רוסיה-1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"רוסיה-1"
Russia-1.svg
פרטי הערוץ
קטגוריה: כללי, בידור, חדשות
שפה: רוסית + 54 שפות עממיות ברוסיה
מדינה: Flag of Russia.svg רוסיה
אזור קליטה: רוסיה, אוקראינה, בלרוס, אסטוניה,
לטביה, ליטא, קזחסטן, אירופה,
אפריקה, צפון אמריקה, ישראל ומדינות חבר העמים.
שיטת שידור: PAL, DVB, HDTV
הצפנה: וידאוגרד, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
אתר האינטרנט

רוסיה-1רוסית: Россия-1), הוא ערוץ הטלוויזיה ציבורי, השני בפופולריות שלו במדינה.

הערוץ משדר לכמאה ועשרים מיליון איש ובאמצעות הערוץ הבינלאומי RTR-Planeta הוא משדר למערב אירופה ולמזרח התיכון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ הוקם בנובמבר 1956 עם הקמת הערוץ השני של הטלוויזיה המרכזית של ברית המועצות, ששידר בתחילה רק בשעות הערב.

ב-1 בינואר 1968, עלה לשידור תוכנית הידיעות החדשותית "ורמיה" שזכתה לתשומת לב ציבורית רבה ותפסה מקום של כבוד בשיח הפוליטי בברית המועצות.

בינואר 1982, הערוץ כונה "הערוץ השני", והפך לערוץ התרבות והספורט הכללי של הטלוויזיה הסובייטית וב-1984 כונתה רשמית בשם "הערוץ השני של ברית המועצות". בינואר 1985 הערוץ שידר תוכניות התעמלות שונות וב-1986, מהדורת הדשות המרכזית "ורמיה" החלה לשדר עם תרגום לשפת הסימנים לכבדי שמיעה.

ב-1989 - עם הסימנים הקרבים להתפרקות ברית המועצות - הועלתה הצעה להקים ערוץ טלוויזיה רפובליקני עיקרי ברוסיה שישדר לכלל המדינה, כאשר באותה עת - למעט הערוץ הראשון - כל רפובליקה בברית המועצות החזיקה בערוץ טלוויזיה משלה. ב-1990, חברת הפרלמנט הרוסי, בלה קורקובה, הציעה ליו"ר הפרלמנט בוריס ילצין להקים את הטלוויזיה הרוסית כאלטרנטיבה לערוצי הטלוויזיה הסובייטית שסימלו את השלטון הסובייטי המדכא, כאשר קורקובה ביקשה לייסד מאפס טלוויזיה מודרנית חדשה וחופשית.

ב-13 ביולי 1990 הוקמה הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים של רוסיה, כגוף אחזקות תקשורת ולמחרת הוקמה החברה הממלכתית הרוסית לשידורי רדיו וטלוויזיה (ВГТРК) - חברת אחזקות תקשורת של המדינה. ילצין הורה לראש ממשלת רוסיה דאז, איוואן סילאייב למצוא בניין שממנו תוכל לשדר החברה וערוציה.

כצעד ראשון, ראשי הערוץ ביקשו לייסד מהדורת חדשות חדשה ומתקדמת, כמתחרה לתוכנית החדשות הסובייטית הוותיקה "ורמיה". וב-13 במאי 1991 הוקמה מהדורת החדשות "וסטי", שעד מהרה היה למתחרה רציני לתוכנית "ורמיה" ועם הזמן הפך למהדורת החדשות הטובה ביותר ברוסיה.

בתחילה הערוץ נקרא "RTV - הטלוויזיה הרוסית" (РТВ» ,Российское телевидение»), אך כעבור זמן הפך לערוץ RTR - "רדיו וטלוויזיה רוסית" («Российское телевидение и радио»).

ב-19 באוגוסט 1991 בעקבות הפוטש של אוגוסט, הוועד הלאומי לשעת חירום בראשות גנאדי ינאייב, הורה לערוץ להפסיק את שידוריו - ואף שמהדורת החדשות המרכזית הפסיקה לשדר, כל ערוצי הבת בשלטון המקומי בסובייקטים הפדרליים של רוסיה המשיכו לשדר בהתאם ללוח השידורים, תוך התעלמות מהוראת הוועד.

בעת המשבר הפוליטי ב-1993 בין בוריס ילצין לבית הלבן, הערוץ היה נתון למתקפה של השלטונות שהורו לו להחשיך את שידוריו. תוך הפרת פקודות הנשיא, מנכ"ל הערוץ הורה להמשיך את השידורים ושידר לתושבי המדינה את ה-CNN, כאשר בניין הערוץ עצמו היה נתון למתקפה של כוחות הביטחון.

ב-1 בנובמבר 1997 הערוץ הפך לערוץ RTR-1 בשל הקמת RTR-2 שהפך אחר כך לערוץ התרבות של ערוץ "רוסיה".

ב-8 במאי 1998 הוקמו חברות טלוויזיה ורדיו אזוריות שהוכפפו לחברה הממלכתית הרוסית לשידורי רדיו וטלוויזיה (ВГТРК) ואִפשרו הקמת ערוצי בת אזוריים ובכך החל הערוץ לשדר ב-54 שפות עממיות ברוסיה, כאשר החברה הממלכתית הרוסית לשידורי רדיו וטלוויזיה הופכת לחברת אחזקות התקשורת הגדולה באירופה.

בסוף שנות ה-90 הערוץ שינה רבות את הסמל הרשמי שלו וב-1 ביולי 2002 החל הערוץ את שידוריו בחו"ל, עם חנוכת ערוץ RTR-PLANETA.

ב-1 בינואר 2010 שינה הערוץ את שמו לערוץ "רוסיה-1" וכך גם את הלוגו שלו.

מהדורת החדשות "וסטי" הינה זוכת פרס TEFI של האקדמיה הרוסית לטלוויזיה ובשנים 1998-2001 הייתה מועמדת על הפרס בתואר תוכנית המידע הטובה ביותר. ב-2002 נחנך ערוץ החדשות "וסטי" המשדר 24 שעות ביממה והוא ערוץ החדשות המתקדם ביותר ברוסיה לצד RT, המשדר בעיקר לחו"ל.

הערוץ אחראי להפקת לא מעט סרטים שוברי קופות, ביניהם הסרט "טאראס בולבה" מ-2009 וסדרות פופולריות כדוגמת סדרת הפשע "קאמנסקאיה", "האמן ומרגריטה" ו"שרלוק הולמס".

מנכ"לי הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרגיי פודגורבונסקי (1991-1996)
  • קיריל לגאט (1996)
  • אלכסנדר אקופוב (1996-2002)
  • אנטון זלאטופולסקי (מ-2002)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]