אנטולי ברזובוי
 | |
| לידה |
11 באפריל 1942 אדיגיה, מחוז קרסנודאר |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 2014 (בגיל 72) מוסקבה |
| מידע כללי | |
| בשירות | קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית ורוסקוסמוס |
| לאום |
 סובייטי/ רוסיה |
| השכלה |
אקדמיית חיל האוויר ע"ש גגארין  |
| עיסוקים נוספים | טייס קרב |
| תקופת השירות | 1970–1992 (כ־22 שנים) |
| דרגה | קולונל |
| זמן שהייה בחלל | 211 ימים, 9 שעות, 4 דקות |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 1 |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 2 שעות, 33 דקות |
| משימות | |
| סויוז T-5 | |
| עיטורים | |
   | |
  | |
אנטולי ניקולייביץ' ברזובוי (ברוסית: Анатолий Николаевич Березовой; 11 באפריל 1942 – 20 בספטמבר 2014) הוא קוסמונאוט סובייטי שטס לחלל כחבר צוות תחנת החלל סאליוט 7.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטולי ברזובוי נולד בכפר אינם שבאדיגיה. לאחר סיום בית הספר הוא עבד מספר שנים כחרט. בשנת 1961 התגייס והחל לימודי טייס בבית הספר של חיל האוויר הסובייטי. לאחר סיום הלימודים, היה טייס ביחידות החיל.
בשנת 1970 הוא התקבל ליחידת הקוסמונאוטים והחל הכנות לטיסה לחלל.
בשנת 1972 שוגר לחלל בפעם הראשונה בחללית סויוז T-5 לצד ולנטין לבדב. במהלך הטיסה שנמשכה 211 ימים הם התחברו לסאליוט 7 וביצעו מספר רב של מחקרים. בין היתר הם ביצעו פעילות חוץ רכבית במהלכה החליפו חלק מהמכשור שהותקן בחלק החיצוני של התחנה. הוא חזר לכדור הארץ בחללית סויוז T-7.
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 היה ברזובוי חבר צוות משנה של מספר משימות חלל.
בשנת 1992 עזב את השרות. הוא כיהן במספר תפקידים ציבוריים ונפטר בשנת 2014.
פעילות משלחת מס' 1 לתחנת החלל סאליוט 7[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות המשלחת החלה ב-14 במאי 1982 לאחר עגינת חללית סויוז T-5.
ב-17 במאי שוחרר למסלול לוויין תקשורת Iskra-2 שהיה אוחסן בתחנת החלל בעת שיגורה. הוא פעל כ-7 שבועות.
ב-25 במאי הגיע חללית מטען פרוגרס 13 עם כ-2,300 ק"ג אספקה. צוות המשלחת החל בהעברת ציוד ואספקה לתחנת החלל.
ב-2 ביוני בעזרת מדחפי חללית מטען בוצע שינוי גובה מסלול של תחנת החלל.
ב-4 ביוני חללית מטען פרוגרס 13 עזבה את תחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-25 ביוני לתחנת החלל הגיע חללית סויוז T-6 (ולדימיר דז'ניבקוב היה מפקד צוות). עם החללית לתחנת החלל הגיע אסטרונאוט צרפתי ראשון ז'אן-לו קרטיין שהחל בביצוע תוכנית ניסויים שהוכנה עבורו.
ב-2 ביולי חללית "סויוז T-6" עם צוותה עזבו את תחנת החלל וחזרו לכדור הארץ.
ב-12 ביולי הגיע חללית מטען פרוגרס 14 עם כ-2,300 ק"ג אספקה. צוות המשלחת החל בהעברת ציוד ואספקה לתחנת החלל.
ב-20 ביולי ברזובוי ולבדב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-2.5 שעות. במהלך פעילות זו הותקן ציוד מדעי בחלק החיצוני של תחנת החלל. כמו כן פירקו ציודים שאין בהם צורך.
ב-10 באוגוסט חללית מטען פרוגרס 14 עזבה את תחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-20 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית סויוז T-7 (לאוניד פופוב היה מפקד צוות).
ב-27 באוגוסט חללית סויוז T-6 עזבה את תחנת החלל עם צוות שהגיע בחללית "סויוז T-6"
ב-29 באוגוסט חללית "סויוז T-7" הועברה לתא עגינה קידמי.
ב-20 בספטמבר הגיע חללית מטען פרוגרס 15 עם כ-2,300 ק"ג אספקה. צוות המשלחת החל בהעברת ציוד ואספקה לתחנת החלל. עם החללית הגיע לוויין Iskra 3.
ב-4 באוקטובר חללית מטען פרוגרס 15 עזבה את תחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-18 בנובמבר לוויין תקשורת Iskra 3 שוחרר למסלול. הוא פעל ע-4 שבועות[1]
במהלך שהות של 211 ימים בתחנת החלל המשלחת ביצע מספר רב של ניסויים בתחומים שונים.
ב-10 בדצמבר צוות השלים את התוכנית, נכנס לחללית "סויוז T-7" וחזר לכדור הארץ באזור המתוכנן בשטח קזחסטן של כיום.
תחנת החלל "סאליוט 7" המשיכה לשות בחלל במשטר לא מאויש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקציר נתונים באתר ספייספאקטס
- נתונים מאנציקלפדיית החלל
- ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
- ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחנת החלל סאליוט 7 - משלחות | |
|---|---|
|