חג השילוש הקדוש
חג השילוש הקדוש או יום ראשון של השילוש הקדוש (איטלקית Domenica d. santissimi Trinità) הוא חג נייד בנצרות המערבית והחל ביום ראשון הראשון שלאחר הפנטקוסט (חג השבועות הנוצרי). החג מוקדש כפי ששמו מעיד עליו לדוקטרינה הנוצרית של השילוש הקדוש, לפיה האל האחד מופיע בשלוש ישויות נפרדות, לרוב - האב, הבן (או בן האלוהים) ורוח הקודש.
יום ראשון של השילוש הקדוש הוא יום ראשון הראשון שלאחר עונת הפסחא ובו מתחילה העונה הרגילה (Tempo ordinario) השנייה של לוח השנה הנוצרי, הנמשכת עד עונת הציפייה (l'Avvento) שלפני חג המולד (התקופה הרגילה האחרת היא בין תקופת הציפייה לעונת הפסחא). החג נחוג על ידי כל הכנסיות המערביות, ובמזרח פנטקוסט עצמו הוא גם חג השילוש הקדוש.
החג הונהג על ידי האפיפיור יוחנן העשרים ושניים ב-1334. בעבר נהגו הן הכנסייה הקתולית והן הכנסייה האוונגליסטית לספור את ימי הראשון שלאחר חג זה בהתייחס אליו ("לאחר השילוש"), אך כיום שוב אין שיטת ספירה זו נוהגת בכנסייה הקתולית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על החג כפי שהוא נחוג בימינו בכנסייה בירושלים: https://www.custodia.org/he/news/bywm-hhg-sl-hsylws-hqdws-ytlyh-mnzyhh-t-ywm-hhg-hlwmy
