צופן אתב"ש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צופן אתב"ש

כתב אתב"ש, הנקרא גם צופן אתב"ש הוא צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות האותיות הראשונות בסדר האלפבית העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הרעיון הוא לחלק את עשרים ושתיים אותיות האלפבית העברי (לא כולל אותיות סופיות) לשני טורים מקבילים - האחד מתחיל מאל"ף והשני מתחיל מת"ו כבתמונה משמאל:

במקום כל אות במילה אותה מצפינים, כותבים את האות המקבילה בטור ההפוך. לפיכך במקום המילה "שלום" נכתוב "בכפי". הפענוח נעשה בדרך זהה. בצופן החלפה, כאשר ידוע ההיסט, דהיינו הטבלה המתוארת, מלאכת הפענוח קלה מאוד.

מפרשי המקרא מייחסים את השימוש בצופן אתב"ש כבר לספר ירמיהו, בו במקום אחד מתנבא ירמיהו: "וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם" (ירמיהו כה כו), ובמקום אחר: "הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית" (ירמיהו נא א). המפרשים שם כותבים לֵב קָמָי הוא כשדים לפי סדר אתב"ש. ובמקום אחר: "אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם" (ירמיהו נא מא). תרגום יונתן ומפרשים אחרים עומדים על כך שכוונת הנביא במילה ששך היא לבבל בצופן אתב"ש. וכן ישנו איזכור בברייתא של ל"ב מידות שהאגדה נדרשת בהן (מידה כ"ט): "אם לתמורת האותיות, הרי כבר נאמר הנני מעיר על בבל ועל יושבי לב קמי".

חילופי אותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופן אתב"ש הוא רק אחד ממשפחה של צורת כתיבה או החלפה מקראיים קדומים, בהם נעשה שימוש בנביאים, במדרש ובתלמוד. בהם אבג"ד, אטב"ח, אלב"ם, אח"ס בט"ע, אי"ק בכ"ר. בצורות כתיבה אילו נעזרו חז"ל כדי להטות את פירוש המקרא מהדרך הרגילה ולהראות כוונה צדדית אחרת. אתב"ש הוא המפורסם מבין שיטות החלפת האותיות התלמודיות ומוזכר במסכת שבת דף ק"ד עמוד א'. דוגמאות; נאמר במדרש: "ולא קרב זה אל זה" (שמות י"ד) אל תקרי ולא קרב אלא ולא קרא זה אל זה". כאן התבצעה החלפה של הבי"ת באל"ף לפי כתב אבג"ד. וכן בתלמוד בבלי מסכת כתובות ס"ז: "אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך". לפי חילוף בכתב אטב"ח גזד"ו, הדל"ת מתחלפת בו"ו.

קיימות עדויות שחז"ל השתמשו בו לעתים גם כדי להסתיר משמעות מילים בעלות אופי רגיש, או במלים אחרות להצפנה. דוגמה אחת היא מעשה במלאך שכתב על כותל טרקלינו של בלשאצר, בעת משתה בלשאצר, את המילים "מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין". בספר דניאל כתוב: "וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא" (דניאל ה ח) דהיינו שהבבלים לא היו מסוגלים להבין את הכתוב. האמורא רב מסביר מדוע לא יכלו לקרוא זאת (סנהדרין כ"ב): "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט". פירושו את המילים הללו כתב המלאך בצופן אתב"ש. פרקים א' וב' במגילת איכה מסודרים לפי סדר אתב"ש. במבוא לחומש "דעת מקרא" בהוצאת מוסד הרב קוק למגילת איכה, מראה העורך איך ישנן מילים ורעיונות מקבילים בין הפסוק הראשון והפסוק האחרון ובין השני לזה שלפני האחרון וכן הלאה.

צופן אי"ק בכ"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

א י ק
ב כ ר
ג ל ש
ד מ ת
ה נ ך
ו ס ם
ז ע ן
ח פ ף
ט צ ץ

צופן א"ט ב"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

א ט
ב ח
ג ז
ד ו
י צ
כ פ
ל ע
מ ס
ק ץ
ר ף
ש ן
ת ם
ה נ ך

צופן א"ב ג"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו צופן החלפה פשוט, שבו כל אות מוחלפת בזו הבאה אחריה. צופן זה משמש בצדו האחורי של קלף המזוזה, שבו יש כותבים (כמובא אצל הרי"ף והרא"ש) על המזוזה מאחורי המילים "ה' אלהינו ה'" (המופיעות בפסוק "שמע ישראל") את הצפנתן בצופן א"ב ג"ד : "כוזו במוכסז כוזו".

צופן אתבש באלפבית לטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופן אתב"ש אלפבית לטיני יהיה כדלהלן:

 רגיל:  abcdefghijklmnopqrstuvwxyz
 מקודד: ZYXWVUTSRQPONMLKJIHGFEDCBA

מכיוון שהאלפבית הלטיני מכיל 26 אותיות, דרך קלה ומהירה להציג את הצופן היא כזו:

 13 אותיות ראשונות: A|B|C|D|E|F|G|H|I|J|K|L|M
 13 אותיות סופיות:  Z|Y|X|W|V|U|T|S|R|Q|P|O|N

סימני מועדים לפי א-ת ב-ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח א-ת ב-ש עם הדגשה על יום העצמאות, בבית הכנסת אור תורה בעכו

אתב"ש הוא גם דרך נוחה לזכירת ימי השבוע בהם מתקיימים חגי ומועדי ישראל. בשולחן ערוך, חלק אורח חיים סימן תכ"ח סעיף ג', כתב רבי יוסף קארו: "סימן לקביעת המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ. פירוש ביום א' של פסח יהיה לעולם תשעה באב. ביום ב' בו שבועות, וביום ג' בו ראש השנה, ביום ד' בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה, ביום ה' בו צום כיפור, ביום ו' בו פורים שעבר". כפי שמוצג בטבלה הבאה:

א' דחג הפסח תשעה באב שאחריו (כשאינו נדחה)
ב' דחג הפסח שבועות שאחריו, שחרור ירושלים (יום ירושלים [כשאינו נדחה])
ג' דחג הפסח ראש השנה שאחריו (וכן חג ראשון של סוכות ושמיני עצרת)
ד' דחג הפסח קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל שנחגג ביום טוב שני של שמיני עצרת, כ"ג תשרי)
ה' דחג הפסח צום כיפור שאחריו (וגם צום גדליה [כשאינו נדחה])
ו' דחג הפסח פורים שעבר
ז' דחג הפסח עצמאות (ה' באייר כשאינו נדחה) או עצי המערכה, לציון ט"ו באב בו פסקו לכרות עצים למערכה

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופן אתב"ש משמש גם במיסטיקה היהודית וגם כאקרוסטיכון בפיוטים. שימוש נוסף בצופן החלפה הוא בחירת שמות משפחה. כאשר נדרשו יהודים לבחור לעצמם שמות משפחה היו שנעזרו באחד מצופני ההחלפה דוגמת אתב"ש. לפעמים החליפו כל אות שלישית, חמישית, שביעית ואות האחת עשרה שאחריה או לפניה, דהיינו אותיות אי זוגיות ואותיות בעלי ערך קדוש. למשל: "וייל" – "לוי", בשם זה ההיסט בן 5 אותיות מהסוף, האות למ"ד אינה מתחלפת, האות יו"ד מתחלפת באות ו"ו (היסט של 5), האות יו"ד באות "יו"ד. או סג"ל – לוי (סגן-לויה), האות סמ"ך מתחלפת באות למ"ד (היסט של 4) והאות גימ"ל באות ו"ו. וכן מזא"ה (מזרע אהרן הכהן), האות זי"ן מתחלפת באות כ"ף, האות אל"ף באות ה"א, האות ה"א באות נון סופית (סך ההיסטים). ישעיהו הלוי איש הורוביץ הנושא את הכינוי "איש" לפי ההיסט 12 אל"ף מתחלף בלמ"ד, ו"ו ביו"ד, יו"ד בשי"ן (12,5,12).

הצפנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטות המוזכרות להחלפת אותיות כמו אתב"ש ודומיה, אינן בטוחות לשימוש ככלי הצפנה בימינו אלא למשחק ושעשוע בלבד. צופן החלפה הוא צופן ותיק ומוכר במשך מאות ואלפי שנים. חסרונו הוא בכך שמספר ההיסטים או צורת ההחלפה האפשריים מוגבל למספר האותיות באלפבית. יתרה מזו, תוצאת הצופן משמרת את תדירות האותיות שבמילה המקורית. לדוגמה אם נקבע היסט של שלוש, כלומר כל אות מוחלפת באות השלישית הבאה אחריה בסדר האלפבית. עבור המילה "הצפנה" יתקבל "חשרפח". אפשר לראות שהאות חי"ת מופיעה פעמיים, במיוחד בתחילת המילה ובסופה. מידע זה יכול לסייע בניחוש המילה, מאחר שידוע שבכל שפה תדירות האותיות אינה קבועה. אותיות מסוימות נוטות להופיע ביתר תדירות מהאחרות ובמיוחד בסופי מילים או בתחילתן. כאן הסבירות גבוהה שנצליח לנחש כי האות חי"ת מקבילה לאות ה"א. בדרך של ניתוח סטטיסטי מסוג זה ניתן לפענח בקלות מסרים שהוצפנו בשיטה כזו אם ידועה השפה.