לאורה מונץ לייאל
.jpg) | |
| לידה |
18 ביוני 1860 ווריקשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1930 (בגיל 70) טורונטו, קנדה |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט פלזנט |
| מקום לימודים |
אקדמיית קולארוסי |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
  | |
לאורה מונץ לייאל (באנגלית: Laura Muntz Lyall; 18 ביוני 1860 – 9 בדצמבר 1930) הייתה ציירת אימפרסיוניסטית קנדית, שנודעה בזכות ציורי נשים וילדים. [1]
ביוגרפיה ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לורה אדלין מונץ נולדה בספא לימינגטון, ווריקשייר, אנגליה בשנת 1860, אך משפחתה היגרה לקנדה בילדותה.[2] היא גדלה בחווה במחוז מוסקוקה באונטריו. כצעירה, ההתעניינות של מונץ באמנות הביאה אותה ללמוד שיעורים בציור מויליאם צ'ארלס פורסטר מהמילטון ולחיות ולעבוד בבית הספר שלו.
בשנת 1882 החלה ללמוד שיעורים בבית הספר לאמנות באונטריו, שם למדה אצל לוציוס ריצ'רד אובריאן, ובהמשך אצל ג'ורג' אגנו ריד. היא למדה בבית הספר לאמנות דרום קנזינגטון בשנת 1887, ואז חזרה לקנדה כדי להמשיך את לימודיה אצל ריד. בשנת 1891 היא יצאה לתקופת לימודים בת שבע שנים בפריז, באקדמיה קולארוסי. הנושא המועדף עליה היה ציורי ילדים. משנת 1893 ואילך הטיפול שלה בצבע היה אימפרסיוניסטי. עבודותיה הוצגו בתערוכות שונות, וכתוצאה מכך יצירות מסוימות הועתקו בכתבי-עת, והביאו להגדלת יוקרתה ולמכירות מוצלחות.[3]
כדי להרוויח עוד כסף, היא העבירה שיעורים פרטיים באנגלית וחילקה דירה עם הציירת האמריקאית, וילהלמינה הוולי (1860–1958). הוולי ככל הנראה לימדה את מונץ את טכניקת צבעי המים שלה והן נסעו יחד לרייסורד בדרום הולנד שם ציירו. בשנת 1896, באקדמיה קולארוסי, מתוך הכרה בחריצותה וכישרונה, קיבלה מונץ תפקיד של ראש אולפן.
כשחזרה לקנדה בשנת 1898 הקימה סטודיו בטורונטו והחלה ללמד לצייר. בעשור בראשית המאה העשרים, נאמר עליה שהיא האמנית הרבגוניות הגדולה ביותר בקרב הציירות, מכיוון שהיא ציירה מגוון כה רחב של נושאים. כאשר, בשנת 1906, עברה למונטריאול להמשיך את הקריירה שלה היא הגיעה לקהל חדש גדול שראה בה את ציירת פורטרט הילדים הקנדית.
הכרה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתה קיבלה הכרה בקנדה ומחוצה לה. מונץ הציגה את עבודתה בארמון האמנויות בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי, [4] ולאחר מכן בשנת 1894 בפריז. היא המשיכה להציג בתערוכות בינלאומיות רבות לאחר שובה מפריז, ועבודותיה זכו במדליית כסף בתערוכה הפאן-אמריקאית משנת 1901. לאחר מכן הוענק לה מדליית ארד בתערוכה העולמית בסנט לואיס ב -1904. היא הראתה 27 ציורים באקדמיה המלכותית הקנדית לאמנויות בין 1893 ל -1929. עבודותיה הושוו לעיתים קרובות עם אלו של בן זמנה וחברתה פלורנס קרלייל. גם הגלריה הלאומית של קנדה וגם הגלריה לאמנות באונטריו כוללות את יצירותיה.
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מות אחותה בשנת 1915, היא חזרה לטורונטו והתחתנה עם גיסה צ'ארלס השני. כמו כן טפלה בילדי אחותה (היו לה 11 ילדים, אך רק מעטים נותרו בבית). לאחר מכן הקימה סטודיו בעליית הגג של ביתם והחלה לחתום על עבודותיה בשם הנשואים.[3] בשנת 1921 היא נסעה עם בעלה לדבון, אנגליה ושם ציירה את הנוף שהיה חדש עבורה. המבקרים משבחים את הטיפול שלה באור ובצבע מאופק אם כי עשיר, הוכחה לכך שהיא הייתה יכולה להיות ציירת נוף מרכזית אם הייתה בוחרת בכך.
בשנת 1930 חלתה מונץ היא המשיכה לצייר עד מותה בהמשך שנת 1930. ליאל נקברה בטורונטו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאורה מונץ לייאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Canadian Women Artists History Initiative : Artist Database : Artists : LYALL, Laura Muntz, cwahi.concordia.ca
- ^ Joan Murray, Laura Muntz Lyall: Impressions of Women and Childhood, Boardwalk Ventures Incorporated, 2012, ISBN 978-0-7735-4098-9. (באנגלית)
- ^ 1 2 Prakash, A.K. (2008). Independent Spirit: Early Canadian Women Artists. Buffalo, New York: Firefly Books. pp. 265–268.
- ^ Canadian Women Painters: 1893 Exposition--p. 1, arcadiasystems.org