זנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בכיוון המצביע ישירות "מעל" מיקום מסוים. אם התכוונתם לחברת אלקטרוניקה אמריקאית, ראו זנית אלקטרוניקה.

באופן כללי, זנית היא כיוון המצביע ישירות "מעל" מיקום מסוים (אנך, ניצב). תפיסת "מעל" מוגדרת באסטרונומיה כנגדית לכוח הכבידה בכל מקום נתון. הכיוון המנוגד לכיוון הזנית, כלומר כיוונו של כוח הכבידה נקרא "נאדיר" (מערבית: ندير - "הפוך"). המונח "זנית" משמש גם לייצוג הנקודה הגבוהה ביותר הנראית לעין, בתצפית על מהלכו של גוף שמימי במסלולו סביב לנקודה מוגדרת כלשהי.

כיוון הזנית חופף בקירוב לקו המרידיאן המקומי, אך אינו זהה לו. החפיפה בין שני המונחים אינה מלאה מפני שקו המרידיאן מוגדר במונחים של סיבוב עצמי המאפיינים גוף שמימי, לא במונחים של שדה כח המשיכה שלו. כיוון הזנית וקו המרידיאן עולים בקנה אחד רק עבור גוף סימטרי המסתובב על צירו באופן מושלם ללא סטיות. בכדור הארץ, ציר הסיבוב אינו קבוע ביחס לכדור הארץ, אלא משתנה ( למשל עקב גאות ושפל ), כך שלעומת הזנית, לא ניתן להתייחס אל קו המרידיאן כאל קבוע מוחלט.

מקור המילה

המילה זנית במקור, היא שיבוש למילה הערבית Zeenath כמו Samt ("יופיו של כיוון / נתיב"), נהגתה כ Sent, לפי סופרים של ימי הביניים (במהלך המאה ה 14), בביטוי Samt ar-râs ( "נתיב מעל הראש")‏‏[1]:. זנית בערבית היא Zawâl, - "נסיגה", "ירידה", כלומר כאשר השמש חדלה לעלות ומתחילה לרדת או לסגת.

מספר עובדות לגבי כיוון הזנית

הזנית מצביעה אל עבר השמש רק באזור הטרופי ולא מחוצה לו, בין חוג הגדי לבין חוג הסרטן.
כשהזנית מצביעה אל עבר השמש, האירוע חל ב"חצות היום", בצהרון, במצהר.
בתחום האזור הטרופי, השמש חוצה את הזנית פעמיים בשנה בכל נקודה גאוגרפית.
בקו המשווה - הזנית מצביעה אל השמש בכל אחד משני ימי השוויון בשנה.
בחוג הסרטן- הזנית מצביעה אל השמש ב-21 ביוני ( למשל העיר אסוואן במצרים ).
בחוג הגדי- הזנית מצביעה אל השמש ב-21 בדצמבר.

רלוונטיות הזנית והשימוש בה כיום

השימוש בזנית כיום, הוא לשתי מטרות. כיוון הזנית משמשת כנקודת הכוון למדידת הזווית בין כדור הארץ לבין גרמי שמים אחרים (כוכב, מערכת כוכבים). כיוון הזנית מגדיר את אחד צירי האופקיות בתיאום מערכות תצפית אסטרונומיות.