לאוניד פופוב
 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1945 (בן 78) אולקסנדריה, ברית המועצות |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות | קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית |
| לאום |
 סובייטי/ רוסיה |
| השכלה |
|
| עיסוקים נוספים | טייס קרב |
| תקופת השירות | 1970–1987 (כ־17 שנים) |
| דרגה | גנרל מיור |
| זמן שהייה בחלל | 200 ימים, 14 שעות, 45 דקות |
| משימות | |
| סויוז 35, סויוז 40, סויוז T-7 | |
| עיטורים | |
 (פעמיים)  (3 פעמים) | |
  | |
לאוניד איוואנוביץ' פופוב (ברוסית: Леонид Иванович Попов; נולד ב־31 באוגוסט 1945) הוא קוסמונאוט סובייטי ממוצא אוקראיני שטס ב-3 משימות חלל כחבר משלחת לתחנת החלל סאליוט 6 ו-סאליוט 7.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאוניד פופוב נולד בעיירה אולקסנדריה במחוז קירובוגרד (אז בברית המועצות) למשפחת פקיד ממוצא אוקראיני. בשנת 1964 הוא גויס לצבא ובשנת 1968 סיים בית הספר לטייסים וחזר לחיל האוויר הסובייטי כטייס קרב.
בשנת 1970 לאוניד פופוב נכלל ביחידת הקוסמונאוטים.
בשנת 1980 הוא ביצע טיסה בחללית סויוז 35 לצד ואלרי ריומין. פופוב היה מפקד החללית ומפקד משלחת מס' 4 לתחנת החלל "סאליוט 6". במהלך טיסה זו שנמשכה 185 ימים הצוות ביצע מספר מחקרים וקלט בתחנת חלל סאליוט 6 מספר מבקרים. הוא חזר בחללית סויוז 37.
בשנת 1981 נערכה הטיסה השנייה בחללית סויוז 40 כמפקד צוות. החללית התחברה לזמן קצר לתחנת החלל "סאליוט 6" וחזרה לאחר שהות של מספר ימים.
בשנת 1982 נערכה הטיסה השלישית בחללית סויוז T-7. פופוב היה מפקד צוות. החללית התחברה לזמן קצר לתחנת החלל "סאליוט 7". החלה פעילות משותפת ביחד עם משלחת מס' 1 שכבר פעלה בתחנת החלל. פופוב וצוותו חזרו לכדור הארץ בחללית סויוז T-5.
לאוניד פופוב עזב את יחידת הקוסמונאוטים בשנת 1987 והחל לימודים באקדמיה הצבאית של המטה הכללי הרוסי. לאחר סיום הלימודים הוא החל את העבודה במשרד ההגנה של ברית המועצות וכיהן במספר תפקידי ניהול.
בשנת 1995 הוא יצאה לגמלאות ומתגורר במוסקבה.
משלחת מס' 4 לתחנת החלל סאליוט 6[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת הגיעה לתחנת החלל בחללית סויוז 35. העגינה בוצעה ב-10 במאי לתא העגינה הקדמי. באותה עת תחנת החלל הייתה לא מאוישת מאוגוסט 1979. הצוות החל בתהליך העברת התחנה למשטר מאויש. פעילות זו נמשכה מספר ימים.
כאשר צוות הגיע לתחנת החלל חללית מטען פרוגרס 8[1] כבר הייתה מחוברת (היא הגיע ב-25 במרץ כאשר בתחנת החלל לא היה צוות והתחברה לתא עגינה אחורי). צוות החל בהעברת מטען לתחנת החלל.
ב-25 באפריל חללית מטען "פרוגרס 8" נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-29 באפריל לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 9[2] והתחברה לתא עגינה אחרוי. בחללית מטען היו 2,300 ק"ג של אספקה. צוות תחנת החלל החל בהעברת אספקה לתחנת החלל.
ב-20 במאי חללית מטען "פרוגרס 9" נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-26 במאי שוגרה חחלית סויוז 36 (ואלרי קובסוב היה מפקד צוות). המטרה הייתה לעגון בתחנת החלל לביקור קצר. העגינה בוצע ב-27 במאי. בחללית "סויוז 36" הגיע גם ברטלן פרקש מהונגריה לביקור קצר.
ב-3 ביוני חללית סויוז 35 עזבה את תחנת החלל עם קובסוב ופרקש.
ב-4 ביוני פופוב וריומין ביצוע שינוי מיקום עגינה של חללית "סויוז 36" שהחלה לשמש חללית חירום.
ב-5 ביוני שוגרה חללית סויוז מדגם חדש סויוז T-2 (יורי מלישב היה מפקד צוות). הם התחברו בהצלחה לתחנת החלל לתא עגינה אחורי. לאחר ביקור של יומיים הם עזבו את תחנת החלל.
ב-1 ביולי לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 10[3] והתחברה לתא עגינה אחורי. בחללית מטען היו 2,300 ק"ג של אספקה. צוות תחנת החלל החל בהעברת אספקה לתחנת החלל.
ב-17 ביולי חללית מטען "פרוגרס 10" נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-22 ביולי שוגרה חחלית סויוז 37 (ויקטור גורבטקו היה מפקד צוות). המטרה הייתה לעגון בתחנת החלל לביקור קצר. העגינה בוצע ב-24 ביולי. בחללית "סויוז 37" הגיע גם פאם טואן מווייטנאם לביקור קצר.
ב-31 ביולי חללית סויוז 36 עזבה את תחנת החלל עם גורבטקו ופאם טואן.
ב-1 באוגוסט פופוב וריומין ביצוע שינוי מיקום עגינה של חללית "סויוז 37" לתא עגינה קדמי והיא החלה לשמש חללית חירום.
ב-18 בספטמבר שוגרה חחלית סויוז 38 (יורי רומננקו היה מפקד צוות). המטרה הייתה לעגון בתחנת החלל לביקור קצר. העגינה בוצע ב-19 בספטמבר. בחללית "סויוז 38" הגיע גם ארנלדו טאמאיו מנדס מקובה לביקור קצר.
ב-26 בספטמבר חללית סויוז 38 עזבה את תחנת החלל עם רומננקו ומנדס.
ב-28 בספטמבר לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 11[4] והתחברה לתא עגינה אחורי. בחללית מטען היו 2,300 ק"ג של אספקה. צוות תחנת החלל החל בהעברת אספקה לתחנת החלל. החללית הייתה מחוברת לתחנת החלל עד דצמבר.
ב-11 באוקטובר פופוב וריומין נכנסו לחללית "סויוז 37" וחזרו לכדור הארץ לאחר שהייה של 184 יממות בחלל.
תחנת החלל נותרה לעבוד במשטר לא מאויש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקציר נתונים באתר ספייספאקטס
- נתונים מאנציקלפדיית החלל
- ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
- ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)
- פעילות משלחת מס' 4 תחנת החלל סאליוט 6