חתירה (ספורט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חתירה היא פעילות ספורט מים בה החותר מנתב את כוח רגליו, גבו וזרועותיו להנעת המשוטים באמצעותם מתקדמת סירת החתירה על פני המים. בסגנון החתירה האקדמית, החותר יושב על כיסא

מסילה, כשגבו לכיוון התנועה ופניו פונות לירכתיים. מכיוון שפעילות זו התארגנה כספורט במועדונים באוניברסיטאות, נקרא ספורט זה עד היום "חתירה אקדמית".

ישנם שני סוגי חתירה, המכתיבים את מבנה הסירות ואת אבזורן:

  • חתירת משוטים: לכל חותר יש שני משוטים, אחד בכל יד, כשמשוט שמאל מוביל.
  • חתירה בהינף או חתירת "מטאטא": נעשית בסירת זוגות, רביעיות, ושמיניות, בה לכל חותר משוט אחד בלבד אותו אוחזים בשתי הידיים, כשלכל צד יש שם: צד "פורט" (נמל) וצד ים, או לחלופין צד "סטרוק" וצד "בוו". 
אלוף ישראל בסירת יחיד דני פרידמן

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן עדויות מתוארכות - מהמאה ה-15 לפנה"ס, על חתירה במצרים הקדמונית ומאוחר יותר על יכולות החתירה של לוחמי המאיה.

ספורט החתירה המודרני, החל להתפתח באזור לונדון כבר לפני כ-300 שנה, בתחרויות בין משיטי סירות מונית שהעבירו תושבים בין גדות הנהר.

מועדוני חתירה נפתחו באיטון ובוסטמינסטר במאה ה-18. ב-1829 התקיימה תחרות (רגאטה) סירות מרוץ ראשונה בין מועדוני אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוקספורד בה ניצח מועדון קיימברידג'. תחרות החתירה של דטרויט, נערכה לראשונה ב-1839 והחל מ-1852, מתקיימת תחרות מסורתית בין אוניברסיטאות הרווארד ויל. תחרות זו, השנייה בחשיבותה בעולם החתירה לאחר התחרות בין שתי האוניברסיטאות האנגליות.

ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירות החתירה האקדמית הן ארוכות, צרות וחצי מעוגלות בתחתיתן, על מנת להקטין את החיכוך עם המים למינימום האפשרי. במקור הסירות נבנו מעץ (עד היום סירות עץ נחשבות לקלאסיות ביותר).

כיום, הסירות נבנות משילוב של פחמן וקוולאר או לחלופין פיברגלס, בגלל יתרון המשקל והחוזק.

יש מגוון רב של סוגי סירות. אלו הם הקיימים בארץ:

נבחרת החתירה של ארצות הברית ברביעיית משוט לקלי משקל, אולימפיאדת אתונה 2004
  • סקיף - סירה לחותר יחיד.
  • זוגית כפולה - סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
  • זוגית משוט ללא הגאי (מאנגלית: Pair) - סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד.
  • רביעייה כפולה - סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
  • רביעייה "משוט אחד" - סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. סירה זו יכולה להיות בלי או עם הגאי המכוון את הסירה.
  • שמינייה - סירה ל־8 חותרים, בסירה מסוג זה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. בשמינייה תמיד יש הגאי.

משוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משוט

למשוט הגרזן ארבעה חלקים:

התפתחות המשוטים עד ללהב בן ימינו
  1. מקל האחיזה - מסייע להחזיק את המשוט בצורה יציבה ובטוחה.
  2. טבעת ושרוול - נקודת החיבור של המשוט לסירה.
  3. מוט המשוט - מעניק למשוט אורך וכך הוא נע בקלות.
  4. הלהב - החלק שנמצא בתוך המים ומניע את הסירה.

חלקי הסירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסירה מספר חלקים‏[1]:

  • המלגז - מסגרת לולאה קשיחה המשמשת כציר החיבור בין המשוט והסירה. בלי המלגז אי אפשר לחתור בסירה.
  • המסילה והכיסא - המסילה מאפשרת את תנועת הכיסא קדימה ואחורה על מנת לגייס את כוח הרגליים והגב להארכת משך הגריפה. המסילה עצמה מקובעת לסירה, אך ניתן לכוונה בהתאם לממדי הגוף של החותר ואורך תנועת החתירה שלו.
  • הנעליים - הנעליים מקובעות לסירה ומקנות לחותר יציבות. את הנעליים ניתן להחליף ולהזיז בהתאם לצורכי החותר ולטכניקה שהמאמן מתאים לו.
  • גוף הסירה - גוף הסירה משתנה בתאם למשקל שהסירה מותאמת לו, לכמות החותרים, ולדגם עצמו.

מכונות חתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונות החתירה נועדו לאימוני חתירה כאשר אי אפשר לרדת למים עקב מזג האוויר וכדי לשפר את יכולת החותר "על יבש". כיום אפשר למצוא מכונות חתירה כמעט בכל חדר כושר.

תחרויות חשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לתחרויות האולימפיאדה והאליפויות הרשמיות, התחרויות החשובות הן תחרויות הרגטאה בין האוניברסיטאות שצויינו לעיל.

The Boat Race[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות חתירה עתיקה ומפוארת בין שתי האוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. התחרות החלה ביזמתם של שני חברים, צ'ארלס מריווייל (Charles Merivale), שלמד וחתר בקיימברידג' וצ'ארלס וורדסוורת' (Charles Wordsworth) שלמד באוקספורד. ב-12 במארס 1829 הזמינה קיימרידג' את אוקספורד להתחרות וכך נולדה המסורת האגדית.

הרגאטה השנתית בין הרווארד לייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרגטה (תחרות) בין הרווארד וייל היא תחרות שנתית בין שתי האוניברסיטאות. התחרות נערכה לראשונה בשנת 1852. זוהי התחרות העתיקה ביותר בין האוניברסיטאות בארצות הברית. החותרים חותרים למרחק 4 מייל. קהל הצופים בתחרות עומד על כ-250 אלף צופים.

Head of the Charles Regatta[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות החתירה "ראשון רגאטת צ'ארלס" (Head of the Charles Regatta) נוסדה על ידי חותרי אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1965, והיא תחרות חתירה בסגנון "ראשון הנהר". בסגנון זה כל סירה מזנקת בהפרש מסירה אחרת והתוצאה נקבעת על פי מדידת זמנים. תחרות זו נערכת בנהר צ'ארלס (במדינת מסצ'וסטס) זוהי תחרות החתירה הגדולה בעולם ומדי שנה מתחרים בה מעל ל-8000 ספורטאים וצופים בה מעל ל-300 אלף צופים. אורך התחרות הוא 3 מייל שהם כ-4.8 קילומטר (המרחק אותו חותרים באליפות העולם הוא 2 קילומטר). התחרות מתחילה ממועדון החתירה של אוניברסיטת בוסטון עד גשר אליוט (ממש לפני מועדון החתירה של אוניברסיטת נורת'איסטרן Northeastern University).

חתירת חופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתירת חופים היא חתירה בים (באנגלית: Ocean rowing). החתירה בים קשה יותר מהחתירה הרגילה (המתרחשת באגמים ונהרות) מכיוון שיש להתמודד עם גלים גבוהים יותר, זרם מים חזק יותר ורוחות ים. לכן, כדי לשמור על יציבות הסירה, סירת חתירת חופים מסיבית יותר וגדולה יותר וחרטומה כולל כיס אויר לשיפור הציפה שלה.

בחתירת החופים משתמשים גם כדי לחצות אוקיינוסים. האמריקנים סמולסן והרבו היו הראשונים לחצות אוקיינוס כשב-6 ביוני 1896 הם חתרו ממנהטן לצרפת. חתירה זו ארכה כ-55 ימים ו-13 שעות (3250 מייל). בסקיף (סירה ליחיד) הראשון שיצא למסע כזה (19 ביולי 1969) חתר ג'ון פיירפקס. ג'ון יצה מקנדה והגיע לאירלנד.

כיום יש את תחרות חתירת האוקיינוס האטלנטי. בתחרות זו חותרים כ-4700 קילומטר. התחרות מתחילה באיים הקנריים ומסתיימת בקריביים ומתקיימת בחודש אוקטובר מדי שנה.

חתירת חופים היא ספורט שמתאים מאוד למדינת ישראל. בישראל אין הרבה אגמים ונהרות, וזוהי מדינה שטופת שמש עם גלים ורוחות בעוצמה נמוכה.

חתירה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט החתירה הובא לארץ ישראל על ידי חותרים יהודים שברחו מאירופה לא"י המנדטורית בעקבות עליית הנאצים לשלטון. רובם חתרו באוניברסיטאות בגרמניה אך היו מספר חותרים שבאו ממועדון החתירה "עברייה". העולים הצליחו להביא מספר סירות עימם. מספר סירות שהגיעו, נשלחו מגרמניה לתחרות בספרד ומשם הביאו אותן ארצה. בתחילה, הוקמו שני מועדונים, האחד בחיפה והשני בתל אביב.

איגוד החתירה הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד החתירה הוא עמותה רשומה המוכרת על ידי ממשלת ישראל וע"י הוועד האולימפי כארגון בעל הסמכות בכל הנוגע לענף החתירה בישראל. האיגוד מייצג ארבעה מועדונים (ראו להלן): בתל אביב, בחיפה ובטבריה וכ-250 חותרים רשומים בכל הרמות: מתחילים, ילדים, נוער,בוגרים ומסטרס, החותרים לשם פעילות הפנאי, בריאות, שיפור הכשר הגופני ולהישגיות. האיגוד, חבר בוועד האולימפי ובארגון החתירה הבינלאומי - FISA . במקור, היה האיגוד חלק מהתאחדות הספורט בישראל שעם פירוקה עבר לפעול כעמותה עצמאית. הנהלת האיגוד מורכבת מנציגי המועדונים.מספר הנציגים בהנהלה מכל מועדון נקבע על פי מספר הספורטאים מכל מועדון המשתתפים בתחרויות ומהישגיהם באליפות הארץ. יו"ר האיגוד נבחר על ידי חברי ההנהלה.

מועדוני חתירה בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון השייטים תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון השייטים ברח' אוסישקין 11 תל אביב
השמינייה של מועדון השייטים ת"א מנצחת בתחרות

מועדון השייטים תל אביב נוסד ב-1935 בגדה הדרומית של הירקון. מייסדי המועדון היו יהודים שברחו מגרמניה הנאצית. עם הזמן, המועדון התפתח ונהיה למועדון הדומיננטי והמצליח בארץ[דרוש מקור] ומרבית חברי נבחרת ישראל באו ממועדון זה. רביעייה ממועדון זה (דני רוטנברג, דורון סרטנה, רם גולומביק ורזי פלד) העפילה לאולימפיאדת מוסקבה 1980, אך בעקבות החרם של מדינות המערב נבצר מרביעייה זו לייצג את ישראל באולימפיאדה. האווירה המשפחתית במועדון זה זיכתה אותו בכינוי "קיבוץ".

מועדון זה הוא המוביל בישראל, ולזכותו גביעים מתחרויות בארץ ובחו"ל.

הישגיו של המועדון נכון לשנת 2012: מדליית זהב נשים 14, מדליית זהב גברים 14, מדליית כסף גברים 14, מדליית זהב נשים 16, מדליית כסף גברים 16, מדליית ארד גברים 16, מדליית כסף נשים מסטרס, מדליית ארד נשים מסטרס ומדליית זהב שמינייה גברים מסטרס.

מועדון השיט חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון השיט נוסד ב-1935‏[2] כאשר קבוצה של עולים מגרמניה העבירו חלק מן הסירות שהיו ברשותם מברלין והקימו את המועדון בחיפה. מועדון החתירה חיפה פעל לראשונה בצריף על נחל קישון ולאחר מכן עבר לאזור הנמל. ב-1963 עבר המועדון למעגן הספורט שבנמל הקישון עם כל אגודות השיט בחיפה, שם הוא פועל עד היום. רביעית נוער של נבחרת ישראל שמבוססת בעיקר על חותרי מועדון זה, הגיעה למקום ה-15 באליפות העולם 1999 במקצוע הרביעייה הכפולה[דרוש מקור].

מועדון השיט טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון השיט טבריה הוקם בשנות החמישים על ידי יענקלה ודוד דרמון‏[3] והוא נמצא על שפת הכנרת. המועדון החל לקיים תחרויות בימי העצמאות עם טקסים ופרסים, את הפרס הראשון קיבל המועדון בשנת 1952.

הישגים ארציים ובינלאומיים בעשור האחרון‏[4]: מדליית ארד בתחרויות זאגרב, סלובניה, 2006; מדליית ארד בתחרויות המבורג, גרמניה, 2005; 6 מדליות זהב ו-4 מדליות כסף בתחרויות המכבייה בכנרת 2005; 2 מדליות זהב ו-4 מדליות כסף בתחרויות גנט, בלגיה, 2004; 2 מדליות זהב אוסטריה 2003 ומדליית זהב פינלנד 2003; מקום רביעי באליפות ארצות-הברית הפתוחה 2004 US Rowing וייצוג ישראל באליפויות העולם לנוער ולבוגרים 1997 עד 2007.

מרכז דניאל לחתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז דניאל לחתירה ברח' רוקח 2 תל אביב

מרכז דניאל לחתירה הוא מרכז ספורט ימי שהוקם בשנת 2003 על שם דניאל עמיחי מרכוס, חותר צעיר שנהרג בתאונת דרכים. המרכז ממוקם על הגדה הצפונית של הירקון, לא רחוק מנמל תל אביב.

המועדון מציע פעילות בתחומי החתירה האקדמית, קיאקים ימיים, קיאקי סרף-סקי וקיאקים אולימפיים. במקום גם מחדר כושר, חוגי ספורט וקייטנות שיט.

ענף ספורט עממי נוסף המתפתח במרכז דניאל הוא חתירה קבוצתית בסירות דרקון. החתירה בסירות הדרקון מפתחת ומחדדת מיומנויות עבודת צוות ומנהיגות.

מרכז דניאל לחתירה מספק תשתית לחתירה אולימפית ופראלימפית, מטפח ספורטאים מצטיינים, ובד בבד מעצים אוכלוסיות דלות הזדמנויות ובעלות צרכים מיוחדים באמצעות פעילות ימית.

המבנה מעוצב כסירה הפוכה, ומצטיין בנגישות לבעלי צרכים מיוחדים.

חתירת נכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתירת נכים היא חתירה לאנשים מוגבלים פיזית או מנטלית, כולל שיתוק חלק גוף תחתון, שיתוק הגפיים ועיוורון. חתירת הנכים חדשה יחסית והחלה להתפתח לפני כ-20 שנה בכל העולם. חתירת נכים אינה שונה מחתירה רגילה.

ארגון החתירה העולמי (פיז"ה), אחראי על חתירת הנכים. בארגון חתירת הנכים חברות כ-25 מדינות, כולל ישראל.
ב-2002 נערכה בסביליה אליפות עולם ראשונה בחתירת נכים.

ב־2005 צורפה חתירת הנכים לארגון ספורט הנכים העולמי, ואולימפיאדת הנכים בבייג'ינג הייתה האולימפיאדה הראשונה שבה התקיימה תחרות חתירת נכים.

החתירה בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ganbatte ikimasshoi, סרט יפני שיצא ב-1988.
  • Sommersturm, סרט גרמני שיצא בשנת 2004.
  • The Skulls, סרט אמריקאי משנת 2000 של רוב כהן.
  • True Blue, סרט אמריקאי משנת 1996.
  • Oxford Blues, סרט אמריקאי משנת 1984.

סרטים על חתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Kimberly", סרט אמריקאי שיצא לאקרנים ב-1999. מבוסס על סיפרו של הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן.
  • "Hey Babu Riba", סרט יוגוסלבי שיצא ב-1986.
  • "שמונה בסירה אחת" סרט אמריקאי שיצא ב-1934. הסרט מספר על שמיניית חותרות בפנימיה פרטית בשווייץ, בבימוי ריצ'רד וואלס.
  • "the Boy in Blue", סרט קנדי בכיכובו של ניקולס קייג', שיצא לאקרנים ב-1986.
  • "Rowing Through" סרט קנדי יפני שיצא ב-1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]