המסדר הטבטוני
המסדר הטבטוני (גרמנית: Deutscher Orden; לטינית: Ordo domus Sanctæ Mariæ Theutonicorum), הידוע גם בשם "מסדר האבירים הטבטוני", היה מסדר צבאי נוצרי צלבני גרמני של הכנסייה הקתולית שנוסד בסוף המאה ה-12 בעכו, ארץ ישראל, על מנת לסייע לצליינים ולדאוג לחולים ולפצועים במדינות הצלבנים. המסדר איגד את האבירים דוברי הגרמנית, תחילה כחלק מהמסדר ההוספיטלרי, ומ-1198 כמסדר עצמאי. אבירי המסדר התרכזו בעיקר בגליל, והחזיקו בין היתר במבצר המונפור. המסדר מילא תפקיד חשוב בממלכה הצלבנית, שכן הוא חלש על הדרך לעכו, עיר הנמל העיקרית של ממלכת ירושלים ומאוחר יותר בירתה. מקור שמו של המסדר נובע מהשבטים הטווטונים שהתגוררו בגרמניה עוד מהעת העתיקה.
סמלם של אבירי המסדר היה צלב שחור והם נהגו ללבוש שכמיות לבנות. לאחר תבוסת הנוצרים במזרח התיכון ב-1211 עבר המסדר לטרנסילבניה, על מנת לסייע להונגרים במלחמתם בקומנים. הם גורשו ב-1225 לאחר ,שלכאורה, העמידו את עצמם תחת ריבונות האפיפיור ולא תחת ריבונות הונגרית. ב-1230, בעקבות ועידה שהתקיימה בעיר רימיני, החליטו הרמן פון זלצה, מפקד המסדר, והדוכס קונראד ה-1 ממזוביה, לבצע פלישה משותפת לפרוסיה הפאגנית על מנת לנצר את תושבי האזור. האבירים הקימו את מדינת המסדר הטבטוני וניהלו נגד שכנות המדינה החדשה, ובעיקר כנגד ליטא הפאגנית, מערכות שנחשבות עד היום כנוראיות ביותר בתקופת ימי הביניים[דרושה הבהרה]. למסדר בנוסף להיותו כוח צבאי היה בסיס כלכלי חזק שאיפשר לו לגייס שכירי חרב ולהפוך למעצמה ימית בים הבלטי. ב-1410 הוכה המסדר על ידי צבא פולני-ליטאי מאוחד בקרב גרונוולד וכוחו נשבר סופית. כוחו של המסדר ירד בהדרגתיות עד אשר אוחד עם דוכסות ברנדנבורג ב-1525 במה שעתידה להיות ממלכת פרוסיה. המסדר הוסיף להחזיק נכסים ברחבי אירופה עד אשר בוטל על ידי נפוליאון ב-1809. המסדר הוסיף להתקיים תחת חסות בית הבסבורג בווינה. המסדר בוטל על ידי היטלר ב-1938 אך חידש את פעילותו לאחר מלחמת העולם השנייה ב-1945. כיום המסדר פועל בעיקר למטרות צדקה במרכז אירופה.
אמנם ראשית מטרתו של המסדר הייתה הגנה על הצליינים מפני סכנות שונות, אך בפועל נוצל כוחם של האבירים לקידום ההתיישבות הגרמנית ברחבי אירופה. מאות שנים מאוחר יותר, שימשו רעיונותיו האידאולוגיים של המסדר בדבר מרחב מחיה ונחיתות הגזעים השונים לעומת הגרמנים, כבסיס להצדקת רעיונות תורת הגזע וה"לבנסראום" (מרחב המחיה) של ראשי גרמניה הנאצית.
[עריכה] מבצרים בארץ ישראל
- מונפור
- מבצר יחיעם
- מבצר המלך (מעיליא)
- מצד אבירים
- חורבת מנות
[עריכה] לקריאה נוספת
- שלמה לוטן, המסדר הטבטוני - האבירים הגרמנים בארץ ישראל, ארץ וטבע 121, (2009), עמ' 32-37
- שלמה לוטן, המכבים החדשים ו"ההר החזק": מבצר המונפור והמסדר הטבטוני במאה ה-13, עתמול 206, יד בן צבי (2009)
- שלמה לוטן , בין המזרח הפרנקי לבין הארצות הבלטיות – הבדלים בדרכי פעילותם הצבאית של חברי המסדר הטבטוני בגבולות הנצרות, טבור 3, 2010, עמ' 139-156
- שלמה לוטן, התפתחות המסדר הצבאי הטבטוני 1309-1190: יחסי גומלין בין ארץ ישראל ואירופה - עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן (2009)
- רביע חמיסה, השפעה ארכיטקטונית צבאית של גרמניה המדיאוולית על מבצרי הטבטונים בגליל המערבי (מונפור וג'ידין) - עבודת מסטאר, אוניברסיטת חיפה (2004)
- Shlomo Lotan, Between the Latin Kingdom of Jerusalem and Burzenland in Medieval Hungary – The Teutonic Military Order status and rule in the poles of Christianity, Mirabilia 10, 2010, pp. 184-195.
