זכריה פישמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכריה פישמן. תמונה מאוסף מכון גנזים

זכריה פישמן (3 במרץ 1891, בסרביה20 באוגוסט 1926, ארץ ישראל) היה סופר, ספרן וביבליוגרף עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבסרביה, אחיהם של הרב יהודה לייב פישמן מימון ועדה מימון. עלה לארץ ישראל ב-1913, ב-1920 השתלם בספרנות בארצות הברית שם היה חבר מערכת הירחון מקלט. חזר לארץ ישראל ועבד זמן מה בספריה העירונית שער ציון בתל אביב. פרסם מאמרים, רשימות ואגדות שכונסו לאחר מותו בספר אגדות הארץ הקדושה (תל אביב: קפת הספר, תרפ"ז). את מרבית זמנו הקדיש לביבליוגרפיה ותכנן להוציא לקסיקון של הסופרים והספרות העברית (הראשון מסוגו), אולם מחמת מותו בגיל צעיר לא זכה להשלים מלאכה זו. לאחר מותו הוקמו ועדה וקרן במטרה להשלים את מפעלו[1], אך העבודה לא הושלמה והלקסיקון לא יצא לאור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]