר החציוני	Median voter theorem	סיון נודל
2	מלחמת הבננות	Bananenkrieg	חנה דר סטארוביץ'
3	איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (אסיאן)	Association of Southeast Asian Nations, ASEAN	עדי חדד
4	המהפכה השולית	Marginalism	יניב שכטר
5	דרוויניזם כלכלי	Economic Social Darwinism	ליטל אורן

הנחיות למרצים המעוניינים להטמיע את המיזם בקורסים אקדמיים

מיזם WikIPEdia הוא אמצעי הוראה אשר ניתן להטמעה ושילוב בכל קורס אקדמי. על מנת להבטיח רמה אקדמית גבוהה מומלץ לשלבו בקורסים ברמת מוסמך ומעלה. שילוב כתיבת ערכים בוויקיפדיה במסגרת קורסים אקדמיים כולל בתוכו מספר היבטים טכניים ואקדמים. תתי הפרקים הבאים כוללים הנחיות למעוניינים ולמעוניינות לשלב כתיבת ערכים לוויקיפדיה במסגרת הוראה אקדמית.

הנחיות מפורטות ועצות להטמעת הקורס

שילוב בהוראה אפשרי בכל התחומים

הטמעת מיזם כתיבת ערכים לוויקיפדיה אפשרית בכל תחום אקדמי, לרבות מדעי החיים והמדעים המדויקים.

נקודת המוצא לשילוב – בממד האקדמי

יותר משחשוב לבחון אילו ערכים חסרים בוויקיפדיה, נקודת המוצא צריכה להיות השאלה, במה תורמת כתיבת ערך לוויקיפדיה להוראה האקדמית? התשובות לכך הן מגוונות וכוללות בין היתר הקניית ידע בנושאים ספציפיים, ושיפור מיומנויות אוריינות אקדמית בכתיבה ממוקדת, מתומצתת וביקורתית.

כתיבת ערכים לוויקיפדיה יכולה להיות מטלה מצומצמת או רחבה, בהתאם לאופי הערכים ומורכבותם. יחד עם זאת, מאחר שוויקפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת ואינה מאגר של עבודות אקדמיות, מומלץ לבחון מהו משקלה הרצוי של מטלת כתיבת העבודה בסך כל המטלות בקורס (האם מדובר במטלה משנית או מטלה ראשית בקורס?). סוגיה נוספת לבחינה היא רמת הסטודנטים והתאמתה למטלה שכזו מבחינת רמתם האקדמית של הערכים שיועלו לאנציקלופדיה וישמשו את הציבור.

המיזם תורם לשיפורה של ויקיפדיה

המיזם יכול לשפר את ויקיפדיה בשני אופנים. הראשון בכתיבת ערכים חסרים בתחומים שונים, והשני בשיפור האיכות וההיקף של ערכים קיימים. לפני תחילת המיזם מומלץ לדגום את ויקיפדיה על ידי חיפוש מספר ערכים חשובים בתחום הנושא הנבחר. בחינה זו תאפשר לזהות את רמת הפערים הקיימת מבחינה כמותית ואיכותית. בהתאם לבחינה זו, ניתן להתאים בין ערכים רלוונטיים לקורס ובין הצורך הקיים בוויקיפדיה. דרך נוספת ופחות אקראית לדגימת הערכים בוויקיפדיה היא באמצעות חיפוש לפי נושאים וקטגוריות. כל ערך בוויקיפדיה מקבל תגית קטגוריה (אחת לפחות) המשייכת אותו לתחום נושאי מסוים. למשל, הערך "קארל מרקס" מתויג בקטגוריות שונות כמו מרקסיזם, כלכלה פוליטית ועוד. ניתן לאתר קטגוריות ברשימת הקטגוריות.

חלוקת המטלות בין הסטודנטים

כאמור לעיל, הערכים בוויקיפדיה שונים זה מזה מבחינת מורכבותם והיקפם. נקודה זו צריכה להילקח בחשבון הן בחלוקת הערכים לסטודנטים והן בשלב מתן הציון וההערכה הסופית של איכות המטלה.

מספר היבטים טכניים ואקדמיים

כתיבת ערכים לוויקיפדיה דורשת מספר יכולות טכניות בעיקר ביחס לקוד שבו נכתבים הערכים. יכולות אלו כוללות הכנסת קישורים, כתיבה או העלאה אל ויקיפדיה ועוד (הנחיות לגבי מרכיבי הכתיבה הטכניים ניתן למצוא למטה). מאחר שחשוב שכתיבת המטלה תמלא בראש ובראשונה את הצורך האקדמי של הקורס הנלמד, מומלץ לא להערים קשיים טכניים על הסטודנטים. סיבה נוספת שבגינה מומלץ שלא לבקש מן הסטודנטים לכתוב את הערכים במישרין אל ויקיפדיה היא של בקרת איכות. עדיף קודם כל לבחון את טיבה של העבודה לפני העלאתה לרשת, מאשר לאפשר את פרסומה (או אפשרות הפרסום) כאשר היא מזוהה עם הקורס שאתן/ם מלמדים/ות.

ניתן לבקש מן הסטודנטים להגיש את המטלה באותו האופן שבו הן או הם מגישים כל עבודה אחרת ובצירוף העבודה כקובץ WORD (או מעבד תמלילים אחר). לאחר הערכת העבודה ומידת התאמתה להעלאה לוויקיפדיה, אפשר להכניסה לפורמט של ויקיפדיה. שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון הוא הצורך לבצע לעתים עריכה לשונית וכן סימון בטקסט של קישורים לערכים קיימים ("הקישור הכחול") וזיהוים של ערכים פוטנציאליים ("הקישור האדום").

הדבר מטיל את אחריות העלאת התוכן על המרצה (ו/או עוזרי הוראה), ולכן שילוב של מטלה כזו בקורס של 300 סטודנטים אינו מציאותי. מומלץ מאוד ליצור קשר עם עורכים בוויקיפדיה לפני שילוב המיזם בהוראה, מאחר והם עשויים לסייע בשלב קריטי זה. יצירת הקשר עם עורכים בוויקיפדיה חשובה כמובן גם מהיבטים נוספים. יצירת קשר מראש עם קהילת ויקיפדיה תמנע גם אי הבנות העשויות להתגלע כתוצאה מהכנסה פתאומית של כמות גדולה של ערכים.

יש לספק לסטודנטים הנחיות ברורות לגבי כתיבת המטלה על מנת למנוע תיקונים ועבודה מיותרת בעתיד. חשוב להקפיד כי כתיבת הפניות תעשה מראש לפי הפורמט של ויקיפדיה (הערות בסוף הטקסט ולא באמצעו), ולציין מהיכן נלקחים תרשימים, תמונות ומפות כדי להסדיר סוגיות של קניין רוחני. סוגיית הקניין הרוחני על הערך הנכתב בידי כל סטודנט/ית צריכה להיות מוסדרת באופן פורמלי בסוף התהליך ועל כל סטודנט/ית לשלוח הצהרה (קישור בהמשך) בנושא לוויקיפדיה (אל: permissions-he@wikimedia.org).

תודה מיוחדת

מיזם כלכלה פוליטית בינלאומית לווה בתחילתו על ידי אמיר אהרוני, עורך בוויקיפדיה וחבר עמותת ויקימדיה ישראל. המשך העריכה בוצעה על-ידי אמיל בן-נפתלי. הצלחתו של המיזם התאפשרה במידה רבה הודות לסיועם המקצועי והטכני של אמיל ואמיר, ותמיכתה הכספית של המחלקה ליחסים בינלאומיים.