תסמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלפוחיות על העור הן התסמין העיקרי של מחלת הדבר

תסמין (בלועזית: Symptom) הוא תופעה המאפיינת מחלה. המונח הלועזי סימפטום מורכב מהמילים Sym ("ביחד") ו-Piptein ("ליפול"), ומשמעותו המקורית ביוונית היא "תאונה". המונח העברי הוא נגזרת של המילה סימן (שורש סמ"נ), אולם בניגוד לסימן, שהוא ממצא אובייקטיבי בבדיקה הגופנית של החולה, תסמין הנו תלונתו הסובייקטיבית של החולה והוא מתייחס כמעט תמיד לתופעה בה יכול החולה לחוש. לדוגמה, החולה מתלונן על כאב גרון (תסמין) והרופא מוצא אודם ותפליט בגרון (סימנים). יש ותופעה יכולה להיות גם תסמין וגם סימן, תלוי במי שזיהה אותה. למשל פריחה שזוהתה על ידי חולה היא תסמין ואילו פריחה שגילה אותה רופא היא סימן.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות מתאפיינות לעתים קרובות בתופעות פיזיולוגיות אותן ניתן לזהות רק בבדיקה רפואית, כגון שינוי בהרכב הדם, שינוי בריכוז המלחים בגוף, שינוי בקצב פעימות הלב או בלחץ הדם. עם זאת, סימנים אלה יכולים פעמים רבות להתבטא על פני השטח בתסמינים. לדוגמה: שינוי בהרכב הדם ובריכוז המלחים עלול לגרום להפחתה או הגברה בתחושות הצמא או הרעב; ריכוז מלחים גבוה עלול לגרום לזיעה מלוחה.

תסמינים יכולים להיגרם:

תסמונת (בלועזית: סינדרום, Syndrome) הוא כינוי למחלה בעלת תסמינים רבים, המופיעים במערכות ובאיברים שונים בגוף, ואשר לכאורה אינם קשורים האחד לשני. תסמונת אינה מהווה מושג מדעי נוקשה, ומחלות רבות אשר עונות לקריטריון שלעיל אינן מכונות "תסמונת". לרוב, נובע הדבר מסיבות היסטוריות.

טיפול תסמיני (סימפטומלי) הינו טיפול עקיף במחלה, אשר נועד להקל על התסמינים אך לא לרפא את המחלה. התסמין העיקרי של טרשת נפוצה, למשל, הוא ניוון שרירים. פיזיותרפיה מהווה טיפול תסמיני הבא להאט את הניוון ולשפר את היכולת המוטורית. עם זאת, גם עם טיפול פיזיותרפי אינטנסיבי נשארים גורמי המחלה בגוף. עם הפסקת הטיפול, חוזרים התסמינים ומופיעים שוב.