אהוד מנור

אהוד מנור
מידע כללי
שם לידה	אהוד וינר
תאריך לידה	13 ביולי 1941
מקור	בנימינה, ישראל
תאריך פטירה	12 באפריל 2005
שנות פעילות	1969 - 2005
סוגה	רוק, פופ, זמר עברי
חברת תקליטים	אן אם סי, הד ארצי, מדיה דיירקט

אולפן רשת ג' בתל אביב על שם אהוד מנור

אהוד מנור (13 ביולי 1941 - 12 באפריל 2005) היה פזמונאי, מתרגם ושדרן רדיו ישראלי.

קורות חייו

מנור נולד בשם אהוד וינר במושבה בנימינה, לישראל ורחל וינר. כשהיה בן 15, בעת שלמד בבית הספר הריאלי בחיפה, נפטר אביו. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה כקצין חבלה בהנדסה קרבית. לאחר השירות הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1981 השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס, בתו של השחקן יהודה פוקס. לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים ושמותיהם גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד יהודה וינר שנהרג במלחמת ההתשה).

בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה וינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "אחי הצעיר יהודה" אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון, וכן את השיר "בן יפה נולד". הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי ברבים משיריו בהם "בשנה הבאה" ו"אין לי ארץ אחרת". ב-20 במאי 2003 נפטר אחיו הבכור, זאב ניר, בגיל 67, לאחר ששם קץ לחייו עקב סיבות כלכליות.

בשנת 1971, תירגם מנור את המחזמר המפורסם "שיער". מחזמר זה זכה לביקורות טובות, ופתח בפני מנור את הדלת לתרגום מחזות זמר נוספים.

אהוד מנור תרגם וכתב מאות שירים ויצירות. הוא חתום על למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה עימה עבד הייתה נורית הירש, עם השיר "הבתים שנגמרו ליד הים", ולאחריו באו להיטים נוספים ללחניה: "בשנה הבאה", "ללכת שבי אחרייך" ועוד. מאמצע שנות השבעים החל מנור לעבוד עם מתי כספי, שהלחין בלדות מורכבות של מנור הנוגעות בחיים האישיים, כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"לא ידעתי שתלכי ממני" לצד שירי פופ קלילים והומוריסטיים כמו "אמור שלום" ו"נחליאלי". מנור תיאר את עבודתם המשותפת כ"השלמה הדדית שלנו זה את זה". במופע "ימי בנימינה" שעלה ב-1982 והוקדש לשיריו של מנור, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בינו לבין חנן יובל. ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור", אשר כלל שירים שנכתבו על מנור והולחנו על ידי יובל. האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", "דור" ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". בשנות השמונים הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר בעז שרעבי. בין להיטיהם המשותפים היו "הלוואי", "משאלה", "כשאת נוגעת בי" ו"לשיר איתך", שמנור כתב כמחווה לזמרת שהעריץ מאז ילדותו, שושנה דמארי, והוא בוצע כדואט בינה לבין שרעבי. החל משנות התשעים העלה מנור עם פרדי ברק את המופע "אין לי ארץ אחרת", שהתפרש, על ידי הן על ידי תומכי הימין, והן על ידי תומכי השמאל כהבעת תמיכה בעמדותיהם. ברק, מנור ורעייתו עפרה פוקס העלו את המופע "שפה משותפת" והוציאו דיסק בשם זה הכולל אוסף משיריו בביצועים מחודשים.

מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון: אילנית, אריאל זילבר, ירדנה ארזי, רבקה זוהר, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, שרית חדד ועוד רבים אחרים. הוא כתב שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"בני ילד רע", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת", בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "הייתי בגן עדן" פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה", "בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה", "ברוש" ו"נחל התנינים".

מנור חיבר אין ספור שירים לתחרויות זמר רבות. בפסטיבל הזמר והפזמון של 1969 בוצעו שיריו "בדרך חזרה", אותו שר אבי טולדנו ו"שיר בארבעה בתים" בביצוע אילנית, וכעשור מאוחר יותר, ב-1978, ביצע אריאל זילבר באותו פסטיבל את שיר הפופ "תן לי כוח" ויהודית רביץ ביצעה שם את הבלדה "מישהו", שנהפכה לשיר זיכרון ידוע. לאירוויזיון הראשון שישראל השתתפה בו ב-1973, כתב לאילנית את השיר "אי שם" שזכה במקום הרביעי. בשנת 1976 ייצג את ישראל שירו של מנור "אמור שלום" בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ובשנת 1978 חיבר עם נורית הירש את השיר "אבניבי" שזיכה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות האירוויזיון שנערכה בפריז. בשיר זה הוא כתב על שפת הבית מימי ילדותו (פירוש הפזמון "אבניבי אובוהבב אובותבך" הוא "אני אוהב אותך"). עפרה חזה זכתה במקום השני באירוויזיון 1983 עם שירו "חי". בשיר זה כתב על "עם ישראל חי", מכיוון שבאותה שנה התקיימה התחרות בגרמניה. שיריו הנוספים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון היו "את ואני" (שלמה ארצי, 1975), "בן אדם" (ירדנה ארזי, 1988) ו"זה רק ספורט" (דפנה דקל, 1992).

מנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים. במיוחד מוכרים השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: "גלי" בביצועים של רבקה זוהר ונועם קניאל, "אחותי הקטנה" ("קוראים לה ליבי") בביצוע יפה ירקוני ו"בן" (על בנו יהודה) בביצוע נתנאלה. עוד משירי הילדים שלו: "מי אוהב את השבת?", "ילדים טובים, ילדים רעים", "מי ראה את באני?", "שלום היא מילה שימושית" ועוד.

מנור כתב גם מספר להיטים ללהקות צה"ל, בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"גשם אחרון" ללחניו של יאיר רוזנבלום, ו"רק בישראל" ללחנה של נורית הירש. על רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".

בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם היו: שירים מברזיל לאלבום "ארץ טרופית יפה", שירים דרום אמריקאיים ללהקת הפרברים, שירים מסרטים אמריקאיים ישנים להרכב הטוב הרע והנערה, שירים צועניים לאלבום "נשמה צוענית" של ירדנה ארזי ושירים ערביים לאלבומה "דמיון מזרחי", ושירים צרפתיים לאלבומה של קורין אלאל "שפת אמי".

מנור תרגם מחזות רבים בהם "אילוף הסוררת", "הלילה השנים-עשר" ו"רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר, "מנהל הבית" של הרולד פינטר, "הקמצן", "טרטיף" ו"בית ספר לנשים" של מולייר, "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס, ועוד. הייתה לו גם חיבה למחזות זמר, והוא תרגם את "שיער", "שיקגו", "קברט", "סוויני טוד", "אחים בדם", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים" ו"אופרה בגרוש".

מנור, כאמור, היה גם שדרן, והגיש תוכניות רדיו בקול ישראל וברשת 88FM, כמו גם תוכניות בטלוויזיה בנושאי קולנוע ומוזיקה, ביניהן התוכנית השבועית "עד פופ". הוא היה גם מנחה מבוקש למופעים שעסקו במוזיקה.

בשנת 1995 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, ובשנת היובל לישראל, 1998, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. בחודש מרץ 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית. המנון שנת היובל של האוניברסיטה, "אני שייך", הוא שירו האחרון של מנור.‏

מנור שהיה מעשן כבד, חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. אהוד מנור נפטר ב-12 באפריל 2005 מדום לב. בהלוויתו שנערכה בבנימינה השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "אין לי ארץ אחרת" (גלי עטרי), "מישהו" (מתי כספי) ו"ימי בנימינה" (חנן יובל). לאחר מותו הוחלט במשרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר.‏

מנור הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.

ב-13 ביולי 2005, הוסב שמו של אולפן רשת ג' בתל אביב, ל"אולפן אהוד מנור".

תרומתו לזמר העברי

תרומתו של אהוד מנור לזמר העברי הייתה רבה ביותר. הוא נחשב במשך שנים רבות כפזמונאי הפורה ביותר במדינת ישראל. מנור כתב שירים מכל הסוגים, משירים קלילים והומוריסטים בעיקר לתחרויות זמר (כמו האירוויזיון) על נושאים שנחשבו כ"לא רציניים", ועד שירים מורכבים, שנגעו ברבדים הרגישים ביותר בנפש האדם ובחייו האישיים שלו, בהם שירים על נפילת אחיו, על ימי ילדותו, על אהבה (כמו "ברית עולם" ו"כלים שלובים") ועל גידול ילדיו (כמו "ילדותי השנייה").

מנור היה מהיוצרים המוזיקליים שהחלו מתחילת שנות השבעים לבטא את עצמם בגוף ראשון, דבר שהיווה ניגוד לשירי המולדת שהושרו עד אז, אשר מוקד ההתייחסות בהם היה על החברה בכללותה. לכך התייחסה גם ועדת פרס ישראל בנימוקי הזכייה שלו לפרס:

	אהוד מנור מעולם לא רצה להיות "שליח ציבור". בשירתו אין בדרך כלל מקום לנוסח "אנחנו". לפי תפיסתו, אין פזמונאי יכול לדבר אלא בשם עצמו. ואכן, הוא הביא לזמר העברי את קולו הפרטי, קול אינטימי, חושפני ורגיש, אך באורח פלא הפכה שירת היחיד שלו לשירת רבים.
– 1998, פרס ישראל

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן ארץ טרופית יפה (גרסאות עברית) 1977 עמק הנהר האדום (גרסאות עבריות) 1981 שיר לדרום אמריקה (גרסאות עבריות) 1981 מתי כספי והפרברים: שיר אהבה רחוק (גרסאות עבריות) 1983 להקת חילות השדה: חופשה בדרכים 1985 חנן יובל: דור 1985 חנן יובל: אמצע החיים 1987 ירדנה ארזי: נשמה צוענית (גרסאות עבריות) 1987 ירדנה ארזי: דמיון מזרחי (גרסאות עבריות) 1989 מתי כספי: מתי 1993 נתנאלה: לא דיברנו עוד על אהבה 1995 עפרה פוקס ואהוד מנור: שפה משותפת 1997 חנן יובל: זה אתה 1998 יהודה מסס: מזרב 2006

אלבומי אוסף אהוד מנור: אני שלך ואת שלי-שירי אהבה 1974 מדינת הילדים – כל שירי הילדים של אהוד מנור 1978 ימי בנימינה: פגישה עם אהוד מנור ושיריו 1983 אהוד מנור: ברית עולם 1990 אהוד מנור: כלים שלובים 1991 מתי כספי ואהוד מנור: השירים הגדולים 1994 אם זאת אהבה – ממיטב שירי האהבה של אהוד מנור 1994 אהוד מנור: אי שם בלב – מיטב השירים המתורגמים 1996 אין לי ארץ אחרת – משירי המולדת של אהוד מנור 1998 עוד תראה עוד תראה – אוסף שמח משירי אהוד מנור 1999 אהוד מנור: האוסף – מדיה דיירקט 2004 אהוד מנור: אוסף השירים המוקדמים 2005 אהוד מנור: פעם לאהוב 2005 אהוד מנור: ימי בנימינה 2006 אהוד מנור: יליד הארץ 2006 אהוד מנור: יליד הארץ – המופע 2007 אהוד מנור: ילדים טובים 2008

לקריאה נוספת

• שרה אור, אהוד מנור: ימים של קולנוע, נדפס בעלון למורה לספרות, 16, תשנ'ו 1996.
• ירדנה הדס, אהוד מנור: פני הארץ, נדפס בספרות ילדים ונוער, 16, ג', תש'ן 1990.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אהוד מנור

• אהוד מנור, באתר MOOMA
• מילים לשירים של אהוד מנור באתר שירונט
• עמוד מיוחד עם מאמרים על אהוד מנור ב- ynet
• חן לב, חייו ומותו של אהוד מנור, במגזין במה
• אתר הנצחה לאהוד מנור
• חיים מזר, אלוהים תהיה בן אדם !, בבלוג של אלי אשד, באתר "רשימות", 8.12.2008
• ערן נבון, הימים היחפים של בנימינה, באתר וואלה!, 25 במרץ 2010
• עפרה לקס, ‏יום אחד קם ונעלם, באתר בשבע - ערוץ 7, 14 באפריל 2005
• ציפי שוחט, באותו לילה הוא עוד כתב שני שירי אהבה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011