לוסי היקס אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוסי היקס אנדרסון
Lucy Hicks Anderson
לוסי היקס אנדרסון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 בספטמבר 1886
ואדי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1954 (בגיל 68)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Tobias Lawson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוסי היקס אנדרסוןאנגלית: Lucy Hicks Anderson, ‏18861954) הייתה אשת חברה ושפית אמריקאית, הידועה בשל פרק חייה בו חייתה באוקסנרד, קליפורניה, בין 1920 ל-1946.[1][2] היקס היא אחת הטרנסג'נדריות האפריקאיות-אמריקאיות הראשונות המתועדות.[3] ב-1945, היקס נעצרה והועמדה למשפט על עדות שקר, בתואנה ששיקרה לגבי מינה ברישיון הנישואים שלה, ומתחזה לאישה.[4]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון נולדה בוואדי, קנטקי, בשנת 1886. מגיל צעיר, אנדרסון התעקשה שהיא איננה זכר אלא נקבה, בעידן שהמונח "טרנסג'נדר" עדיין לא הוטבע.[5] לאחר התייעצויות עם רופאים אשר אמרו להוריה פשוט לתת לה לחיות כילדה, אנדרסון בחרה בשם לוסי, והחלה ללכת לבית הספר בשמלות.[1]

המשך חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 15, אנדרסון נשרה מהלימודים, והלכה לעבוד כעוזרת בית. בגיל 20, היא נסעה לקליפורניה, שם פגשה בקלרנס האק, שהיה לבעלה הראשון. השניים נישאו כשאנדרסון הייתה בת 34, והשתקעו באוקסנרד, קליפורניה. הנישואים ארכו תשע שנים, ובזמן זה אנדרסון הצליחה לחסוך מספיק כסף לרכוש בית הארחה, ששימש כמסווה לבית בושת, אשר גם מכר משקאות אלכוהוליים נגד חוקי היובש שהיו אז בתוקף בארצות הברית. אנדרסון כבר הייתה ידועה כמארחת עילית באוקסנרד, ומאוחר יותר, היא השתמשה בקשרים החברתיים שלה כדי להימנע ממאסר רציני כשעמדה לדין. בערב שנעצרה על ידי המשטרה, צ'ארלס דונלון, הבנקאי המוביל של המחוז, מיד שילם את ערבותה. הסיבה שהוא נתן היה שהוא תכנן מסיבת ארוחת ערב גדולה, וחשש ש"האירוע יתפרק אם לוסי תשב במעצר".[6] בשנת 1944, היא נישאה לרובן אנדרסון, חייל שהיה מוצב בלונג איילנד, שבניו יורק.

תביעה פלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהתגלה ב-1945 שאנדרסון זוהתה בלידתה כזכר, היא הועמדה למשפט על עדות שקר, בטענה שהיא שיקרה לגבי מינה ברישיון הנישואים, והתחזתה לאישה. היא הורשעה, והנישואים בוטלו. בעוד שקשריה בחברה הגבוהה והונה עזרו לה לחמוק מהאשמות בגין מכירת משקאות חריפים וניהול בית בושת, אף אחד לא בא לעזרתה כשנאלצה להיאבק על עצם קיומם של נישואיה ומשפטה נחשב למשפט הראשון בשורה ארוכה של מאבקים לזכויותיהם של להט"ב לשוויון בפני החוק ולהכרה.[7] היא צוטטה בהצהרות "אני קוראת תיגר על כל רופא בעולם להוכיח שאני לא אישה" ו"אני חייתי, התלבשתי והתנהגתי בדיוק כמה שאני - אישה". הצהרותיה הנשנות לא שינו את תוצאת המשפט, אך במקום מאסר, היא נידונה לעשר שנות מאסר על תנאי. מאוחר יותר, היא גם הועמדה למשפט על ידי הממשלה הפדרלית על הונאה, שכן קיבלה קצבה בתור אשת חייל בשירות סדיר בעת מלחמה. גם בעלה הראשון ובעלה השני עמדו למשפט, ושלושתם הורשעו ונשלחו לכלא. גם לוסי נשלחה לכלא גברים, שם אסרו עליה ללבוש בגדי נשים.[3]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה מן הכלא, היא ורובן עברו ללוס אנג'לס, שם חיו חיים שלווים עד מותה בשנת 1954.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוסי היקס אנדרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Hannah,, Jewell,. She caused a riot : 100 unknown women who built cities, sparked revolutions, & massively crushed it. Naperville, Illinois. ISBN 9781492662921. OCLC 1008768117.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  2. ^ Lewis, Taylor. "Learn the Inspiring True Story of Black Trans Pioneer Lucy Hicks Anderson". Essence.com.
  3. ^ 1 2 Harley, Debra A.; Teaster, Pamela B. (2015-08-05). Handbook of LGBT Elders: An Interdisciplinary Approach to Principles, Practices, and Policies (באנגלית). Springer. p. 109. ISBN 9783319036236.
  4. ^ M.D, Eric Yarbrough (2018-03-08). Transgender Mental Health (באנגלית). American Psychiatric Pub. p. 33. ISBN 9781615371136.
  5. ^ Leonard, Kevin. "Anderson, Lucy Hicks [Tobias Lawson] (1886-1954)". The Black Past: Remembered and Reclaimed (באנגלית).
  6. ^ 1 2 Riley,, Snorton, C. Black on both sides : a racial history of trans identity. Minneapolis. ISBN 9781452955865. OCLC 1008757426.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  7. ^ דרור בלילטי, ‏דור המייסדות: 5 טרנסג'נדריות ששינו את ההיסטוריה, באתר ‏מאקו‏, 9 בספטמבר 2016