לואי בשלייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי בשלייה
Louis Bachelier
1870 –‏ 1946
200xp
לואי בשלייה בגיל 15
תרומות עיקריות
חקירת תנועה בראונית
אבי המתמטיקה פיננסית

לואי ג'ון-בפטיסט אלפונס בשלייהצרפתית: Louis Jean-Baptiste Alphonse Bachelier; ‏11 במרץ 1870 - 26 באפריל 1946) היה מתמטיקאי צרפתי.

לואי בשלייה נחשב היום כאחד המייסדים של התאוריה המודרנית של ההסתברות וכמייסד המתמטיקה הפיננסית. בתזה שלו "תאוריית ההשארה" (Théorie de la spéculation)‏[1] שפורסמה ב-29 במרץ 1900, הוא היה הראשון שהשתמש בתנועה בראונית כדי לנתח את שוק המניות הצרפתי. היום השימוש בתנועה בראונית כמתארת את השוק הפיננסי נמצא בבסיס רוב אמצעי התמכור הפיננסי, בין השאר במודל בלק ושולס.

לואי בשלייה נולד בלה הבר בשנת 1870. אביו היה מוכר יינות ומדען חובב ואמו הייתה ביתו של בנקאי. בשלייה התייתם מהוריו מאט לאחר שסיים את המבחן הבגרות ואז הוא טיפל בשלושת אחיו ובעסק המשפחתי שם הוא קיבל לראשונה ידע על השוק הכלכלי. לאחר סיום שירותו הצבאי, הגיע בשלייה בגיל 22 לסורבון שם למד מתמטיקה ולאחר שמונה שנים הגן על התזה שלו Théorie de la Spéculation בפני ג'וזף בוסינה, פול אפל ואנרי פואנקרה.

היסטוריונים מסכימים היום כי התזה הזו לא קיבלה את היחס הראוי לה, ככל הנראה בגלל שהיא נכתבה בצרפתית. לעומת המנחה שלו, פואנקרה, שהעריך מאוד את עבודתו ואף סידר לו עבודה כ"פרופסור חופשי" בסורבון, ובנואה מנדלברוט שציין את תרומתו של בשלייה בתורת ההסתברות‏[2] ובמתמטיקה הפיננסית. מתמטיקאים רבים לא העריכו את עבודתו. העיקרי שבהם היה פול לוי שדחה את הבקשה של בשלייה בשנת 1926 לקבל מעמד של פרופסור מן המניין באוניברסיטת דיז'ון בעקבות טענה כי באחד מפרסומיו של בשלייה על בעיית הליכת שיכור נפלה טעות. במשך 5 שנים היה בשלייה רשימה השחורה של פול לוי ורק לאחר שפול לוי ראה כי אנדריי קולמוגורוב מצטט רבות מעבודותיו של בשלייה התנצל פול לוי בפניו של בשלייה ואף קיבל אותו לעבוד איתו בשנת 1931.

בעקבות הדחייה מאוניברסיטת דיז'ון עבר בשלייה לאוניברסיטת פראנש-קונטה שבבזאנסון שם מונה לראשונה לפרופסור מן המניין. הוא עבד שם 10 שנים עד שפרש בגיל 67 בשנת 1937. הוא עוד פרסם מאמרים עד שנת 1941 ומת בשנת 1946.

עבודתו על התנועה הבראונית הייתה חשובה והוא הקדים את עבודתו של אלברט איינשטיין על הפן הפיזיקלי של התנועה הבראונית‏[3].. עבודתו של בשלייה הובילה לעבודתם של נורברט וינר (1923) ואנדריי קולמוגורוב (1931) על התנועה הבראונית, קיושי איטו (1950) על אינטגרל איטו ובלק-שולס-מורטון (1973) בתמחור אופציות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ל. בשלייה, Théorie de la spéculation, ‏Annales SCIENTIFIQUES DE L'E.N.S‏ (1900) דפים 21-86
  2. ^ מאמרים רבים של בשלייה מופיעים בביבליוגרפיה של ספרו החשוב של בנואה מנדלברוט "Les objets fractals"
  3. ^ איינשטיין פרסם את עבודתו על התנועה הבראונית במאמרו "על התנועה הנדרשת מהתורה הקינטית המולקולארית של החום ושל חלקיקים קטנים השוהים על פניו של נוזל במנוחה" שפורסם ב-1905