כבל תקשורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כבל תקשורת הוא קו תקשורת העובד בכבל מוצק המקשר שני התקני תקשורת בלבד. מכאן נובע שמו השני של כבל התקשורת - נל"נ, דהיינו, נקודה לנקודה.

כבל התקשורת הפשוט ביותר הוא חוט מוצק ומתוח מכל חומר שהוא המקשר שני גופים מוצקים בצורת ספל. כבל כזה מאפשר שמיעה טובה יותר של שני אנשים המדברים אל תוך הספלים משום שמעבר גלי הקול במוצק (חוט מתוח) הוא טוב יותר מאשר באוויר. השימוש בכבל תקשורת מסוג זה הוא די נדיר.

קבוצה מקובלת של כבלי תקשורת היא חוטי חשמל. חוט חשמל רגיל הוא אינו כבל תקשורת מוצלח משום שהוא יוצר וקולט הפרעות אלקטרומגנטיות. הפרעות כאלה משבשות את האותות העוברים בחוט ובחוטים סמוכים, יוצרות בעיית אבטחת מידע ומבזבזות אנרגיה. על כן בחוטי חשמל המשמשים למערכות תקשורת מקובלים הפתרונות הבאים וצירופיהם:

  • שזירה - חוטי המעגל החשמלי המקשרים את שתי הנקודות מלופפים זה בזה ומכיוון שהתשדורת בהם שונה כמעט ורק בכיוון הזרימה, השדות המגנטיים שכל אחד מהם יוצר מבטל חלק נכבד מהשדה של השני.
  • קואקסיאליות - אחד משני חוטי המעגל החשמלי הוא גליל והשני, כולל שכבת הבידוד שלו, עובר בתוכו. התקן זה יקר יותר מהשזירה ויעיל ממנה לביטול השדות האלקטרו מגנטיים.
  • שכבות בידוד חשמלי אחדות.
  • סיכוך - מעטפת מוליכת חשמל הקולטת ומחלישה את השדה המגנטי.

קבוצה שלישית של כבלי תקשורת היא קבוצת הסיבים האופטיים. סיב אופטי הוא סיב מחומר שקוף (בדרך כלל זכוכית) המאפשר העברת אור מקצהו האחד לאחר, ומבוסס על העקרון הפיזיקלי הנקרא החזרה גמורה (או החזרה מלאה) של קרן אור. סיבים אופטיים יקרים יותר מכבלי חשמל. אולם, הם לא יוצרים שדות מגנטיים ולכן הם יעילים ובטוחים יותר בהעברת אותות. האות עובר בסיבים רק בכיוון אחד ולכן כבל תקשורת מכיל לפחות שני סיבים.