וקטור אתחול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה המוצפנת באמצאות מצב הצפנה ECB וממחישה את חולשתו. הצופה בתמונה המוצפנת יכול להיות בקלות מה הכילה התמונה המקורית. הצפנת שירשור המשתמשת בוקטור אתחול פותרת בעיה זו.

בהצפנה וקטור אתחול (Initialization vector - IV) הוא מחרוזת ביטים באורכו של בלוק מוצפן, ההכרחית להתחלת תהליך ההצפנה, כאשר עושים שימוש במצב הצפנה מסוג שרשור (Chaining).

בצופן בלוקים ניתן לרוב להצפין כל בלוק באופן נפרד, ללא תלות בבלוקים הקודמים, מצב המכונה ECB. יתרונו של מצב זה הוא במהירות ההצפנה, שכן ניתן למקבל את כתיבת הבלוקים המוצפנים, אך חסרונו הוא באבטחה, שכן בלוקי מקור זהים עשויים להיות דומים ואף זהים במצבם המוצפן. כאשר המידע המוצפן ארוך ומכיל חזרות רבות, זהו חיסרון משמעותי.

על מנת להתגבר על בעיה זו נעשה שימוש במצבים שונים המבצעים פעולה חישובית, לרוב XOR, בין כל בלוק לבלוק הקודם לו. מצב זה מכונה "שירשור" והמימוש הנפוץ ביותר שלה הוא מצב CBC. במצב CBC כל בלוק של מידע גולמי עובר בפונקציית XOR יחד עם הבלוק המוצפן הקודם. כך, גם אם שני בלוקים מכילים מידע זהה, תוצאות הצפנתם תהיה בסבירות גבוהה שונה.

עם זאת, בשרשורים מסוג זה נוצרת בעיה, שכן לא ניתן לבצע XOR בין הבלוק הראשון לבלוק קודם, כי בלוק שכזה אינו קיים. כדי לפתור בעיה זו שני הצדדים מחליטים על בלוק דמה, המכונה בקצרה IV, אשר ישמש לצורך הצפנת או פתיחת הבלוק הראשון. ה-IV אינו סודי ולכן ניתן לשדרו בצורה גלויה אך פעמים רבות, משיקולי נוחות יועבר יחד עם המפתח הסודי בצורה מאובטחת.


P Computer-science.png ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי המחשב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.