הודו

הרפובליקה של הודו (בהינדי: भारत गणराज्य), מדינה בדרום אסיה החולשת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה, המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות; כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם.

להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו למעלה משבעת אלפים קילומטרים, והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, המלדיביים ואינדונזיה. כלכלת הודו, מבחינת כוח הקנייה, היא הרביעית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

מתוקף היותה כר הצמיחה לתרבות עמק האינדוס ומוקד של דרכי מסחר חשובות ואימפריות גדולות, להודו תפקיד מפתח בהיסטוריה האנושית; ההינדואיזם, הסיקיות, הבודהיזם והג'ייניזם מקורם כולם בהודו, בעוד גם האסלאם והנצרות זכו להשפעה נרחבת בתקופות מאוחרות יותר. במאה ה-19 הייתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. היא זכתה בעצמאות בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך, אלים בחלקו.

אוכלוסיית הודו, פני השטח שלה, בעלי החיים, ומערכות האקלים והצמחייה שבה הם בין המיוחדים בכדור הארץ כולו.

תוכן עניינים

1 ההיסטוריה
2 פוליטיקה
3 שלטון מקומי
4 כלכלה
5 גאוגרפיה
- 5.1 אקלים
6 דמוגרפיה
- 6.1 דת
  - 6.1.1 ההינדואיזם
7 תרבות
- 7.1 קולנוע וטלוויזיה
- 7.2 המטבח ההודי
8 ראו גם
9 קישורים חיצוניים

[עריכה] ההיסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הודו, חלוקת הודו

השרידים העתיקים ביותר של תרבות כתובה שנמצאו בהודו שייכים לתרבות עמק האינדוס (שנחקרה באתרים האראפה ומוהינג'ו דארו). כתב תרבות האינדוס לא פוענח עד היום אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על תרבות מפותחת ביותר שניהלה קשרי מסחר עם מסופוטמיה. עם השנים נעלמה תרבות זו ובתקופת השנים שבין תחילת האלף ה-2 לפנה"ס ועד למחציתה - עלתה והתרחבה התרבות הוודית. בני תרבות זו היו ככל הנראה נוודים שהגיעו לאזור נהר האינדוס (שרובו נמצא בפקיסטן של ימינו) ומשם התפשטו מזרחה אל המישור שבין האינדוס לגנגס (דרכי התפשטותם עדיין במחלוקת וישנם חוקרים - שנמצאים בדעת מיעוט - הטוענים לרציפות תרבותית לתרבות עמק האינדוס). שבטים אלו מכונים Arya וחוקרים רבים העלו סברות (המבוססות בעיקר על מחקר בלשני) שהם בני "הגזע הארי". דתם של בני תרבות זו הותוותה בריג ודה בשפת הסנסקריט והתפתחה לכדי קאנון דתי שהפך והתגלגל - ברצף היסטורי שהתפרש על פני אלפי השנים הבאות - לגרעין הרעיוני הסמלי של אוסף האמונות שמכונה כיום דת ההינדואיזם.

דת האסלאם הגיעה להודו בתחילת המאה ה-11 עם תקיפות המוסלמים וכיבוש עמקי האינדוס והגנגס . רוב ההודים לא הסכימו לקבל על עצמם את דת האסלאם משום שרעיונותיה ומנהגיה היו שונים לגמרי ממנהגי דת ההינדו, ש"שלטה" בהודו באותה תקופה.

עד למאה ה-16, פלישות המוסלמים להודו הפכו לשכיחות כפי שקרו במשך 100 שנה. כמה מן הפולשים נשארו וחלקם חזרו מערבה עם כל השלל שיכלו לשאת. אך ברבר (שפירושו נמר), שליט המונגולים, נשאר ב-1526. הוא ייסד את האימפריה המוגולית, אחת האימפריות המפוארות ביותר בעולם. חצר מלכותו הייתה מרוצפת בעושר. אנשים ונשים ענדו תכשיטים יקרים ובגדי משי עדינים.

בשנת 1674 נוסדה בדרום הודו האימפריה המרתית, והיא התקיימה עד 1818, עת נכנעה לכובש הבריטי.

מהטמה גנדי, המוכר כאבי האומה ההודית, יחד עם ג'ווהרלל נהרו, ראש הממשלה הראשון של הודו לעתיד.

מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, כשנוסד הקונגרס הלאומי ההודי. הקבוצה מצאה מנהיג גדול בדמותו של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי. גאנדי היה עורך דין שחונך בשיטה הבריטית, הוא השתמש בהפגנות לא אלימות שלהן קרא "סטיאגרה" כדי למחות נגד השלטון הבריטי בהודו. מאמיניו נהגו לשבת ברחובות ללא תנועה, אפילו אם המשטרה הכתה אותם. גאנדי אמר למאמיניו לא לקנות מוצרים בריטיים ולא לעבוד עבורם. הוא בילה שנים אחדות בכלא ושבת רעב לעתים קרובות.

הצבא הבריטי פתח באש נגד קבוצת הודים שהפגינו ב"סטיאגרה" בעיר אמריצר ב-1919. כתוצאה מכך נהרגו 400 איש לא חמושים. אירוע זה נחשב לנקודת המפנה במאבק לעצמאות הודו.

בניגוד לגאנדי, באגט סינג ראה צורך באלימות כדרך להיפטר מן הבריטים. סינג, שפירושו אריה, הטמין פצצה במרכז ישיבת המחוקקים. הוא נתפס על ידי הבריטים ונתלה על מעשיו. כיום רחובות רבים ברחבי הודו נקראים על שמו, ויש מוזיאון המוקדש לו במדינת פונג'ב. על אף שהדרישה לעצמאות לא תמיד נעשתה בדרכי שלום, היא ניצחה לבסוף, והמשנה למלך הלורד לואי מאונטבטן הכריז כי השלטון הבריטי יסתיים ב-14 באוגוסט 1947, אולם הודו תחולק בין מדינה הינדית - הודו, למדינה מוסלמית - פקיסטן, בניגוד לחזונו של גאנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. בשל אזהרות של אסטרולוגים מפני ביש מזל ביום העצמאות המיועד, הוכרזה עצמאות הודו רק עם כניסת יום ה-15 באוגוסט 1947, וכך הכריז ראש הממשלה הראשון של הודו, ג'ווהרלל נהרו: "בשעת חצות, כשהעולם ינום את שנתו, תתעורר הודו לחיים ולחרות."

בחודש שאחרי החלוקה, התבצעו חילופי אוכלוסין רוויי דמים בין שתי המדינות החדשות. היה זה טרנספר של 4 מיליון הינדים ומוסלמים שהעבירו את ביתם לצד "הנכון" של הגבול. במהומות שאירעו בעקבות אירוע זה נהרגו כחצי מיליון אנשים במהומות שפרצו בין הינדים למוסלמים. על ידי שביתות רעב הצליח גאנדי לגרום להפסקת המהומות בכלכותה ובדלהי, אך ב-1948 הוא נרצח על ידי קנאי הינדי, שחשב שהקו שהוא נוקט כלפי המוסלמים הינו רך מדי.

מאז הכרזת העצמאות של שתי המדינות, נותר אזור חבל קשמיר במחלוקת קשה בין הודו לפקיסטן . ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, החלה מלחמה בין המדינות שנסבה סביב עתיד החבל. גם ב-1965 וב-1971 אירעו מלחמות בין המדינות שמרכזן חבל קשמיר. אף על פי שפקיסטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע, ועדיין נפוצים באזור פיגועי טרור וסכסוכי גבול מקומיים בין הצבאות . מצב זה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן, שאף הוביל החל מסוף שנות ה-90 למירוץ חימוש גרעיני בין שתי המדינות, במקביל לנסיונות שנעשו על ידי האו"ם ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של הודו

**סמלים לאומיים של הודו**
דגל	טירנגה
סמל	אריה סרנת'
המנון	"ז'אנה ג'אנה מאנה"
שיר לאומי	"ואנדה מהטראם"
בעל חיים	טיגריס בנגלי
ציפור	טווס הודי
פרח	לוטוס
עץ	באניאן
פרי	מנגו
ספורט	הוקי שדה

בהתאם לחוקתה, הודו היא "רפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית". בדומה לארצות הברית, להודו צורת ממשל פדרלית. עם זאת, לממשל המרכזי בהודו כוח רב יותר מאשר למדינות המרכיבות את הודו, והממשל המרכזי עוצב על פי הדגם הבריטי. יש ביכולתו של הממשל המרכזי לפטר ממשלות של מדינות במקרה שאף מפלגה אינה מסוגלת להקים ממשלה בראשותה, או בהתקיים סעיפים מסוימים המוגדרים בחוקה. כן יש ביכולתו של הממשל המרכזי להטיל על מדינה שלטון פדרלי ישיר, הידוע כשלטון הנשיא.

הממשלה מפעילה כוחות מנהליים נרחבים בשם הנשיא, אשר תפקידיו הם במידה רבה טקסיים. הנשיא וסגנו נבחרים באופן בלתי ישיר אחת ל־5 שנים על ידי מועצה בוחרת מיוחדת. סגן הנשיא תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן.

הפרלמנט ההודי (הידוע בשמו סנסאד) מורכב משני בתים: הבית העליון - רג'יה סבהה (מועצת המדינות) והבית התחתון - לוק סבהה (בית העם). מועצת השרים אחראית כלפי הלוק סבהה.

בניין הפרלמנט ההודי

הכוח הביצועי הלאומי האמיתי מרוכז בידי מועצת שרים (קבינט), המונהגת על ידי ראש ממשלת הודו. בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי ה־לוק סבהה. רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט ב־לוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. אולם כל החלטות הממשל המרכזי כוללות את שמו באופן סמלי. יש לזכור נקודה זו כאשר קוראים על "החלטות שנתקבלו על ידי הנשיא", כולל במאמר זה.

בהודו יש כ-28 מדינות ו־7 טריטוריות מאוחדות. למדינות יש ממשלות נבחרות משל עצמן, בעוד שטריטוריות מאוחדות נשלטות על ידי אדמיניסטרטור הממונה על ידי השלטון הפדרלי המרכזי. בתי המחוקקים של כמה מהמדינות מורכבים משני בתים, בדומה לפרלמנט הלאומי. השרים הראשיים של המדינות אחראיים בפני בתי המחוקקים באותו אופן בו ראש הממשלה אחראי בפני הפרלמנט.

[עריכה] שלטון מקומי

ערך מורחב – מדינות וטריטוריות הודו

הודו מחולקת ל-28 מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), 6 טריטוריות-איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות, ואילו בטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. להודו שני בסיסים מדעיים באנטארקטיקה- מאיטרי ודקשין גנגוטרי.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הודו

מאז הכרזת העצמאות נוקט הממשל ההודי גישה סוציאליסטית הכוללת שליטה ריכוזית ממשלתית ובקרה על היוזמה החופשית. מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת החלה גם הודו בליברליזציה, והפחיתה את הבקרה הממשלתית על השקעות חוץ במקביל להפרטה של חברות, בייחוד כאלו שהיו בשליטת מדינות הודו.

צמיחת התמ"ג ב-2006 הייתה כ-9% והביאה את כלכלת הודו לקצב צמיחה מהגבוהים בעולם. משקיעים זרים מבצעים יותר ויותר השקעות בכלכלה הצומחת של הודו ובשוק המניות שלה. התמ"ג ההודי הוא הרביעי בעולם (אחרי ארצות הברית סין ויפן) או החמישי אם מתייחסים לשוק הארופאי המשותף כאל יחידה אחת. כוח העבודה ההודי מונה למעלה מחצי מיליארד נפש.

רק כשני שליש משטחה של הודו ראויים לעיבוד חקלאי. למרות מודרניזציה של החקלאות והכנסת ציוד ממוכן עדיין כשני שליש מהעובדים עובדים בחקלאות. הודו מספקת את צרכיה ברוב המוצרים החקלאיים ומייצאת מוצרים חקלאיים שונים (כגון תה, אורז בסמטי, תבלינים).

המטבע ההודי הוא הרופי ההודי. נכון ל-3 באוגוסט 2007, דולר אמריקני אחד שווה 40.225 רופי.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת הודו

ערך מורחב – גאוגרפיה של הודו

הודו נמצאת בדרום אסיה, שטחה 3,287,590 קמ"ר, שוכנת על רוב תת היבשת ההודית. גובלת יבשתית עם פקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן, תת היבשת היא חצי אי המוקף משלושת עבריו באוקיינוס ההודי, נמצא על הלוח ההודי, שהוא חלק מהלוח הטקטוני ההודי-אוסטרלי.

הודו מחולקת ל: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר תר, ורמת דקאן.

בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: כלכותה, מומביי, מדראס, בנגלור, אחמדאבאד, היידראבד, קנפור, נאגפור, פונה, לוקנו, אגרה, ואראנאסי.

[עריכה] אקלים

האקלים ברוב שטחה של הודו הוא מונסוני. יש שלוש עונות עקריות בהודו: עונה שחונה וקרה יחסית (אוקטובר עד פברואר) , עונה שחונה וחמה (פברואר עד יוני), ועונה גשומה וחמה (יוני עד ספטמבר) בה יורדים גשמי המונסון, הגורמים לעתים קרובות להצפות ולאובדן בנזק וברכוש. עם זאת, בין חלקי הודו, ניכר הבדל רב בכמויות המשקעים: בגבול בנגלדש נמדדה כמות של 10,600 מ"מ לשנה (שיא עולמי) ובמדבר נמדדה כמות של 500 מ"מ לשנה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של הודו

הטאג' מאהל, אחד מאתרי התיירות המרכזיים בהודו ובעולם

אישה הודית בלבוש מסורתי

הרי ההימלאיה בהודו

שרשרת הרי ארבאלי בראג'סטאן

הרי נילגירי בטאמיל נאדו

אגם פנגנונג בלדאק

אחד מחופי הים בגואה

טבלאת מדינות וטריטוריות הודו, ממויינת לפי מספר האוכלוסייה:

מיקום	שם המדינה/הטריטוריה	אוכלוסייה במרץ 2001
1	אוטר פראדש	166,197,921
2	מהרשטרה	96,878,627
3	ביהר	82,998,509
4	מערב בנגל	80,176,197
5	אנדרה פראדש	76,210,007
6	טאמיל נאדו	62,405,679
7	מאדהיה פראדש	60,348,023
8	ראג'סטאן	56,507,188
9	קארנאטקה	52,850,562
10	גוג'אראט	50,671,017
11	אוריסה	36,804,660
12	קראלה	31,841,374
13	ג'הרקאנד	26,945,829
14	אסאם	26,655,528
15	פונג'ב	24,358,999
16	הריאנה	21,144,564
17	צ'האטיסגאר	20,833,803
--	טריטוריה של בירת המדינהדלהי	13,850,507
18	ג'אמו וקשמיר	10,143,700
19	אוטראנצ'ל	8,489,349
20	הימאצ'אל פראדש	6,077,900
21	טריפורא	3,199,203
22	מאניפור	2,166,788
23	מגהלאיה	2,318,822
24	נאגאלנד	1,990,036
25	גואה	1,347,668
26	ארונצ'אל פראדש	1,097,968
--	טריטוריית איחוד פונדיצ'רי	974,345
--	טריטוריית איחוד צ'נדיגאר	900,635
27	מיזוראם	888,573
28	סיקים	540,851
--	טריטוריית איחוד איי אנדמן וניקובר	356,152
--	טריטוריית איחוד דאדרה ונאגר הבלי	220,490
--	טריטוריית איחוד דאמן ודיאו	158,204
--	טריטוריית איחוד לקשאדוויפ	60,650
--	סך הכול אוכלוסייה בהודו ב 2001	1,028,610,328

[עריכה] דת

הגיוון הדתי בהודו הינו רב, אך הדת הנפוצה ביותר היא ההינדואיזם, אליה משתייכים, בגווניה השונים, 80.5% מהאוכלוסייה. בהודו מיעוט מוסלמי גדול, המונה כ- 13.4% מהאוכלוסייה. עוד דתות הם הנצרות (2.6%), סיקהיזם (1.9%), בודהיזם (0.8%) וג'ייניזם (0.4%). בהודו הייתה בעבר קהילה יהודית גדולה, בעיקר במדינת מאהאראשטרה, שם ישבה קהילת "בני ישראל", בקוצ'ין ובמומבאי. אחרי 1948, עלתה רוב הקהילה היהודית לישראל, וכיום נשארו במדינה אלפים בודדים של יהודים.

[עריכה] ההינדואיזם

לדת ההינדית השפעה מכריעה על אורח החיים והתרבות בהודו. השפעה רבה ניכרת לשיטת הכיתות (הקאסטות): יש כ-3000 כיתות שונות בחברה ההינדואית. בראש הקאסטות עומדת כת הברהמינים, שהם המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש, הנקראים "ודות". אחריה: כת הקשטריה - כת המלכים והלוחמים. הכת השלישית - כת הואישיה, שהיא כת הסוחרים, ואחרונה - כת הסודרה, כת האיכרים ובעלי המלאכה. הקסטה הנמוכה ביותר, ה"דליט", נקראת לעתים גם בשם "אנטצ'בלס" כלומר אסורים במגע. על אף נסיונות של הממשלה ליצור אפליה מתקנת, עד היום עובדים בני הקסטה לרוב בעבודות הבזויות, וסובלים השפלות מצד ההודים האחרים.

ההינדים מאמינים באמונת גלגול הנשמות, הטוענת שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שנים ולא מוצאת מנוח, עד אשר היא מתמזגת עם האל, ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.

האלים הראשיים בדת ההינדואיזם הם: ברהמה, שהוא בורא העולם, לפי האמונה ההינדית, וישנו - משמר היקום, שיווה - כח ההרס שבעולם. לפי האמונה ההינדית הפרה הינה חיה קדושה, ואין לאכול מבשרה.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות הודו

[עריכה] קולנוע וטלוויזיה

הקולנוע ההודי הוא בין המפותחים בעולם, והיקף תעשיית הסרטים בה הוא עצום: הודו מייצרת כ-900 סרטים בשנה, יותר מכל ארץ אחרת בעולם, אף יותר מהוליווד שמייצרת סה"כ כ-300 סרטים בשנה. מרכז תעשיית הסרטים נמצא בעיר מומביי, שזכתה לכינוי "בוליווד".

רוב הסרטים ההודיים מרצים את העדפות הקהל בשילוב של פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק אלוהי כנגד הרוע. סרט מסוג זה נקרא מסלה, כפי שמסלה היא שילוב של תבלינים הודיים. המוזיקה היא חלק מרכזי ברוב הסרטים, ולעתים רבות שירי הסרט הופכים לשירי הפופ הפופולריים במדינה. הסרטים מוקלטים ב 2 או 3 שפות כדי להבטיח לעצמם קהל רב.

בהודו עשרות ערוצי טלוויזיה, שרבים מהם משודרים בכל רחבי העולם.

[עריכה] המטבח ההודי

ערך מורחב – המטבח ההודי

מאחר שהודו היא בעצם תת-יבשת - קשה לדבר על מטבח הודי אופייני, היות שיש הבדלים משמעותיים בין האוכל המקובל בדרום לבין האוכל המקובל בצפון, הינדים לבין מה שאוכלים מוסלמים, והבדלים נוספים. ככלל - אוכל הודי מתבסס על מאכלי קטניות וירקות שלידם מוגש לחם או אורז או שניהם, האוכל מתובל עם ג'ינג'ר, שום, בצל, הל, כורכום, כוזברה, כמון, עלי עץ הקארי, קינמון, תערובות מאסאלה (תערובת המורכבת ממספר תבלינים) ועוד.