חתירה (ספורט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חתירה היא ספורט שמאופיין על ידי התקדמות בסירה על פני המים בעזרת חתירה במשוטים.

מועדון השייטים תל אביב ברח' אוסישקין 11

תוכן עניינים

היסטוריה [עריכה]

בחתירה השתמשו עוד במצרים הקדומה וגם לוחמי שבטי המאיה חתרו בסירות.

ספורט החתירה המודרני, החל להתפתח לפני יותר מ-300 שנה. מועדוני חתירה נפתחו באיטון ובוסטמינסטר במאה ה-18. תחרות החתירה של דטרויט, נערכה לראשונה ב-1839 והחל מ-1852, מתקיימת תחרות מסורתית בין אוניברסיטאות הרווארד ויל. תחרות זו, היא השנייה בחשיבותה לאחר התחרות בין אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוקספורד. מכיוון שחתרו בעיקר באוניברסיטאות, נקרא הספורט עד היום "חתירה אקדמית".

ציוד [עריכה]

נבחרת החתירה של ארצות הברית ברביעיית משוט לקלי משקל, אולימפידת אתונה 2004

סירות [עריכה]

סירות החתירה האקדמית הן ארוכות, צרות וחצי מעוגלות, וזאת על מנת להקטין את החיכוך למינימום האפשרי. במקור הסירות נבנו מעץ (ועד היום סירות עץ נחשבות לקלאסיות ביותר). כיום, הסירות נבנות משילוב של פחמן וקוולאר או לחלופין פיברגלס, בגלל יתרון המשקל והחוזק.

יש מגוון רב של סוגי סירות. אלו הם הקיימים בארץ:

  • סקיף - סירה לחותר יחיד.
  • זוגית כפולה - סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
  • זוגית משוט ללא הגאי (מאנגלית: Pair) - סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד.
  • רביעייה כפולה - סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
  • רביעייה "משוט אחד" - סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. סירה זו יכולה להיות בלי או עם הגאי המכוון את הסירה.
  • שמינייה - סירה ל־8 חותרים, בסירה מסוג זה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. בשמינייה תמיד יש הגאי.

משוטים [עריכה]

משוט הגרזן מתחלק ל-4 חלקים:

  1. מקל האחיזה - מסייע להחזיק את המשוט בצורה יציבה ובטוחה.
  2. טבעת ושרוול - נקודת החיבור של המשוט לסירה.
  3. מוט המשוט - הוא נותן אורך למשוט וכך הוא נע בקלות.
  4. הלהב - הוא החלק שנמצא בתוך המים ומזיז את הסירה בפועל.

חלקי הסירה [עריכה]

הסירה מתחלקת לכמה חלקים[1]:

  • המלגז - שם המשוט מתחבר לסירה. בלי המלגז אי אפשר לחתור בסירה.
  • המסילה והכיסא - המסילה למאפשרת תנועה לכיסא וכך אפשר לחתור עם כל הגוף. המסילה עצמה מקובעת לסירה, אך ניתן לכוונה בהתאם לצורך.
  • הנעליים - הנעליים קבועות לסירה והן מקנות לחותר יציבות. את הנעליים ניתן להחליף ולהזיז בהתאם לצרכיו של החותר. בין עם החותר נמוך או גבוה, קצר רגלים או ארוך רגליים ובהתאם לטכניקה שהמאמן מתאים לחותר.
  • גוף הסירה - גוף הסירה משתנה בתאם למשקל שהסירה מותאמת לו, לכמות החותרים, ולדגם עצמו.

מכונות חתירה [עריכה]

מכונות החתירה נועדו לאימוני חתירה בחורף כאשר אי אפשר לרדת למים עקב מזג האוויר. כיום אפשר למצוא מכונות חתירה כמעט בכל חדר כושר.

תחרויות חשובות [עריכה]

פרט לתחרויות האולימפיות והאליפויות הרשמיות, התחרויות החשובות הן התחרויות בין האוניברסיטאות. ניתן לראות כדוגמה את התחרויות המסורתיות בין האוניברסיטאות, שהמפורסמת בהן היא התחרות השנתית בין אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוקספורד.

The Boat Race [עריכה]

תחרות חתירה עתיקה ומפוארת בין שתי האוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. התחרות החלה ביזמתם של שני חברים, צ'ארלס מריווייל (Charles Merivale), שלמד וחתר בקיימברידג' וצ'ארלס וורדסוורת' (Charles Wordsworth) שלמד באוקספורד. ב-12 במארס 1829 הזמינה קיימרידג' את אוקספורד להתחרות וכך נולדה המסורת האגדית.

הרגטה השנתית בין הרווארד לייל [עריכה]

הרגטה (תחרות) בין הרווארד וייל היא תחרות שנתית בין שתי האוניברסיטאות. התחרות נערכה לראשונה בשנת 1852. זוהי התחרות העתיקה ביותר בין האוניברסיטאות בארצות הברית. החותרים חותרים למרחק 4 מייל. קהל הצופים בתחרות עומד על כ-250 אלף צופים.

Head of the Charles Regatta [עריכה]

תחרות החתירה "ראשון רגאטת צ'ארלס" (Head of the Charles Regatta) נוסדה על ידי חותרי אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1965, והיא תחרות חתירה בסגנון "ראשון הנהר". בסגנון זה כל סירה מזנקת בהפרש מסירה אחרת והתוצאה נקבעת על פי מדידת זמנים. תחרות זו נערכת בנהר צ'ארלס (במדינת מסצ'וסטס) זוהי תחרות החתירה הגדולה בעולם ומדי שנה מתחרים בה מעל ל-8000 ספורטאים וצופים בה מעל ל-300 אלף צופים. אורך התחרות הוא 3 מייל שהם כ-4.8 קילומטר (המרחק אותו חותרים באליפות העולם הוא 2 קילומטר). התחרות מתחילה ממועדון החתירה של אוניברסיטת בוסטון עד גשר אליוט (ממש לפני מועדון החתירה של אוניברסיטת נורת'איסטרן Northeastern University).

חתירת חופים [עריכה]

חתירת חופים היא חתירה בים (באנגלית: Ocean rowing). החתירה בים קשה יותר מהחתירה הרגילה (המתרחשת באגמים ונהרות) מכיוון שיש להתמודד עם גלים גבוהים יותר, זרם מים חזק יותר ורוחות ים. לכן, כדי לשמור על יציבות הסירה, סירת חתירת חופים מסיבית יותר וגדולה יותר.

בחתירת החופים משתמשים גם כדי לחצות אוקיינוסים. האמריקנים סמולסן והרבו היו הראשונים לחצות אוקיינוס כשב-6 ביוני 1896 הם חתרו ממנהטן לצרפת. חתירה זו ארכה כ-55 ימים ו-13 שעות (3250 מייל). בסקיף (סירה ליחיד) הראשון שיצא למסע כזה (19 ביולי 1969) חתר ג'ון פיירפקס. ג'ון יצה מקנדה והגיע לאירלנד.

כיום יש את תחרות חתירת האוקיינוס האטלנטי. בתחרות זו חותרים כ-4700 קילומטר. התחרות מתחילה באיים הקנריים ומסתיימת בקריביים ומתקיימת בחודש אוקטובר מדי שנה. חתירת חופים היא ספורט שמתאים מאוד למדינת ישראל. בישראל אין הרבה אגמים ונהרות, וזוהי מדינה שטופת שמש ללא גלים ורוחות.

החתירה בארץ [עריכה]

ספורט החתירה הובא לארץ על ידי חותרים יהודים שברחו מאירופה לא"י המנדטורית בעקבות עליית הנאצים לשלטון. רובם חתרו באוניברסיטאות בגרמניה אך היו מספר חותרים שבאו ממועדון החתירה "עברייה". העולים הצליחו להביא מספר סירות עימם. מספר סירות שהגיעו, נשלחו מגרמניה לתחרות בספרד ומשם הביאו אותן ארצה. בתחילה, הוקמו שני מועדונים, האחד בחיפה והשני בתל אביב.

מועדוני חתירה בארץ [עריכה]

מועדון השייטים תל אביב [עריכה]

מועדון השייטים תל אביב נוסד ב-1935 בגדה הדרומית של הירקון. מייסדי המועדון היו יהודים שברחו מגרמניה הנאצית. עם הזמן, המועדון התפתח ונהיה למועדון הדומיננטי והמצליח בארץ[דרוש מקור] ומרבית חברי נבחרת ישראל באו ממועדון זה. רביעייה ממועדון זה (דני רוטנברג, דורון סרטנה, רם גולומביק ורזי פלד) העפילה לאולימפיאדת מוסקבה 1980, אך בעקבות החרם של מדינות המערב נבצר מרביעייה זו לייצג את ישראל באולימפיאדה. האווירה המשפחתית במועדון זה זיכתה אותו בכינוי "קיבוץ".

מועדון זה הוא המוביל בישראל, ולזכותו גביעים מתחרויות בארץ ובחו"ל.

השמינייה של מועדון השייטים ת"א מנצחת בתחרות

הישגיו של המועדון נכון לשנת 2012: מדליית זהב נשים 14, מדליית זהב גברים 14, מדליית כסף גברים 14, מדליית זהב נשים 16, מדליית כסף גברים 16, מדליית ארד גברים 16, מדליית כסף נשים מסטרס, מדליית ארד נשים מסטרס ומדליית זהב שמינייה גברים מסטרס.

מועדון השייט חיפה [עריכה]

מועדון השייט חיפה נוסד ב-1935[2] כאשר קבוצה של עולים מגרמניה העבירו חלק מן הסירות שהיו ברשותם מברלין והקימו את המועדון בחיפה. מועדון החתירה חיפה פעל לראשונה בצריף על נחל קישון ולאחר מכן עבר לאזור הנמל. ב-1963 עבר המועדון למעגן הספורט שבנמל הקישון עם כל אגודות השייט בחיפה, שם הוא פועל עד היום. רביעית נוער של נבחרת ישראל שמבוססת בעיקר על חותרי מועדון זה, הגיעה למקום ה-15 באליפות העולם 1999 במקצוע הרביעייה הכפולה[דרוש מקור].

מועדון השייט טבריה [עריכה]

מועדון השייט טבריה הוקם בשנות החמישים על ידי יענקלה ודוד דרמון[3] והוא נמצא על שפת הכנרת. המועדון החל לקיים תחרויות בימי העצמאות עם טקסים ופרסים, את הפרס הראשון קיבל המועדון בשנת 1952.

הישגים ארציים ובינלאומיים בעשור האחרון[4]: מדליית ארד בתחרויות זאגרב, סלובניה, 2006; מדליית ארד בתחרויות המבורג, גרמניה, 2005; 6 מדליות זהב ו-4 מדליות כסף בתחרויות המכבייה בכנרת 2005; 2 מדליות זהב ו-4 מדליות כסף בתחרויות גנט, בלגיה, 2004; 2 מדליות זהב אוסטריה 2003 ומדליית זהב פינלנד 2003; מקום רביעי באליפות ארצות-הברית הפתוחה 2004 US Rowing וייצוג ישראל באליפויות העולם לנוער ולבוגרים 1997 עד 2007.

הפועל דניאל עמיחי [עריכה]

הפועל דניאל עמיחי[5] הוא מרכז שייט שהוקם על שם דניאל עמיחי מרכוס, חותר מועדון השייטים ת"א שנהרג בתאונת דרכים. הבניין מעוצב כסירה הפוכה. במועדון פועלת גם קבוצת קייאקים.

חתירת נכים [עריכה]

חתירת נכים היא חתירה לאנשים מוגבלים פיזית או מנטלית, כולל שיתוק חלק גוף תחתון, שיתוק הגפיים ועיוורון. חתירת נכים הינה יחסית חדשה, היא החלה להתפתח לפני כ-20 שנה בכל העולם. חתירת נכים אינה שונה מחתירה רגילה.

ארגון החתירה העולמי (פיז"ה), אחראי על חתירת הנכים. בארגון חתירת הנכים חברות כ-25 מדינות, כולל ישראל. חתירת נכים הצטרפה לארגון ספורט הנכים העולמי ב־2005, לכן אולימפיאדת בייג'ינג הייתה האולימפיאדה הראשונה שבה הייתה תחרות חתירת נכים.

אליפות העולם בה לראשונה נערכה תחרות חתירת נכים, התקיימה בסביליה ב-2002.

החתירה בסרטים [עריכה]

  • Ganbatte ikimasshoi, סרט יפני שיצא ב-1988.
  • Sommersturm, סרט גרמני שיצא בשנת 2004.
  • The Skulls, סרט אמריקאי משנת 2000 של רוב כהן.
  • True Blue, סרט אמריקאי משנת 1996.
  • Oxford Blues, סרט אמריקאי משנת 1984.

סרטים על חתירה [עריכה]

  • "Kimberly", סרט אמריקאי שיצא לאקרנים ב-1999. מבוסס על סיפרו של הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן.
  • "Hey Babu Riba", סרט יוגוסלבי שיצא ב-1986.
  • "שמונה בסירה אחת" סרט אמריקאי שיצא ב-1934. הסרט מספר על שמיניית חותרות בפנימיה פרטית בשווייץ, בבימוי ריצ'רד וואלס.
  • "the Boy in Blue", סרט קנדי בכיכובו של ניקולס קייג', שיצא לאקרנים ב-1986.
  • "Rowing Through" סרט קנדי יפני שיצא ב-1996.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]