ולדימיר ליאחוב
.jpg) | |
| לידה |
20 ביולי 1941 מחוז לוהנסק, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 2018 (בגיל 76) אסטרחן |
| מידע כללי | |
| בשירות | קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית |
| לאום |
 סובייטי/ רוסיה |
| השכלה |
אקדמיית חיל האוויר ע"ש גגארין (1975)  |
| עיסוקים נוספים | טייס קרב |
| תקופת השירות | 1967–1995 (כ־28 שנים) |
| דרגה | קולונל |
| זמן שהייה בחלל | 333 ימים, 7 שעות, 17 דקות |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 3 |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 4 שעות, 8 דקות |
| משימות | |
| סויוז 32, סויוז T-9, סויוז TM-6 | |
| עיטורים | |
 (פעמיים)  (פעמיים)  | |
  | |
ולדימיר אפנסייביץ' ליאחוב (ברוסית: Владимир Афанасьевич Ляхов; 20 ביולי 1941 – 19 באפריל 2018) היה קוסמונאוט סובייטי ממוצא רוסי, שטס לחלל בשלוש משימות כחבר משלחת לתחנת החלל סאליוט 6 וסאליוט 7.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר ליאחוב נולד בעיירה אנטרצית במחוז לוהנסק (אז בברית המועצות) למשפחה ממעמד הפועלים ממוצא רוסי. אביו נהרג במלחמת העולם השנייה. לאחר סיום בית הספר הוא התקבל לבית ספר לטייס, והחל משנת 1964 שירת בחיל האוויר הסובייטי.
בשנת 1967 נכלל ליאחוב ביחידת הקוסמונאוטים. במהלך המחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20 הוא היה חבר של צוותי משנה של מספר משימות חלל.
בשנת 1979 הוא ביצע טיסה בחללית סויוז 32 לצד ואלרי ריומין. החללית התחברה לתחנת החלל סאליוט 6 ובכך החלה לפעול משלחת מס' 3 לתחנת חלל זו. במהלך טיסה זו שנמשכה 174 ימים הוא ביצע גם פעילות חוץ-רכבית, שלא הייתה מתוכננת מראש לצורך תיקון אנטנה.
בשנת 1983 נערכה הטיסה השנייה בחללית סויוז T-9 ליאחוב היה מפקד צוות. החללית התחברה לתחנת החלל סאליוט 7, עברה תחנת החלל בובכך החלה לפעול משלחת מס' 2. גם במהלך טיסה זו הוא פעמיים עשה פעילות חוץ-רכבית לצורך תיקונים.
בשנת 1988 נערכה הטיסה השלישיתצ בחללית סויוז TM-6. החללית התחברה לתחנת החלל מיר לביקור שנמשך כ-7 ימים. בזמחם טיסת חזרה בחללית סויוז TM-5 לכדור הארץ התרחשה תקלה במערכת נחיתה והיה צורך לעקב את הנחיתה ב-29 שעות. בסופו של דבר נחיתה בוצע בהצלחה.
ולדימיר ליאחוב היה בצוות קוסמונאוטים עד לשנת 1995 ואחר כך המשיך לעבוד במרכז גגארין להכשרת קוסמונאוטים.
ליאחוב נפטר ב-19 באפריל 2018.
משלחת מס' 3 תחנת החלל סאליוט 6[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת הגיעה לתחנת החלל בחללית סויוז 32. העגינה בוצעה ב-26 בפברואר לתא העגינה האחורי. באותה עת תחנת החלל הייתה לא מאוישת כ-3 חודשים. הצוות החל בתהליך העברת התחנה למשטר מאויש. פעילות זו נמשכה מספר ימים. בין היתר היה צורך לבצע תיקונים במערכות תחנת החלל עקב דליפת דלק במערכת הנעה.
ב-14 במרץ לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 5. היא התחברה לתא עגינה אחורי[1]. בחללית מטען היו 2,300 ק"ג של אספקה. צוות תחנת החלל החל בהעברת אספקה לתחנת החלל.
ב-24 במרץ הופעלה לראשונה מערכת טלוויזיה שהייתה יכולה לקלוט ולשדר. בכך צוות היה יכול לא רק לדבר עם צוות בקרה והמשפחה. הדבר היה חשוב בטיסות ארוכות.
ב-30 במרץ הופעל מדחף של חללית "פרוגרס 5" לשינוי גובה מסלול תחנת החלל.
ב-3 באפריל חללית מטען "פרוגרס 5" נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-6 באפריל בעזרת מדחף של תחנת החלל בוצע עדכון גובה מסלול תחנת החלל.
ב-10 באפריל שוגרה חחלית סויוז 33 (ניקולאי רוקאבישניקוב היה מפקד צוות). המטרה הייתה לעגון בתחנת החלל לביקור קצר. בתהליך עגינה התברר שקיימת תקלה משמעותית במדחף של החללית. בהתייעצות עם צוות קרקע סוכם להספיק את תהליך העגינה ולחזור לכדור הארץ. התברר שתקלה זו דורשת עדכון תכנון המדחף ואותה תקלה עלולה להתרחש בחלליות אחרות מאותו דגם. טיסות מאוישות הופסקו זמנית. תוכנית פעילות של משלחת מס' 3 עודכנה.
ב-13 במאי לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 6 והתחברה לתא עגניה אחורי[2] (מדחף חללית היה מדגם אחר ולכן היה אפשר להמשיך בטיסות). בחללית מטען היו 2,300 ק"ג של אספקה. צוות תחנת החלל החל בהעברת אספקה לתחנת החלל.
ב-8 ביוני חללית מטען "פרוגרס 6" נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-8 ביוני לתחנת החלל הגיע חללית סויוז 34 במשטר לא מאויש. חללית הייתה מצוידת במדחף משופר. עם החללית הגיע מטכן בהקיף 200 ק"ג.
ב-18 ביוני חללית סויוז 32 נותקה מתחנת החלל עם ציוד לא נדרש ונחתה ללא בעיות בכדור הארץ.
ב-28 ביוני לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 7 והתחברה לתא עגינה אחורי[3]. בחללית מטען היו 2,300 ק"ג של אספקה כולל רדיו-טלסקופ KRT-10. צוות תחנת החלל החל בהעברת אספקה לתחנת החלל. כמו כן החלו פעילויות בהרכבת הטלסקופ החדש.
ב-18 ביולי חללית מטען "פרוגרס 7" נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-9 באוגוסט בזמן פתיחת אנטנה של הטלסקופ היא לא התנתקה מתחנת החלל. מיקומה מנע הגעת חלליות מטען לתחנת החלל. ניסיון לשחרר אותה לא הצליח. נשקלה החלטה לעזוב את תחנת החלל אך בסוף הוחלט לבצע פעילות חוץ רכבית בניסיון לשחרר את האנטנה.
ב-15 באוגוסט החלה פעילות חוץ רכבית. עוד לפני הפעילות מסמכים וציוד אישי הועברו לחללית סויוז 34 במידה ויהיה קושי לחזור לתחנת החלל. לאחר מספר ניסיונות צוות הצליח לשחרר את האנטנה ולאפשר עגינה חלליות מטען.
ב-19 באוגוסט ליאחון וריומין נכנסו לחללית "סויוז 34" וחזרו לכדור הארץ לאחר שהייה של 175 יממות בחלל.
תחנת החלל נותרה לעבוד במשטר לא מאויש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקציר נתונים באתר ספייספאקטס
- נתונים מאנציקלפדיית החלל
- ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
- ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)
- פעילות משלחת מס' 3 תחנת החלל סאליוט 6