האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האוניברסיטה העברית בירושלים
תאריך ההקמה:	1918 (הנחת אבן פינה) 1925 (פתיחת קמפוס הר הצופים)
סוג:	אוניברסיטה ציבורית
נשיא:	מנחם מגידור
סגן נשיא:	אלחנן הכהן
רקטור:	חיים רבינוביץ'
סגל:	1,100
סטודנטים:	24,000
סטודנטים לתואר ראשון:	12,000
סטודנטים לתואר שני:	7,200
סטודנטים לתואר שלישי:	2,800
קמפוס:	הר הצופים, גבעת רם, עין כרם; רחובות; בית דגן
www.huji.ac.il

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות מדענים חתני פרס נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים: הר הצופים, אדמונד י' ספרא גבעת רם, עין כרם, רחובות ובית דגן. לאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

תוכן עניינים 1 תולדות האוניברסיטה 2 קמפוס אדמונד י' ספרא, גבעת רם 2.1 תכנון הקמפוס ובנייתו 2.2 מבנים בעלי חשיבות בקמפוס 3 פקולטות האוניברסיטה ובתי הספר 4 תכניות לימודים ייחודיות לתואר ראשון 5 חוקרים ובוגרים נודעים 6 ראו גם 7 לקריאה נוספת 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות האוניברסיטה

הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, והצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא.

בשנת 1918, הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית. שבע שנים לאחר מכן, ב-1 באפריל 1925, נחנך קמפוס האוניברסיטה בהר הצופים במעמד הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928. לאורך כל תקופת המנדט הבריטי התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.

בראש הדירקטוריון הראשון עמד חיים ויצמן והשתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. בראש האוניברסיטה הועמד יהודה לייב מאגנס בתור קנצלר האוניברסיטה, תפקיד בעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של רקטור ונשיא. בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה מאגנס הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בשנת 1935, נערכה רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו (1948), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' הוגו ברגמן.

הקמת מדינת ישראל מסמלת תפנית בתולדות האוניברסיטה. בתום מלחמת העצמאות, קמפוס הר הצופים נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר - כך, חלק מן הפקולטות ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי מצאו את עצמם בבניין טרה סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה - בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת-שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה שעבר ב1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, והפקולטה לחקלאות שעברה לקמפוס בעיר רחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תכניות לימוד חדשות רבות, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים.

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה.

בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים, ועד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.

לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומיים והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם [1].

[עריכה] קמפוס אדמונד י' ספרא, גבעת רם

קמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם או קריית האוניברסיטה העברית גבעת רם נבנה בשכונת גבעת רם בירושלים החל משנת 1953. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום מלחמת העצמאות. קמפוס הר הצופים היה אמנם בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים נאלצה האוניברסיטה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר.

עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, ביה"ס לספרנות ארכיונאות ומידע ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בשנת 2005 שונה שמו הרשמי של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא, גבעת רם", על שמו של הנדבן אדמונד ספרא.

[עריכה] תכנון הקמפוס ובנייתו

קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה - בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. את הקמפוס תכננו האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967, מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים.

מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל באותה תקופה - מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בתריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" - "Brise Soleil").

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

• בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
• בניין המנהלה ע"ש שרמן
• בית בלגיה
• בית הכנסת גבעת רם
• בניין האקדמיה למוזיקה גבעת רם
• המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית
• מרכז הספורט גבעת רם

[עריכה] פקולטות האוניברסיטה ובתי הספר

• הר הצופים:
  • הפקולטה למדעי הרוח
  • הפקולטה למדעי החברה
  • הפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה
  • בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית
  • בית הספר למדיניות ציבורית
  • בית הספר לחינוך
  • בית הספר למנהל עסקים
  • בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג

• גבעת רם:
  • הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע
  • בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב

• עין כרם:
  • הפקולטה לרפואה
  • הפקולטה לרפואת שיניים
  • בית הספר לסיעוד
  • בית הספר לבריאות הציבור
  • בית הספר לרוקחות

• רחובות:
  • בית הספר לוטרינריה
  • הפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה

[עריכה] תכניות לימודים ייחודיות לתואר ראשון

באוניברסיטה כמה תכניות לימוד כלליות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ובהן תוכנית אמירים (רוח), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "רביבים" לסטודנטים מצטיינים ללימודי יהדות המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. עוד תוכנית מצטיינים היא "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעוניינת לתרום לשיפור פני החברה באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. נוסף על כך קיימות תכניות פקולטאיות וחוגיות בתחומים אלו: משפטים, ביולוגיה והיסטוריה. כל הסטודנטים בתכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת שכר לימוד מלאה ולמלגות נוספות.

[עריכה] חוקרים ובוגרים נודעים

חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת המדע בעולם. דוגמאות אחדות:

• בראש המחלקה למתמטיקה עמד המתמטיקאי הנודע אברהם הלוי פרנקל שהיה שותף לפיתוח מערכת האקסיומות ZF צרמלו-פרנקל. עוד ראויים לציון במחלקה למתמטיקה, שהרן שלח, דוד קשדן והלל פורסטנברג.
• בתחום הפיזיקה ידוע פרופ' יואל רקח.
• מיכאל רבין הוא חתן פרס טיורינג, הפרס החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב.
• דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, נמנה במשך 18 שנה עם סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ואת המחקרים שזיכו אותו בפרס עשה עם עמוס טברסקי מהאוניברסיטה העברית.
• דייוויד גרוס היה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה העברית. הוא סיים בה תואר ראשון ותואר שני. בשנת 2004 הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה על מחקרו בקשר לחופש אסימפטוטי של הכוח הגרעיני החזק.
• אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, קיבלו את תואר הדוקטור לרפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
• ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 הוא חבר סגל האוניברסיטה.
• רוג'ר קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006 הוא פרופ' עמית במחלקה לכימיה מבנית של האוניברסיטה העברית והוא מבלה וחוקר בה ארבעה חודשים בשנה.
• אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, רכש את כל תאריו במשפטים באוניברסיטה העברית, היה פרופסור למשפטים בה וכיהן בתפקיד דיקן הפקולטה למשפטים. בבית המשפט העליון מכהנים כיום שלושה-עשר שופטים, מתוכם שמונה שופטים ושופטות שרכשו את השכלתם המשפטית באוניברסיטה העברית ובכללם נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש. עם בוגרי הפקולטה למשפטים גם נמנים היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.

[עריכה] ראו גם

• אוניברסיטאות בישראל

[עריכה] לקריאה נוספת

• מיכאל הד ושאול כ"ץ (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, הוצאת מאגנס, 1997.
• חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התבססות וצמיחה, הוצאת מאגנס, 2005.
• אורי כהן, ההר והגבעה - האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, הוצאת עם עובד, 2006.
• אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996
• דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: מורה נבוכים לסטודנט בגבעת רם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבעת רם

• אתר האוניברסיטה העברית
• דירוג האוניברסיטה ISI
• דירוג האוניברסיטה Times
• טקס פתיחת האוניברסיטה
• אישים בתקופת היישוב
• תמונות מימי ראשיתה של האוניברסיטה