טאסיט בלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הטאסיט בלו מוצג במוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקני
איור של הטאסיט בלו בטיסה

טאסיט בלו (Tacit Blue) היה מטוס להדגמת טכנולוגיה שפיתחה נורת'רופ בשיתוף עם דארפ"א וחיל האוויר האמריקני על-מנת להוכיח את התכנותו של מטוס ריגול חמקן עם מכ"ם LPIR‏ (low probability of intercept) וחיישנים אחרים שיכול לפעול קרוב לקו הקדמי של הלחימה בדרגה גבוהה של שרידות. רק מטוס אחד טס בפועל, אם כי שילדה שנייה נבנתה לגיבוי.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר האמריקני חשף את תוכנית הטאסיט בלו ב-30 באפריל 1996, בפנטגון. הטאסיט בלו נוצר על-מנת להוכיח את התכנותו של מטוס ריגול חמקן עם מכ"ם LPIR‏ (low probability of intercept) וחיישנים אחרים שיכול לפעול קרוב לקו הקדמי של הלחימה בדרגה גבוהה של שרידות. מטוס כזה יוכל לעקוב ברציפות אחר המצב על הקרקע בשדה הקרב ולספק מידע על מטרות בזמן-אמת לכוחות הלוחמים. הטאסיט בלו היה החלק הסודי בתוכנית "אסולט ברייקר" (Assault Breaker), שנועדה לתת תוקף לקונספט השימוש במערכות נשק מונחה רבות לתקיפה מנגד של טורי שריון מתקדמים.

הטאסיט בלו, שכונה בחיבה "הלוויתן", כלל כנפיים ישרות ומחודדות וזנב בצורת "V" שהותקן על גוף מטוס שצורתו עקומה. כונס אוויר יחיד על-גבי מבנה המטוס סיפק אוויר לשני מנועי טורבו-מניפה. הטאסיט בלו כלל יתירות של ארבע מערכות בקרת טיסה דיגיטליות מסוג טוס-על-חוט, שעזרו לייצב את המטוס. עלותו הייתה כ-165 מיליון דולר.

טכנולוגיית החיישנים שפותחה עבור הטאסיט בלו משמשת כיום את מטוס ה-E-8 ג'ויינט סטארס.

היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסת הבכורה של הטאסיט בלו נערכה בפברואר 1982, ובעקבותיה נרשמו 134 טיסות במהלך תקופה של שלוש שנים. הטיסות התבצעו פעמים רבות שלוש או ארבע פעמים בשבוע, ולעתים התבצעה יותר מטיסה אחת ביום. לאחר שצבר יותר מ-250 שעות טיסה, הועבר המטוס לאחסנה ב-1985. ב-1996 הוצב הטאסיט בלו בתצוגה במוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקני בבסיס חיל-האוויר רייט פטרסון, ליד דייטון, אוהיו.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: טייס יחיד
  • אורך: 55 רגל 10 אינץ' (17 מטר)
  • מוטת כנפיים: 48 רגל 2 אינץ'(14.7 מטר)
  • גובה: 10 רגל 7 אינץ' (3.2 מטר)
  • משקל טעון: 30,000 ליברות (13,606 ק"ג)
  • הנעה: 2 מנועי טורבו-מניפה מדגם גארט ATF3-6 בעלי דחף של 5,440 ליברות-כוח (24 קילו-ניוטון) כל אחד.

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מרבית: 287 מייל/שעה (462 קמ"ש)
  • סייג רום: 30,000 רגל (9,144 מטר)
  • קצב טיפוס: 50,000 רגל/דקה (254 מטר/שנייה)
  • יחס דחף-משקל: 0.36