לודמילה פינאיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודמילה פינאיבה
Людмила Пинаева
לידה 14 בינואר 1936 (בת 88)
קראסנויה סלו, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
גובה 1.64 מטרים
ספורט
ענף ספורט קאנו/קיאק
הישגים
פרסים והוקרה
מאזן מדליות
קאנו/קיאק
מתחרה עבור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
זהב טוקיו 1964קיאק יחיד, 500 מ'
זהב מקסיקו סיטי 1968קיאק יחיד, 500 מ'
ארד מקסיקו סיטי 1968קיאק זוגי, 500 מ'
זהב מינכן 1972קיאק זוגי, 500 מ'
אליפות העולם בקיאקים
זהב יאייצה 1963 קיאק, צוות של ארבע, 500 מ'
כסף יאייצה 1963 קיאק, זוגי, 500 מ'
כסף יאייצה 1963 קיאק, יחיד, 500 מ'
זהב ברלין 1966 קיאק, יחיד, 500 מ'
זהב ברלין 1966 קיאק, צוות של ארבע, 500 מ'
זהב קופנהגן 1970 קיאק, יחיד, 500 מ'
זהב בלגרד 1971 קיאק, יחיד, 500 מ'
זהב בלגרד 1971 קיאק, צוות של ארבע, 500 מ'
זהב טמפרה 1973 קיאק, צוות של ארבע, 500 מ'
זהב טמפרה 1973 קיאק, זוגי, 500 מ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לודמילה פינאיבהרוסית: Людмила Пинаева; ‏14 בינואר 1936) הייתה קיאקיסטית סובייטית. היא זכתה באליפות ב-3 אולימפיאדות: (טוקיו 1964, מקסיקו סיטי 1968 ומינכן 1972), בעלת 7 מדליות זהב באליפות העולם (1963, 1966, 1970, 1971, 1973).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודמילה פינאיבה (חבדוסיוק) נולדה בפרברי לנינגרד למשפחת עובד במסילת רכבת. היא התחילה להתאמן בחתירה בגיל יחסית גבוה אך הצליחה להתברג לצמרת החתירה הסובייטית. בשנת 1958 היא השתתפה בהצלחה באליפות ברית המועצות.

משחקים אולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 פינאיבה נכללה בנבחרת ברית המועצות ונשלחה לטוקיו 1964 בה זכתה במדליית זהב במקצוע החזק שלה - 500 מ'.

בשנת 1968 היא השתתפה באולימפיאדה בפעם השנייה. מספר ימים לפני התחרות היא נפגעה מפגיעת רכב אך הוחלט לתת לה אפשרות להתחרות. פינאיבה אכן זכתה במדליית זהב שנייה. בנוסף לכך, פינאיבה השתתפה בתחרות זוגות וזכתה עם בת זוגה במדליית ארד.

בשנת 1972 פינאיבה השתתפה בתחרות זוגות בלבד וזכתה במדליית זהב שלישית.

בסך הכול היא זכתה ב-4 מדליות אולימפיות.

תחרויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינאיבה זכתה במספר אליפויות עולם במקצועות שונות (יחיד, זוגות וצוות של ארבע). בנוסף לכך היא זכתה 6 פעמים באליפויות אירופה ו-19 פעמים באליפויות ברית המועצות.

בשנת 1963 פינאיבה סיימה מכון לספורט והוסמכה כמאמנת. לאחר סיום קריירה הספורטיבית פינאיבה כיהנה בתפקידים שונים בממסד ספורטיבי עירוני בלנינגרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לודמילה פינאיבה בוויקישיתוף