יעקב הכהן סקלי
רבי יעקב הכהן סקאלי (ה'תקצ"ז, 1837 - ט"ו בחשון ה'תרע"ט) היה שד"ר, פוסק הלכה, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של טבריה בראשית המאה העשרים.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטבריה לאביו רבי אהרן הכהן סקלי, למשפחה שמוצאה ממרוקו. התייתם מאביו בגיל ארבע.[1] למד בישיבות טבריה. בשנת תר"ל נמנה עם חכמי צפת.[2] באייר תרל"א יצא לשמש כשד"ר לערי צפון אפריקה יחד עם הרב שלמה רחמים אבולעפיה.[3] ובשנת תרמ"ו יצא כשד"ר לערי הודו. בשנת ה'תר"ן התמנה לדיין בטבריה בראשותו של רבי דוד ועקנין ולצד חביריו רבי שמואל בן קיקי, רבי יוסף דוד אבולעפיה, רבי יהודה רבוח,[4] ועוד. החל משנת תר"ס התמנה לאחראי על תרומות קהילת אמשטרדם, יחד עם חבירו רבי יהודה טולידאנו.[5]
החל משנת ה'תר"ס כיהן כאב בית הדין ורבה של העיר עד לפטירתו.[6] לצידו עמדו הדיינים רבי שמואל ן' קיקי ורבי אליהו ילוז. החל משנת תרע"ד, מושב בית הדין עבר למקום רחוק מביתו של רבי יעקב, ועקב חולשתו לא היה יכול לפקוד את בית הדין לעיתים תכופות, ולכך מינו את רבי יעקב חי זריהן לדיין שלישי תחתיו.[7]
נפטר בטבריה ושם נקבר. בניו הם רבי אהרן ורבי שמואל מחכמי טבריה.