האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האוניברסיטה העברית בירושלים
לוגו של האוניברסיטה העברית בירושלים.gif
תאריך ההקמה: 1918 (הנחת אבן פינה)
1925 (פתיחת קמפוס הר הצופים)
סוג: אוניברסיטה ציבורית
נשיא: מנחם בן-ששון
רקטור: שרה סטרומזה
מנכ"ל: בילי שפירא
סגל: 1,200 חברים בעלי קביעות
סטודנטים: יותר מ-23,500
סטודנטים לתואר ראשון: 11,700
סטודנטים לתואר שני: 6,900
סטודנטים לתואר שלישי: 2,700
קמפוס: הר הצופים, אדמונד י' ספרא (גבעת רם), עין כרם; אילת; רחובות; בית דגן
www.huji.ac.il

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות מדענים חתני פרס נובל.

לאוניברסיטה ארבעה קמפוסים:

לאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת ובית חולים וטרינרי אוניברסיטאי בבית דגן.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות האוניברסיטה

טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925

הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, והצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.

ביום 24 ביולי 1918, נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית‏‏[1]. כשבע שנים לאחר מכן, ב-1 באפריל 1925, נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית, בו נאמו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד, והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928 [1]. לאורך כל תקופת המנדט הבריטי התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.

יושב ראש חבר-הנאמנים‏‏[2] הראשון של האוניברסיטה היה חיים ויצמן והשתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. חבר-הנאמנים בחר בד"ר יהודה לייב מאגנס לתפקיד קאנצלר האוניברסיטה[3], תפקיד בעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של רקטור ונשיא. בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה מאגנס הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בשנת 1935, נערכה רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו (1948), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' הוגו ברגמן.

האוניברסיטה העברית על הר הצופים, 1945

עד שנת 1947 התקיימו באוניברסיטה שתי פקולטות: פקולטה למדעי הרוח ופקולטה למדעי המתמטיקה והטבע. בעקבות פרסום תוכנית החלוקה, דנו אנשי האוניברסיטה בשאלה האם על האוניברסיטה להשאר כולה בירושלים מחוץ לגבולות המדינה העברית המוצעת, או שעליה לעבור לפחות במחלקה לתוך גבולות המדינה המוצעת. עניין שני שהעסיק את אנשי האוניברסיטה הייתה השלמת מגוון הפקולטות של האוניברסיטה כדי לספק את צורכי המדינה שעתידה לקום. בפברואר 1948 החליט הוועד הפועל שיש להרחיב את האוניברסיטה ולקיים את כל חלקיה בירושלים. ‏‏[4].

בתום מלחמת העצמאות, קמפוס הר הצופים נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר - כך, חלק מן הפקולטות ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי מצאו את עצמם בבניין טרה סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה - בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת-שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה שעבר ב1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, והפקולטה לחקלאות שעברה לקמפוס בעיר רחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תכניות לימוד חדשות רבות ובהן הפקולטה למשפטים שפתחה את שעריה בשנת תש"י, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים.

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. ובאותה השנה הוקם בקמפוס גבעת רם "מרכז ארצי לבחינות ולהערכה" שבו מעריכים את ציוני הבגרות מכל הארץ.

האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה.

בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים, ועד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.

לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומיים והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. לפי דירוג שנחאי היא מדורגת במקום ה-65 בעולם לשנת 2008 ‏‏[5]. דירוג ה-Times Higher Education מיקם את האוניברסיטה העברית במקום ה-93 בשנת 2008, במקום הגבוה ביותר בין אוניברסיטאות המזרח התיכון‏‏[6].

[עריכה] קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)

Split-arrows.svg ערך זה מועמד לפיצול
ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. כדי להציע דרכים לפצל את הערך או לדון בהצעה, עברו לדף השיחה.

קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) או קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) נבנה בשכונת גבעת רם בירושלים החל משנת 1953. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום מלחמת העצמאות. קמפוס הר הצופים היה אמנם בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים נאלצה האוניברסיטה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר.

עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, ביה"ס לספרנות ארכיונאות ומידע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בשנת 2005 שונה שמו הרשמי של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)", על שמו של הנדבן אדמונד י' ספרא.

[עריכה] תכנון הקמפוס ובנייתו

קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה - בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. את הקמפוס תכננו האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967, מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים.

מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל באותה תקופה - מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בתריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" - "Brise Soleil").

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

[עריכה] מעונות

כיום, קיימים שני מרכזי מעונות בקמפוס גבעת רם:

  • מעונות "צוויג" ("הקריה") - מגורי סטודנטים לתואר ראשון.
  • מעונות "ליברמן" - מגורי סטודנטים לתארים מתקדמים.

בעבר פעלו בקמפוס גבעת רם גם "מעונות האלף". בשנת 2001 נסגרו מעונות אלו וכיום ממוקם שם כפר הייטק.

[עריכה] פקולטות האוניברסיטה ובתי הספר

בנין מדעי הרוח בהר הצופים, כיום הפקולטה למשפטים. נבנה בשנת 1941
מבט אל המגדל והתיאטרון בהר הצופים
רחבת פרנק סינטרה בהר הצופים
פסל קיר מעשה ידי יצחק דנציגר בשערי קמפוס גבעת רם
בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם
רחבת הכניסה לקמפוס גבעת רם בלילה

בקמפוס הר הצופים שוכן גם הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור.

[עריכה] תכניות לימודים ייחודיות לתואר ראשון

תכנית לימודים נוספת המיועדת לתלמידי התואר הראשון היא תכנית אבני פינה. מדובר בתכנית העשרה אקדמית, המאפשרת לתלמידי האוניברסיטה העברית להירשם למגוון רחב של קורסים בנושאים שונים כחלק מהתואר.

בראשית שנות התשעים היו תת מסלולי לימוד במסגרת התואר הראשון בביולוגיה. הן הציעו קורסים עשירים יותר לתלמידי השנה השניה והשלישית של תוכנית הלימודים הכללית בביולוגיה שרצו להתרכז בתחומים מסוימים יותר של הדיסיפלינה. אולם נסיון זה לא צלח ותת מסלולי הלימוד האלה בוטלו.

[עריכה] תוכניות מצטיינים לתואר ראשון

באוניברסיטה כמה תכניות לימוד כלליות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ובהן תוכנית אמירים (רוח), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "רביבים" לסטודנטים מצטיינים ללימודי יהדות המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. עוד תוכנית מצטיינים היא "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעוניינת לתרום לשיפור פני החברה באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. כל הסטודנטים בתכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת שכר לימוד מלאה ולמלגות נוספות.

בנוסף על תוכניות מצטיינים אלה, קיימות תכניות מצטיינים פקולטאיות וחוגיות בתחומים אלו: משפטים, ביולוגיה (תוכנית "אתגר") והיסטוריה.

הלימודים האקדמיים במסגרת תוכנית תלפיות מתקיימים באוניברסיטה העברית.

[עריכה] תוכניות לימודים ייחודיות לתואר שלישי

[עריכה] חוקרים ובוגרים נודעים

חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת המדע בעולם. דוגמאות אחדות:

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • מיכאל הד ושאול כ"ץ (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, הוצאת מאגנס, 1997.
  • חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התבססות וצמיחה, הוצאת מאגנס, 2005.
  • אורי כהן, ההר והגבעה - האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, הוצאת עם עובד, 2006.
  • אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1996
  • דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ‏ימימה רוזנטל (עורכת), כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל תרע"ח-תרצ"ו/ 1917-1935, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1979, עמ' 19‏
  2. ^ ‏המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה‏
  3. ^ ‏האנציקלופדיה העברית, כרך ו' (ארץ ישראל), עמ' 1029‏
  4. ^ נתן פיינברג, לתולדות הפקולטה למשפטים, משפטים, תשרי תשל"ו, עמודים 233-241, פורסם קודם לכן ב"האוניברסיטה", יולי 1966‏
  5. ^ ‏דירוג שנחאי: האוניברסיטה העברית ב-100 הטובות בעולם‏
  6. ^ ‏

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: מורה נבוכים לסטודנט בגבעת רם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האוניברסיטה העברית


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - האוניברסיטה העברית בירושלים - מכון ויצמן למדע - אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב - אוניברסיטת חיפה - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - האוניברסיטה הפתוחה		 Sciences humaines.svg

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D