טיוטה:אלכסיי איוואנוב (סופר)
אלכסיי ויקטורוביץ' איוואנוב (נולד ב-23 בנובמבר 1969) הוא סופר רוסי. כותב בעיקר ספרים היסטוריים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איבנוב נולד בעיר גורקי (כיום ניז'ני נובגורוד) למשפחה של מהנדסים לבניית ספינות. ב-1971 עברה המשפחה לעיר פרם, שם גדל. בשנת 1987, הוא נכנס לאוניברסיטת אוראל הממלכתית כסטודנט לעיתונאות. הוא עזב את הלימודים לאחר שנה, חזר ב-1990 כדי ללמוד אמנות ותרבות וקיבל את התואר שלו ב-1996.
ספרו הראשון היה סיפור פנטזיה בשם "הציד אחר הדוב הגדול", שפורסם במגזין "אוראלסקי סלדופיט" ב-1990. לאחר שחזר לפרם, עבד כמאבטח, מורה בבית ספר, מרצה באוניברסיטה ומדריך תיירים; עיסוקו האחרון הביא אותו ללמוד היסטוריה מקומית, שאותה חקר מאוחר יותר בכתיבתו. הוא נודע לראשונה ברומן שלו משנת 2003, לב פארמה.
איוואנוב זכה בפרס מאמין-סיביריאק ב-2003; פרסי יוריקה, סטארט ובאז'וב ב-2004; ופרסי ספר השנה ופרס פורטל לשנת 2006. הוא היה מועמד שלוש פעמים לפרס הלאומי לרב מכר ברוסיה.[1]
לפי כתבה בעיתון שפורסמה ב-6 באפריל 2011, הוא מעולם לא נסע אל מחוץ לרוסיה.[2]
הסרט "הצאר" משנת 2009, שאיוואנוב כתב את התסריט שלו, זכה בפרס Un Certain Regard בפסטיבל קאן לשנת 2009. הסרט משנת 2013 "הגאוגרף שתה את העולם", הוא עיבוד קולנועי לרומן שאיוואנוב כתב משנת 2003, קיבל מספר פרסים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרס ניקה, הפרס הלאומי לקולנוע ברוסיה.
ספרו "צל הטבטונים", שיצא בשנת 2021 מתרחש בקלינינגרד ומגולל את קורותיו של המסדר הטבטוני בשני קווי עלילה: 1945 ואמצע המאה ה-15. ספריו זכו למספר עיבודים קולנועיים, שהידועים שבהם הם "מזג אוויר סגרירי (2018)", "טובול (2018)", פישצ'בלוק (2021), "לב פרמה (2022)".
ספרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה | שם מקורי | תרגום | הערות |
---|---|---|---|
1992 | Общага-на-Крови | ||
2003 | Сердце Пармы, или Чердынь — княгиня гор | לב פארמה, או צ'רדין היא מלכת ההרים | |
2003 | Географ глобус пропил | עובד לסרט "הגאוגרף שתה את העולם" | |
2005 | Золото бунта, или Вниз по реке теснин | ||
2007 | Блуда и МУДО | ||
2009 | Летоисчисление от Иоанна | ||
2011 | Псоглавцы | ||
2012 | Комьюнити | ||
2015 | Ненастье | מזג אוויר סגרירי | עובד לסדרת טלוויזיה ברשת רוסיה-1 |
2016 | Тобол. Много званых | עובד לסרט טלוויזיה באותו שם שזכה גם לגרסה טלוויזיונית מורחבת | |
2017 | Тобол. Мало избранных | עובד לסדרת טלוויזיה מבית הערוץ הראשון הרוסי | |
2017 | Дебри | עימות | כתב במשותף עם יוליה זייצבה |
2018 | Пищеблок | פישצ'בלוק | עובד לסדרת טלוויזיה בשירות KinoPoisk HD |
2021 | Тени тевтонов | צל הטבטונים |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bohlen, Celestine, "In a Sleepy Russian City, Not All Welcome a Cultural Revolution", The New York Times, November 26, 2010 (November 27, 2010 p. C1 NY ed.). Retrieved 2010-11-28.
- ^ Who's who in Russia's new writing talent – Telegraph
קטגוריה:סופרים רוסים קטגוריה:פרם (עיר) קטגוריה:ניז'ני נובגורוד קטגוריה:בוגרי אוניברסיטאות ומכללות ברוסיה קטגוריה:רוסים שנולדו ב-1969