ימין ושמאל בכלי שיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורות הניווט שכלי שיט ממוכן מציג כשהוא נמצא בדרך (מבט אל החרטום). האור האדום מציין את צדו השמאלי והאור הירוק את צדו הימני. שני האורות הלבנים הם אורות ראשי התרנים.

כאשר ניצבים בכלי שיט עם הפנים לכיוון החרטום, צד ימין של הצופה הוא הצד הימני של כלי השיט וצד שמאל הוא הצד הנגדי לו. כינוי הצדדים תמיד יחסי לחרטום. לכן, כשאדם עומד על סיפון אונייה ומביט לכיוון הירכתיים, שמאלו הוא צד ימין של כלי השיט וימינו הוא צד שמאל. המונחים באנגלית הם starboard (ולא right side) ו-port side (ולא left side).

הפירוש המילולי של המונח האנגלי starboard הוא "צד משוט ההגה" או "צד ההגה". מקור המונח באנגלית עתיקה: stérbord (צירוף של stéor, משוט הגה, ו-bord, צד). עד אמצע המאה ה-13, אז נכנס לשימוש לוח ההגה התלוי המוכר לנו כיום, נוהגו כלי השיט באמצעות משוט הגה מן החלק האחורי של הספינה. על פי רוב נמצא משוט זה בצד ימין של כלי השיט, ולכן הקשירה לרציף נעשתה בדופן שמאל, כדי לאפשר היגוי ועל מנת להגן על משוט ההגה מפני פגיעה. צד שמאל נקרא לפנים larboard, שפירושו המילולי "צד ההטענה" (מאנגלית עתיקה ladebord); מקור המונח, ככל הנראה, מפתח הטענת המטען (loading or lading port), שהיה ברוב אוניות הסוחר בדופן שמאל. מאחר שצלילי הפקודות להגאי "סטארבורד" ו-"לארבורד" דומים, הוא עלול היה להתבלבל; ואמנם, בתחילת המאה ה-19 הוחלף השם מ-larboard ל-port, והוא נקבע רשמית כצד שמאל של האונייה ב-1844.

צד ימין באונייה היה שמור לתאו של רב-החובל או הקברניט, כדי שיימצא קרוב להגאי האוחז במשוט ההגה. מסורת זו המשיכה להתקיים גם כשפסק השימוש באמצעי היגוי זה. זו הסיבה ההיסטורית, מדוע בכלי שיט מלחמתיים מניפים את נס הקצין הבכיר בצד ימין של התורן.

התקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים קובעות, כי כלי שיט הנמצאים בדרך בין שקיעת השמש וזריחתה יציגו - בנוסף לאורות אחרים - גם אורות צד: אור ירוק בצד ימין ואור אדום בצד שמאל. לכן נהוג לעתים לכנות את צדדי כלי השיט בשמות הצבעים האלה - ירוק לצד ימין ואדום לצד שמאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]