טיוטה:אדום-ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה

אדום-ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה, הינו ספר שכתב פרופסור אבנר דה-שליט, מדען מדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, העוסק באיכות הסביבה. הספר מהווה אירוע מרכזי בהנגשה והנחלת ידע בבימה הציבורית במדינת ישראל, זאת באשר לדינמיקה של פוליטיקה סביבתית. מטרתו של הספר הייתה להנגיש ידע מדעי מהימן לציבור הרחב בשפה פשוטה וקולחת באמצעים פופולוריים, אודות סוגיות סביבתיות סבוכות.

סיפור המסגרת של הספר

מסגרת הרקע של הספר מתייחסת לפגיעה בסביבה בקצב שמאיים על החברה האנושית, פגיעה הגוברת כתוצאה מפעילות אנושית ענפה, המשקפת את הרגלי הצריכה המתרחבים של האדם, במופעה של טביעת הרגל האקולוגית מחד. אולם מאידך, כושר הנשיאה של כדור הארץ אינו משתנה, ועומס זה משבש את מנגנוניו הטבעיים, שתפקידם הינו איזון אופטימלי. לדוגמה, המקרה של שינויי האקלים. כתוצאה מכך עולות השאלות, האם וכיצד ייתכן שינוי בהתנהגות האדם ביחס לטבע? שינוי המסוגל להפיח בו את המודעות, המוטיבציה והיכולת למזער נזקים שכאלו? ההנחה היא של מחבר הספר, ששינוי כזה אכן יכול להתחולל. אך, זה תלוי בתהליכי החניכה של האדם מהגיל הרך ובכלל, הכוללים הנגשה והפנמה של מידע, אודות מציאות זו.

הספר מתמודד עם מסגרת רקע זו, ומהווה דוגמה להמחשה של צמיחה, התפתחות והבשלת רעיון מורכב בזירה האקדמית ותרגומו לשפת הציבור. דה-שליט, מומחה לפוליטיקה של איכות הסביבה. ממחיש בספר זה את טענתו, כי הפתרונות לבעיות סביבתיות כרוכים, ואף מותנים בפתרון אי-צדק חברתי ובדמוקרטיזציה של החברה. דהיינו, אם בעבר, נעשתה הפרדה בין הגנת הסביבה לסוגיות פוליטיות. כיום, לאור מורכבותן של הסוגיות הסביבתיות החיבור בין הפוליטיקה למתרחש בסביבה הינו הכרחי. כלומר, מצב איכות הסביבה הינו מבחן התוצאה של התהליך, שהוא פוליטי גרידא. לפיכך לדידו, מציאות זו מחייבת השתתפות פוליטית רחבה ושיתוף פעולה סביבתי. כזה, שיוכל ליצור שיח בזירות שונות של החיים האנושיים הפוליטיים, בכדי שייווצר שינוי בחקיקה, מדיניות והתנהגות כלפי הסביבה. לדעתו, שלל רכיבים אלו של שיח ציבורי שכזה, דורשים תהליכי אוריינות של הפצת ידע מדעי מהימן. ידע, שבתחילתו עבר את המסננת של הקהילייה המדעית בתחום, ומבוסס ככל האפשר על נתונים אמינים ועובדות. אך כיצד תהליך אוריינות מונגש שכזה מתרחש, ומתמודד עם בערות ציבורית סביבתית? זוהי אחת השאלות המרכזיות שעמן מתמודד הספר, בצורה מפורשת ומובלעת כאחת.

עולמו הפנימי של הספר

אופייו וסגנונו של הספר קצר וקוהרנטי בפרקיו, ומאפשר לקורא לנוע ברכות יחסית בין נושאיו השונים. כך גם באשר למבנה הספר, הניחן בפרסמוניות. הספר כולל חמישה פרקים, לדוגמה: איכות הסביבה כסוגיה חברתית-פוליטית; צדק סביבתי; דמוקרטיה וסביבה. החוט המקשר בין פרקים אלו, הינו אנליטי וקוהרנטי, ומייצג נאמנה ובפשטות את קו המחשבה והרעיון המרכזי בו. כבר בתחילה, הקורא מתוודע לשאלה המרכזית בספר: 'כיצד דואגים לכך שלציבור תהיה נגישות לידע סביבתי, ושידע זה יהפוך למודעות ולתודעה סביבתיים המובילים לשינוי פוליטי סביבתי'? כך גם באשר, לכתיבת והדגשת הטענה המרכזית הבאה לידי ביטוי בצורה נהירה בספר: 'כי מקור הבעיות הסביבתיות הוא בדרך כלל באדם וניתן למנוע אותן, על ידי מאבק פוליטי והשתתפות פוליטית'. מכאן המחבר מעצים את טיעונו ומדגיש כי, ישנה חשיבות רבה לאופי המשטר הפוליטי, כזה המאפשר חרות, כגון הדמוקרטיה. כמו-כן לדידו, בעיות סביבתיות נובעות מחוסר צדק סביבתי, כזה הנובע מהרגלי צריכה ואסימטריה בין 'החזק לחלש' בכלכלת השוק. לפיכך מסקנתו היא, כי נחוץ ודרוש שינוי פוליטי רדיקלי.

המסגרת הקוהרנטית וקו המחשבה בספר

לצורך ביאור מסגרת דיון קונצפטואלית זו, מחבר הספר טוען, כי להתמודדות והצלחה של תהליך זה, נחוצים שלושה שלבים כדלקמן:

(א.) ידע סביבתי הכרחי, מפאת המורכבות העצומה בסוגיות של סביבה.

(ב.) מודעות סביבתית, המהווה את יצירת ההבנה בקרב הציבור לכך, שבעיות סביבתיות משפיעות במידה כזו שהן מציבות אתגרים מוסריים.

(ג.) תודעה סביבתית מניחה, כי מודעות סביבתית יוצרת הבנה שסוגיות סביבתיות הן בעלות אופי פוליטי, ושכדי לפתור אותן חשוב להיכנס למערכת פוליטית של משא ומתן, או מחאה ופעילות פוליטית.

תקציר להמחשה של פרק מהספר

בפרק מהספר, העוסק בזיקה ובמערכות היחסים שבין שלבים אלו ביחס לפוליטיקה ולכלכלה. המחבר מדגיש, כי המקור לבעיות הסביבה אינו רק בטכנולוגיה, אלא בעיקר במאבק בין אינטרסים אנושיים המשפיעים לרעה על הסביבה. מקור אינטרסים אלו הינו בהיבטים שונים: פוליטי, כלכלי ותרבותי. לדוגמה, הלגיטימציה של הליברליזם לכלכלת שוק ולתרבות הצריכה, מונעת ממנו להתייחס לנקודות מבט שונות המשפיעות על תרבות הצריכה. צריכה זו הופכת להיות חופשית, ולא קיימים מנגנונים המווסתים אותה כמו חיסכון והגבלה בשימוש של משאבי כדור הארץ. מכאן, המחבר קורא לשינוי בגישה הליברלית, כלומר להפסיק לחשוב כצרכנים אלא כאזרחים. לטענתו, שינוי שכזה כרוך באופייה של דמוקרטיה השתתפותית, אינקלוסיבית, כזו אשר תשאף לפתור את הבעיות הסביבתיות.

מסגור תיאורטי

הספר מהווה אבן דרך נוספת, בהתגבשותו של תלכיד מעורר השראה של מקורות מידע סביבתיים בשפה העברית, בשלל היבטים שונים. מהלך זה, מציין שתי מגמות מרכזיות המובילות לשינוי תרבותי במציאות הישראלית בשיח ובמעשה הסביבתי: ממסדית ואקדמית-מדעית. באשר למגמה הממסדית, הספר מחדש, חלוצי וקורא תיגר על הנחות יסוד בהיסטוריה הסביבתית פוליטית של מדינת ישראל, כאלו המניחות כי הידע הסביבתי הינו בעל אופי סגור ולא מונגש באופיו לכלל הציבור. כמו-כן, ידע זה בעבר היה מגויס ומתומרן על ידי הממסד הציוני בהתאם לצרכיו. דהיינו, הנחת יסוד זו נשענת היסטורית על כך, כי אמנם בעבר למחזיקי ידע שכזה היו מאפיינים סדורים של אנשי מדע ושוחרי טבע, אך זו הייתה קבוצה הדומה לכת. מציאות זו, הערימה קושי להשתייך לשיח זה בקרב ציבורים אחרים ולקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות אודות נושאים אלו. זאת ועוד בעקבות כך, אנשים אלו יצרו סדר יום סביבתי המנותק מסוגיות סביבתיות ציבוריות. מכאן, היכולת לשנות ולהשפיע על הסביבה באופן ציבורי רחב הייתה זעומה עד מאוד. מהסיבות הללו: יצירת ניכור בין משכילים אלו לציבורים אחרים בעקבות חוסר הנגשת הידע וההבנה הסביבתית לכל החפץ בכך. כמו גם, סדר יום סביבתי שהוא לא בהכרח ציבורי ופרגמטי במיוחד. באשר למגמה האקדמית-מדעית, מחבר הספר, נמנה בגבולותיה של פרדיגמה חברתית-סביבתית בישראל שאך זה נולדה. זו, הכוללת קאדר של אנשי מדע הכותבים בתחומים אלו באופן מעורר השראה, וממחישה את מקומו העצום של יצירת הידע המדעי הסביבתי המהימן גם בשפה העברית, את הנגשתו והפצתו בציבור הרחב, לכל מאן דבעי. זאת ועוד, היוולדותה של קהילייה מדעית זו, מפיחה רוח חיים גם במסדרונות האקדמיה. זאת על ידי, יותר חשיפה, היצע של קורסים, התרחבות והעמקה של המחקר ודמויות העוסקות בכך, כמו סטודנטים ובעלי דעת מתחומים אחרים.

הסינתזה בין תיאור התופעה למסגור התיאורטי

מגמות אלו מחזקות את תפקידו של הספר, בחניכה, הנגשה והנחלת ידע בתרבות הישראלית, והשפעותיה על התפתחות הפוליטיקה הסביבתית. דהיינו, מחד, פרסום הספר בפרהסיה, קורא תיגר על המגמה הראשונה העוסקת באופיו של היווצרות הידע הסביבתי והנחלתו בגבולות מצומצמים עד מאוד בשנות דור ראשונות של המדינה. ומאידך, פרסום הספר נשזר בהגיונה של המגמה השנייה. זו העוסקת, בבריאתה של פרדיגמה חברתית-סביבתית שאין בכוונתה להיוותר ספונה באקדמיה. אלא גם, להיפתח לציבורים אחרים במדינת ישראל, זאת בהנגשת היווצרות ידע זה בקרב חברות וחברי הפרדיגמה. כדוגמת, פרסומים בשפה העברית המנתחים סוגיות סביבתיות שכאלו.

תגובת העיתונות הישראלית לספר

ישנו מקום להתייחס לתגובת העיתונות לספר, שכן זו מייצגת באופנים שונים את קהלי היעד, קוראי העברית, שאליהם דיבר והשפיע הספר במדינת ישראל ובכלל. קהלים, שעניינם הרחבת הדעת והמודעות הסביבתית. לצורך כך, ישנו ניתוח של שני מקורות שונים מהעיתונות. אלו, אכן מדגימים וממחישים, כי תפקידה של העיתונות כסוכנת סוציאליזציה מהווה השפעה בהנגשה ובייצוג של מידע סביבתי. מידע, המשפיע על מידת הבערות, המודעות והמעורבות של הציבור בנושאים הללו.

1 .Ynet, ידיעות אחרונות. (א.) מילים של קיימות משנות עולם. בכתבה זו, אודות הספר בסדרת ספרים בנושאים הללו שכותרתה היא, 'כוחה של מילה'. הביקורת העיתונאית מציינת שפרסום הסדרה 'סביבה ישראלית', הכוללת את ספר זה, שותפה למהלך בו מחברי הספרים מאמינים שמילים יכולות לשנות עולם. פרסום זה, מציין את הבשלתה של התנועה הסביבתית, דרך היצירה הספרותית שלה. כלומר, יוצרי ספרים אלו, לצד כתיבתם הם גם פעילי סביבה מובילים במדינת ישראל. תהליך זה מתרחש, הודות לשיתופי פעולה בין הוצאות ספרים ומכוני מחקר, כמו מכון השל. כמו-כן, הכתבה מציינת, כי אופיו של ספר זה, עורך שילוב מקורי בין הסביבה, החברה והכלכלה. בכדי ובמטרה, לקדם את מחשבת הקיימות הנוכחת בעולם המערבי שנים רבות, ומתחילה אט לבצבץ במדינת ישראל. הכוונה בפרסומו היא, להשפיע על הציבור ולהוביל שינוי פילוסופי סביבתי עכשווי. בהקשר זה, קיים דגש על סגנון הנגשת המידע בכתבה. המבקר מדגיש, כי בספר ישנה גם התייחסות לקהל הקוראים ומכאן לאופי הכתיבה ועריכת הספר. זו הבנויה כמונוגרפיה, מדיאלוגים שונים אודות הנושאים של הספר. כך גם, באשר לאורכו הקצר, כ- 100 עמודים, המאפשר לגמוע אותו בנוחות בשעות ספורות. יתרה מזאת, בשל סגנונו הפופולרי, ללא הערות שוליים, ספר זה אינו מעמיס ומסבך את הקריאה וההבנה של נושאים סביבתיים מורכבים.

(ב.) אידיאולוגיה פוליטית סביבתית. העיתונאי מציין כי ספר זה נושא אידיאולוגיה, המבוססת על כך שהנגשת מידע זה יוביל למעשים בשטח המונחים על ידי פילוסופיה סביבתית מדעית מהימנה. לדידו, ניכר כי מחבר הספר, מתאפיין בכך שניתן לתקן עולם, זאת על ידי ספרות המבוססת על פילוסופיה שיטתית ולא רצוצה. כזו העורכת שילוב ומנתחת את הסביבה, החברה והכלכלה באופן הוליסטי. בעוד שהחברה המערבית הקפיטליסטית, עורכת הפרדה ביניהם. מכאן הנחת היסוד שלו, ההבנה שניתן לתקן את המציאות באמצעים פילוסופיים החוברים למעורבות פוליטית. לפיכך, המסר המרכזי של הספר לשוחרי איכות הסביבה הוא: כי לצורך שינוי, הכרחית התארגנות פוליטית סביבתית, כזו המתרגמת נכונה את הפילוסופיה הסביבתית חברתית לפוליטיקה סביבתית הלכה למעשה.

(ג.) מעורבות פוליטית סביבתית רדיקלית. העיתונאי מחדד בכתבה, כי המסר המרכזי של הספר הוא, אמונה בקיימות ומעורבות פוליטית ולא בריחה אל הטבע הרומנטי. ישנה חשיבות, להתארגנויות פוליטיות של אזרחים בעלי מודעות ותודעה סביבתית חברתית. זאת באמצעות, ארגונים לשינוי חברתי. זוהי הדרך הנכונה ללחוץ על מקבלי החלטות, לבקרם ולפקח עליהם. כאשר אזרחים יבינו שלעיתים קרובות יותר הם יודעים לא פחות מהרשויות, שדעתם לגיטימית ושביכולתם להשפיע, הם יהיו מנוכרים פחות למערכת ויוכלו לתרום מזמנם ומהידע שלהם. ובכך למעשה הספר מקיים את מטרתו, הנגשת מידע המובילה להשתתפות פוליטית סביבתית השואפת לשינוי המצב הקיים.

2. עיתון הארץ. (א.) הגות סביבתית ישראלית. העיתונאי מציין, כי ספר זה שואף למלא את החלל הריק שנוצר עד כה בישראל, בהנגשת המידע הסביבתי חברתי לציבור הרחב. מכיוון, שבישראל עדיין חסרים הוגים סביבתיים חברתיים. לדעתו, דה-שליט כחוקר באקדמיה, ממלא מבחינה זו תפקיד חשוב. הוא בין הראשונים מהזירה האקדמית שהחל לעסוק בהקשרים סביבתיים-חברתיים. אם עד היום היו ספריו נגישים בעיקר לקוראי אנגלית מיומנים בשיח האקדמי, הספר החדש פותח אופקים ירוקים וחברתיים חדשים לכל פעיל סביבה בישראל, זאת מבלי להתפשר על מגוון הטיעונים ועוצמתם. כמו-כן, הספר מעביר את הקוראים מהמגע הראשוני עם בעיה סביבתית אל הקשריה הרחבים ומשמעויותיה החברתיות. המעבר הוא מהבנת הצד הטכני והפיסי אל התפתחות המודעות בקרב הקוראים, שבה יש כבר חיבור בין הזיהום הפיסי, כמו ביוב או פסולת, לפוליטיקה שמניעה את הכול.

(ב.) כלכלה ופוליטיקה סביבתית. העיתונאי, מתייחס גם להיבט הכלכלי. ומציין כי, דה-שליט טוען שהליברליזם מילא תפקיד חשוב בהתפתחות ידע ומודעות סביבתיים, אבל בסופו של דבר נכשל בהתמודדות עם בעיות סביבתיות. באופן כזה שהמחויבות של הליברליזם לכלכלת השוק ולזכות הפרט לצרוך ולבזבז, מונעת רפורמות כלכליות ופוליטיות שיביאו לשינוי הרגלי צריכה, ויתערבו בכלכלה כך שערכים סביבתיים יילקחו בחשבון. כלומר, בכל מקום שבו זה נוח למנגנון השוק הקפיטליסטי, מתערבת המדינה בבוטות לטובת אינטרסים עסקיים. זו, יוצרת תנאי סחר הנוחים למדינות העשירות מול המדינות העניות, ומסבסדת פעילויות מזהמות כמו צריכת אנרגיה בלתי מתחדשת. כך נוצר חופש כמעט מוחלט לצרוך, ואיסור לחסוך ולשמר, ולחלק משאבים בצורה אחרת. העיתונאי מצטט ומצדד בדבריו של דה-שליט בספר, באשר למפנה בגישה הליברלית. כזה, היכול להתחולל אם אנשים יפסיקו לחשוב כצרכנים ויתחילו לחשוב כאזרחים. כמו גם בהקשר זה, על החשיבות שלהכניס למשוואה הסביבתית-חברתית את מגוון הזכויות שמגיעות לאנשים, הכוללים ערכים מוסריים שאמורים להנחות אותם בהתנהגותם כלפי הסביבה.

(ג.) דמוקרטיה השתתפותית ותודעה סביבתית. הכתבה מציינת, כי התשובה שמציע דה-שליט לשאלת ההתמודדות עם החברה הצרכנית היא, ניצול מלא יותר של הכלים הדמוקרטיים הזמינים לאזרחים. זהו, הרעיון המרכזי של הספר ומהווה חידוש. דה-שליט, קורא לכך 'דמוקרטיה השתתפותית', ומתכוון להשתתפות לכמה שיותר אנשים בדיונים, מאבקים ופעילויות להגנת זכויותיהם. העשייה שלהם צריכה להיות ביקורתית, אבל לא להתבסס רק על אזהרות מוגזמות ויצירת פחד. אלא, היא צריכה להתבסס על איחוד משאבים של גופים שונים ולא על מאבק קטנוני בין ארגונים סביבתיים על התהילה והפרסום. כמו-כן, המהפכה התודעתית שהתרחשה בעולם, המוצגת כמגמתו המרכזית של הספר, הינה הישג כביר. זו גרמה לכך, שאנשים רבים מבינים לפחות מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות. ובנוסף, יודעים לא פעם מהו הקשר שלהן למצוקה חברתית. אשר על כן, אם מסתכלים כך על התנועה הסביבתית, אז ניתן להגדירה כסיפור הצלחה. ובלשונו של הספר, הצלחה של דמוקרטיה השתתפותית ובעלת השפעה.

השלכות על השיח הסביבתי במדינת ישראל

הספר אכן מהווה אירוע מרכזי בהנגשה ובהנחלת ידע בבימה הציבורית במדינת ישראל, זאת באשר לדינמיקה של פוליטיקה סביבתית. ישנו בו דיון, המשרטט מגמות שהובילו לשינוי, במסגרתן הספר נוצר, ממסדית ואקדמית. מגמות אלו, אפשרו תזוזה משמעותית בשיח הסביבתי חברתי פוליטי בישראל. כדוגמת התפתחותה של התנועה הסביבתית, הנשענת על מידע סביבתי מקומי מהימן ותקף, המונגש לציבור. סיוען של מאמרי דעה בעיתונות שהעניקו תהודה רבה לספר, ממחישות את תפקידו בשיח פוליטי סביבתי זה. תפקיד המדגיש כי, מקור הבעיות הסביבתיות הוא בדרך כלל באדם וניתן למנוע אותן, על ידי מאבק פוליטי והשתתפות פוליטית. דהיינו, אקטיביזם פוליטי סביבתי, הנשען על מידע מדעי ומונגש.

אכן, ניתן להכליל מהניתוח של המקרה הספציפי הזה למקרים נוספים. זאת בראי, מגמת הפרסום של ספרים כאלו בזירה הסביבתית הישראלית. אלו, התורמים להרחבת הידע, המודעות, התודעה והמעורבות הסביבתית. ובכך, מובילים לשינויים בזירה הפוליטית, בחקיקה סביבתית ובהרחבת החינוך הסביבתי בישראל. תהליך אוריינות מבני ומונגש שכזה מתרחש, וממזער בערות ציבורית סביבתית. מכאן ניתן ללמוד, אודות הפוליטיקה של הטבע ,ועל יחסי חברה-סביבה בכלל, מאופיו הפילוסופי פרגמטי סביבתי של הספר. כזה, המגדיר את איכות הסביבה כסוגיה חברתית-פוליטית. דהיינו מה שלהלכה מצטייר כבעיה של הטבע, או כבעיה שיש להבינה במסגרת טכנולוגית או מדעית, הוא בעיה חברתית, כלכלית ופוליטית. אשר על כן, הפתרון לבעיות סביבתיות הינו פוליטי. אך כאמור, לקיומה של פוליטיקה זו, נחוץ ידע סביבתי מהימן ומונגש לאלו החפצים להשתתף בה.

ראו גם

• שם ערך

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)