יד ביד (שיר פסטיגל)

יָד בְּיָד
	מאת תלמה אליגון-רוז; לחן: רוני וייס
	יָד בְּיָד וְלֵב אֶל לֵב; יַחַד כָּל דָּבָר הֹולֵך; יָד בְּיָד כָּך בְּשַׁרְשֶׁרֶת; וְהַדֶּרְֶך מִתְקַצֶּרֶת.
	הבית הראשון בשיר

אין לבלבל ערך זה עם הערך "יד ביד (שיר של עפרה חזה)".

יד ביד הוא פזמון ישראלי שנכתב על ידי תלמה אליגון-רוז והולחן על ידי רוני וייס. השיר הוקלט לראשונה לפסטיגל בשנת 1984 והיה נהוג לסיים בקביעות את מופעי הפסטיגל הראשונים בתחילת דרכו של המופע. השיר הושמע במופע 11 פעמים בשנים: 1984, 1985, 1987, 1988, 1989, 1990, 1991, 1992, 1998, 2010 ו-2020.

במהלך השנים "יד ביד" הושר על ידי עשרות זמרות וזמרים ישראלים.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מדגיש את העוצמה שנוצרת על ידי חיבורים ואחדות שבאה לידי ביטוי לא רק בעבודה משותפת אלא בקשר אישי. השימוש במטבעות הלשון יד ביד ולב אל לב מחזקת התחושה של תקשורת ויחס בין-אישי.^[1] השיר גם מדבר על תקווה לדברים טובים ובלהאמין שהכל יכול לקרות ושכל האנשים בעולם מיוחדים שביחד תמיד טוב מלבד.

שורות נוספות בשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1998 נוספו לשיר השורות: "כל אחד ישא קולו יחד לעולם כולו" ו"כל אחד יתן מעט, כל אחד יושיט רק יד, יחד יחד לא לבד. אל האור נצעד!". זאת לאחר שהשיר לא הושמע במופע מספר שנים. בשנת 1987 עפרה חזה ביצעה בפסטיגל לפני השיר שיר דומה שגם הוא עונה לאותו השם. שיר נוסף שסגר את המופע ושיר ההמשך של השיר הוא "אני מאמין" (אהוד מנור/עובד אפרת) שגם כן נכתב לכבוד המופע.

בשנת 2020, לרגל חגיגות ה-40 למופע הפסטיגל, נכתב בית חדש לשיר: "יד ביד ולב אל לב, יחד כל דבר הולך. יד ביד כך בשרשרת. כבר אלפי שנים בדרך ונזכור מה שעבר ונחייך אל המחר. כי כולנו לב אחד. יחד יד ביד!".