טריסטן ואיזולדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצירתו של הרברט ג'יימס דרייפר, טריסטן ואיזולדה

האגדה על טריסטן ואיזולדה היא טרגדיה ורומנסה רבת-השפעה, שסופרה שוב ושוב אינספור פעמים ובווריאציות שונות. הסיפור הטרגי על ניאוף ואהבה בין האביר הקורני טריסטן (טריסטראם) והנסיכה האירית איזולדה (איזולט, איזוט ועוד), קדם וקרוב לודאי שהשפיע על הרומנסה הארתוריאנית של לנסלוט וגוויניבר, והייתה לו השפעה משמעותית על האמנות והספרות המערבית מהופעתו לראשונה במאה ה-12 ואילך. בעוד שפרטי הסיפור משתנים ממחבר למשנהו, מבנה העלילה הכללי נותר דומה במידה רבה.

האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי מסורות עיקריות לאגדה על טריסטן. הקדומה יותר כללה את הרומנסות של שני משוררים צרפתים מהמחצית השנייה של המאה ה-12, ברול ותומאס מבריטניה. ניתן להתחקות אחר מקורותיהם עד לגרסה המקורית, הארכיטיפית, של הרומנסה הקלטית. מסורות מאוחרות יותר מוצאן מרומנסת הפרוזה 'טריסטן' מ-1240, שהתרחקה לא במעט מהסיפורים המוקדמים שכתבו תומאס וברול. הפרוזה 'טריסטן' נעשתה לסיפור הרשמי מימי-הביניים על טריסטן ואיזולדה שסיפק את הרקע לכתביו של סר תומאס מלורי, המחבר האנגלי שכתב את "מות ארתור" ב-1469.

הסיפור ודמותו של טריסטן משתנים ממשורר למשנהו. אפילו איות השם משתנה רבות, אם-כי 'Tristan' הוא האיות הנפוץ ביותר. ב"טריסטן ואיזוט" של ברול, האביר אמיץ וכשיר ככל לוחם אחר, אך הוא מסתמך על תכסיסנות ולא פועל על-פי אידאל האבירות של ימיו.

בסיפור של ברול, טריסטן נוסע לאירלנד כדי להביא עימו בחזרה את איזוט הנאווה ככלה לדודו המלך מרק. בדרך חזרה, הם שותים בטעות שיקוי-אהבה הגורם לזוג להתאהב נואשות למשך שלוש שנים. על-אף שאיזוט נישאת למרק, השיקוי מאלץ אותה ואת טריסטן לחפש אחת אחר השני בשביל לתנות אהבים. אף על פי שהדמות האצילית הארתוריאנית הטיפוסית תבוש במעשה שכזה, שיקוי-האהבה השולט בהם משחרר את טריסטן ואיזוט מכל רסן. בכך, ברול מציגם כקורבנות. יועצי המלך מנסים שוב ושוב להעמיד את הזוג לדין באשמת ניאוף, אך פעם אחר פעם הזוג עושה שימוש בתכסיסים כדי לשמור על חזותם התמימה. לבסוף, השפעת שיקוי-האהבה מתפוגגת, ושני האוהבים חופשיים לבחור האם להמשיך במערכת היחסים שלהם, אם לאו. הסיום של ברול מעורפל מן הבחינה המוסרית, ושונה בכך מאוד מכותבים בני-דורו דוגמת קרטיין דה טרואה, בהוסיפו הילת-מסתורין לאגדה על טריסטן.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות המבוססות על הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]