ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי, (באנגלית: Benign paroxysmal positional vertigo, ובראשי תיבות – BPPV), הינה בעיה הנגרמת כתוצאה מפתולוגיה באוזן הפנימית. התסמינים הינם אירועים חוזרים של ורטיגו פוזיציונלי (positional vertigo), כלומר תחושה של סיבוב או סחרחורת הנגרמת כשיש שינויים בתזוזת הראש.

קלספיקיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטיגו, מונח רפואי שלרוב נוטים לבלבל עם סחרחורת, הינו תופעה נפוצה יחסית, אשר מחולקת למספר סוגים שונים. ורטיגו מסוג BPPV מאובחן אצל כ-17% עד 42% מכלל האנשים המתלוננים על ורטיגו.

תסמינים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת BPPV מאופיינת על ידי אפיזודות קצרות, של שניות עד דקות, של ורטיגו חמור, לעתים עד כדי בחילות והקאות. התסמינים יכולים לקרות עם כל שינוי של תנוחת הראש אך בדרך כלל הם הכי חמורים בעת שכיבה עוברית, כשהאוזן הפגועה היא למטה. לרוב אין אובדן שמיעה.

  • תחושה של סחרחורת - כאילו הכל מסתובב סביב החולה.
  • הורטיגו נמשך למשך שניות עד דקות בלבד (פרוקסיזמלי, ומכאן שמו).
  • הורטיגו נגרם בגלל שינוי מנח (קשור לשינוי תנוחה מסוים).
  • קיימות הפרעות ראיה - יש קושי לקרוא או לראות במהלך הורטיגו לאור קיומו של ניסטגמוס נלווה.
  • תחושה המדמה התעלפות, או פרה-סינקופה או סינקופה - יכול להתקיים אבל לרוב לא נפוץ
  • הקאות - תסמין לא נפוץ אולם אפשרי.

בדיקה גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מניסטגמוס רוטטורי המאופיין בסטיית המבט לכיוון האוזן הפגועה. הניסטגמוס נחלש ונעלם עם הזמן, ולא אמור להימשך מעל 30 שניות או דקה. קיים מבחן הנקרא דיקס הולפייק (Dix hallpike) שבו מזיזים את החולה באופן מסוים כדי לנסות ולאפיין את הניסטגמוס הקיים ואת משכו. אחד מהמאפיינים של ורטיגו מסוג BPPV הינו, שתחילת הניסטגמוס הינה מושהה- כלומר מתחילה כמה שניות לאחר התנוחה הגורמת לגירוי הורטיגו. כמו כן, הניסטגמוס והורטיגו חולפים לאחר שניות עד דקות, ובביצוע מבחן זה פעמים נוספות, התגובה הולכת ונחלשת (זאת לעומת ורטיגו ממקור מרכזי, שאיננו BPPV, ובו לא חייב להופיע ניסטגמוס, ואם הוא מופיע אזי הופעתו היא מיידית ואין התעייפות של ההופעה כאשר חוזרים על המבחן).

באופן כללי, מטופלים הסובלים מ-BPPV לא אמורים לסבול בנוסף מחסרים נוירולוגיים שונים כגון נימול או חולשה. אם תסמינים אלו קיימים, יש לבחון סיבות נוספות לקיום הוורטיגו, כגון שבץ שמקורו במערכת הסירקולטורית האחורית במוח.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הלבירינת, איבר בתוך האוזן הפנימית האחראי על שיווי המשקל, קיימים קריסטלים מסידן הקרויים אוטוקוניה (otoconia). אצל מטופלים עם BPPV, חלקיקים אלו ניתקים ממקומם הטבעי (ב- utricle) והם נודדים עם הזמן לאחת מהתעלות הסמי-סירקולריות באוזן הפנימית - בעיקר לתעלה הפוסטריורית עקב מיקומה האנטומי. כאשר יש תזוזה של הראש ביחד לכוח הכובד, חלקיקים אלו מביאים לתחושה של ורטיגו. תופעה זו קרויה בשם canalolithiasis- מצב בו יש גירוי של התעלות הסמי-סירקולריות על ידי חלקיקים אלו הצפים בהן.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול ב- BPPV כולל ביצוע מניפולציות תנועתיות הנקראות Repositioning maneuvers- מסובבים את החולה באופן מסוים הקשור לכוח המשיכה, באופן בו החלקיקים מסולקים מתוך התעלה אל אזור הקרוי vestibule שם הם נספגים. בתקופה החריפה של המחלה ניתן להשתמש גם בתרופות לדיכוי של המערכת הווסטיבולרית- כגון אנטי היסטמינים, אנטי כולינרגיים, בנזודיאזפינים ותרופות סימפטומימטיות.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.