האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האוניברסיטה העברית בירושלים
תאריך ההקמה: 1918 (הנחת אבן פינה)
1925 (פתיחת קמפוס הר הצופים)
סוג: אוניברסיטה ציבורית
נשיא: מנחם מגידור
סגן נשיא: אלחנן הכהן
רקטור: חיים רבינוביץ'
סגל: 1,100
סטודנטים: 24,000
סטודנטים לתואר ראשון: 12,000
סטודנטים לתואר שני: 7,200
סטודנטים לתואר שלישי: 2,800
קמפוס: הר הצופים, גבעת רם, עין כרם; רחובות; בית דגן
www.huji.ac.il

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות מדענים חתני פרס נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים: הר הצופים, אדמונד י' ספרא גבעת רם, עין כרם, רחובות ובית דגן. לאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות האוניברסיטה

טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925
טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925

הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, והצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.

בשנת 1918, הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית. שבע שנים לאחר מכן, ב-1 באפריל 1925, נחנך קמפוס האוניברסיטה בהר הצופים במעמד הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928. לאורך כל תקופת המנדט הבריטי התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.

בראש הדירקטוריון הראשון עמד חיים ויצמן והשתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. בראש האוניברסיטה הועמד יהודה לייב מאגנס בתור קנצלר האוניברסיטה, תפקיד בעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של רקטור ונשיא. בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה מאגנס הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בשנת 1935, נערכה רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו (1948), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' הוגו ברגמן.

ציור המתאר את טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925
ציור המתאר את טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925
האוניברסיטה העברית על הר הצופים, 1945
האוניברסיטה העברית על הר הצופים, 1945

הקמת מדינת ישראל מסמלת תפנית בתולדות האוניברסיטה. בתום מלחמת העצמאות, קמפוס הר הצופים נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר - כך, חלק מן הפקולטות ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי מצאו את עצמם בבניין טרה סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה - בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת-שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה שעבר ב1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, והפקולטה לחקלאות שעברה לקמפוס בעיר רחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תכניות לימוד חדשות רבות, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים.

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה.

בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים, ועד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.

לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומיים והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם [1].

[עריכה] קמפוס אדמונד י' ספרא, גבעת רם

בניין המנהלה ע"ש שרמן, בכניסה לקמפוס גבעת רם
בניין המנהלה ע"ש שרמן, בכניסה לקמפוס גבעת רם
בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם
בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם

קמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם או קריית האוניברסיטה העברית גבעת רם נבנה בשכונת גבעת רם בירושלים החל משנת 1953. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום מלחמת העצמאות. קמפוס הר הצופים היה אמנם בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים נאלצה האוניברסיטה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר.

עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, ביה"ס לספרנות ארכיונאות ומידע ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בשנת 2005 שונה שמו הרשמי של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא, גבעת רם", על שמו של הנדבן אדמונד ספרא.

[עריכה] תכנון הקמפוס ובנייתו

קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה - בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. את הקמפוס תכננו האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967, מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים.

מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל באותה תקופה - מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בתריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" - "Brise Soleil").

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

[עריכה] פקולטות האוניברסיטה ובתי הספר

בנין מדעי הרוח בהר הצופים, כיום הפקולטה למשפטים. נבנה בשנת 1941
בנין מדעי הרוח בהר הצופים, כיום הפקולטה למשפטים. נבנה בשנת 1941
הגן הבוטני והפקולטה למשפטים בהר הצופים
הגן הבוטני והפקולטה למשפטים בהר הצופים
מבט אל המגדל והתיאטרון בהר הצופים
מבט אל המגדל והתיאטרון בהר הצופים
רחבת פרנק סינטרה בהר הצופים
רחבת פרנק סינטרה בהר הצופים


[עריכה] תכניות לימודים ייחודיות לתואר ראשון

באוניברסיטה כמה תכניות לימוד כלליות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ובהן תוכנית אמירים (רוח), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "רביבים" לסטודנטים מצטיינים ללימודי יהדות המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. עוד תוכנית מצטיינים היא "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעוניינת לתרום לשיפור פני החברה באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. נוסף על כך קיימות תכניות פקולטאיות וחוגיות בתחומים אלו: משפטים, ביולוגיה והיסטוריה. כל הסטודנטים בתכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת שכר לימוד מלאה ולמלגות נוספות.

[עריכה] חוקרים ובוגרים נודעים

חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת המדע בעולם. דוגמאות אחדות:

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • מיכאל הד ושאול כ"ץ (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, הוצאת מאגנס, 1997.
  • חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התבססות וצמיחה, הוצאת מאגנס, 2005.
  • אורי כהן, ההר והגבעה - האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, הוצאת עם עובד, 2006.
  • אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
  • דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: מורה נבוכים לסטודנט בגבעת רם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבעת רם
כלים אישיים