רומנסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון פיוטי מדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון פיוטי מדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

הרומנסהספרדית: Romance) היא צורה עממית של שיר זמר שמקורה בספרד. ראשית תקופת היווצרותה של הרומנסה בין המאות ה-10 וה-12[1]. הרומנסה הגיעה אל התרבות היהודית דרך הלאדינו, שפתם של יהודי ספרד ומגורשיה מסוף ימי הביניים ואילך. הרומנסה היא "אחותה" של הבלדה, ולה נקודות דמיון ושוני לבלדה.

הרומנסה היא שיר עלילתי סנטימנטלי, הנמסר ממספר לירי. חוקר הספרות שלמה הראל תיארה כ"גרסה פיוטית מוגבהת ומסוגננת של הניסיון האנושי, אודות ענייני גבורה, אהבה וכשפים"[2]. רוב עלילות הרומנסות קשורות בהווי ימי הביניים בספרד, סיפורי אבירים, פרשיות חצר, רעיות נאמנות או בוגדניות, מלחמות בין ממלכות, ועלילות השבויים במהלך מלחמת הנוצרים במורים המוסלמים. בין נושאיהן של רוב הרומנסות ששרדו בקרב צאצאי מגורשי ספרד שלקוחים מן ההווי הלא יהודי בולטות הרומנסות על נושאים תנ"כיים כמו משה על הר חורב, קינת דוד על אבשלום או רומנסה על אמנון ותמר[3].

הרומנסה המקורית-מסורתית היא בעלת ארבעה בתים שווים באורכם ומחורזים (נפוצה ביותר חריזה של א'-ב'-א'-ב', צורת חריזה שנחשבת מאוד עממית וקלה לאוזן), אך לאורך השנים הסתעפו מצורה מסורתית זו צורות נוספות.

בקורפוס הספרותי ניתן למצוא רומנסות מולחנות ושאינן מולחנות, ללא חריזה או עם חריזה משוכללת, קצרות או ארוכות ועוד גרסאות רבות. גם סיפור קצר יכול לענות על הקריטריונים הבסיסיים של רומנסה (4 בתים, אווירה פסטורלית, קול דובר לירי, תימה סנטימנטלית-רומנטית) ובמקרה כזה יימצאו חוקרי ספרות שיכניסו אותו לקטגוריה זו.

ההבדלים העיקריים של הרומנסה ביחס לבלדה הם הקלילות היחסית של התימות הרומנסיות, צורה יותר מוקפדת, ואופטימיות - הגיבור הרומנסי הוא "הגיבור הטוב" ולרב תסתיים הרומנסה בסוף טוב.

בין כותבי הרומנסות העבריים - שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג, יעקב אורלנד, נתן אלתרמן, נעמי שמר ורבים אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומנסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שושנה וייך-שחק, אין בואן סימן! מחוזות פיוט ומוזיקה של יהודי ספרד, פרדס הוצאה לאור, 2006, עמ' 27
  2. ^ שלמה הראל, "אנה עבר ההוד וההדר"? פרקי תיאור ואינטרפרטאציה של "שיר השירים" אשר לשלום עליכם, באמת?! מאסף לעיון, הוראה ומחקר בספרות ילדים 3, תשמ"ט, עמ' 125-147
  3. ^ שם 27, 50
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.