חוק אבוגדרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק אבוגדרו חוק בסיסי בפיזיקה הקובע כי נפחים שווים של גזים כלשהם, בתנאי לחץ וטמפרטורה שווים, מכילים מספר שווה של מולקולות .

החוק קרוי על שמו של אמדאו אבוגדרו, כימאי איטלקי בן המאה ה-19.


חוק זה התאמת והוכח על ידי התורה הקינטית של הגזים והוא כיום אחד מחוקי היסוד של הכימיה הפיזיקלית. חוק אבוגדרו מתקיים לגבי גזים אידאליים, ואילו לגבי גזים לא אידאליים תלויה מידת הסטייה מן החוק במידת אי האידאליות של הגז.

\frac{p_1\cdot V_1}{T_1\cdot n_1}=\frac{p_2\cdot V_2}{T_2 \cdot n_2} = const

כאשר:

  • p הוא הלחץ של הגז
  • T היא הטמפרטורה של הגז

מספר המולקולות הנמצאות במול (יחידה למדידת כמות חומר) חומר נתון מכונה מספר אבוגדרו . מספר אבוגדרו מסומן ב־\ N_{A}.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]