הקאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקאה הינה יציאה של תוכן הקיבה דרך הפה.
בלועזית נקראת ההקאה אמזה (Emesis), ותוכן הקיבה (הקיא) נקרא אמזמה (Emesma). הענף הרפואי החוקר את תופעת ההקאה ואת התרופות הגורמות להקאה נקרא אמטולוגיה (Emetology).
בחילה והקאה הינם מנגנוני הגנה ביולוגיים שתפקידם לרוקן את הגוף מחומרים מזיקים או רעילים.
[עריכה] תהליך ההקאה
בתהליך ההקאה יש שלושה שלבים.
בחילה- תחושה לא נעימה שמקדמת את ההקאה.
עושה תנועה של הקאה מבלי להקיא - קשיי נשימה התכווצות של השרירי הבטן בלי שיוצא כלום.
הקאה - בניגוד לסברה הנפוצה, הקאה אינה מוּנעת בעזרת התכווצויות שרירי הקיבה (שנשארת פסיבית) או הושט אלא בעזרת שרירי הנשימה: הסרעפת ושרירי הבטן. בזמן ההקאה הסרעפת ושרירי הבטן לוחצים על הקיבה וגורמים ליציאת תוכנה כלפי מעלה.
ההקאה היא תהליך מסובך שבו משתלבים:
א. סגירת בית הקול
ב. כיווץ הסרעפת והעמדתה במצב של שאיפה
ג. סגירת השוער
ד. התרופפותם של חלקי הקיבה
ה. פעילות נמרצת של שרירי הבטן
כל הפעול הנ"ל מופעלים בהקאה באופן מותאם.
על פי הרוב בהקאה קשורים בחילות, חיוורון, הזעה, קצב הלב מוגבר וריבוי רוק.
הקיא הוא מיץ קיבה עם מזון שנבלע ועדיין לא עוכל, לפעמים גם עם מיץ המרה ודם. לעתיים קרובות הקיא מעורב עם מיצי מרה, אשר מופרשים מכיס המרה ומהכבד, ומכאן צבעו הצהוב האופייני. הקאה היא תהליך רפלקטורי מובהק שאינו ניתן להפעלה מרצון.
פעולת ההקאה מתואמת במרכז ההקאה שבמדוּלה (לשד) שבמוח. קיימים מספר גורמים להקאה:
- רפלקס ההקאה נגרם לאחר נגיעה בחלק האחורי של הגרון. עוצמת הרפלקס משתנה מאדם לאדם, כשאנשים מסוימים מתקשים אפילו לעבור טיפולי שיניים או בדיקת גרון עקב כך.
- גירוי הקיבה או התריסריון; גירוי מכני או על ידי חומרים כימיים. מזון מקולקל ורעלנים גם עלולים לגרום להקאה (הרעלת מזון).
- סחרור או האצה של הגוף (ובעיקר הראש). הדבר גורם אצל אנשים מסוימים לבחילה ולעתים להקאה בזמן שיט באוניה, נסיעה ברכב (במיוחד נגד כיוון הנסיעה) וטיסה.
- דימום מוחי. הדבר גורם לעלייה בלחץ הנוזלים במוח, דבר המעורר את מרכז ההקאה. הקאה אצל נפגעי ראש נחשב אם כן לסימן רע, המעיד על דימום תוך-מוחי.
- רגשות ופחדים, כגון אחרי צפיה במראה מחריד או לפני מבחן או ראיון עבודה, עלולות לעודד הקאה.
- תרופות המעודדות הקאה נקראות תרופות אמטיות (Emetics). חלקן פועלות על מרכז ההקאה שבמוח וחלקן מגרות את הקיבה. תרופות כימותרפיות, למשל, המשמשות למאבק בסרטן, מעוררות לעתים קרובות את מרכז ההקאה; גם חומרים מסוימים, כגון אתנול (אלכוהול), פועלים על מרכז ההקאה.
- כאב חזק באזורים שונים בגוף (כתוצאה מאבנים בכליות, למשל) עלול לעודד הקאה.
הקאה מהווה תופעה רפואית שלילית, בדרך-כלל. הגוף מאבד נוזלים ומלחים רבים, דבר העלול לגרום להתייבשות ולבעיות במחזור הדם (ראו: שלשול). למרות זאת, הקאה מנקה את הקיבה מחומרים מזיקים, ועידוד הקאה באמצעות תרופות אמטיות מהווה שיטה שכיחה לטיפול בבליעת רעל.
לצד התרופות האמטיות קיימות תרופות אנטי-אמטיות, המדכאות את מרכז ההקאה; תרופות כאלו ניטלות לפני נסיעות או טיסות, למשל, על ידי אנשים הרגישים לפעילויות אלו.
קיימות שתי תופעות פסיכולוגיות הקשורות להקאה:
- אמטופוביה, פחד חמור מהקאות.
- אמטופיליה, גירוי מיני המתעורר מהקאות או מצפיה בהן. אמטופילים קיצוניים נוהגים אף להקיא אחד לתוך פיו של האחר כחלק מקיום יחסי מין.
הקשר בין שתי התופעות הדוק, ובמקרים רבים אמטופובים "נרפאים" והופכים לאמטופילים.
